לפני עיוור

אתמול הסעתי את סבתא שלי שהיא סיעודית, לבית שלה, ובדרך היא ביקשה לעצור באריאל בחנות של רוסים לקנות דברים שאין ביישוב שלה, עלי, כגון שרימפס וחזיר רח"ל..
הסעתי אותה לשם מכמה סיבות, א. זה לא דומה למעביר כוס יין לנזיר כי שם הוא מאמין ב"ה רק ברגע של קושי רוצה לעבור עבירה, ולכן אל תעזור לו, אבל כאן, היא פשוט לא מאמינה וכמו בסוגיא בתחילת כלל גדול, יש פה עבירה אחת שמתמשכת ואני לא יודע עד כמה כל גרם של בשר משנה (למרות שאם מסתכלים על המטא של מה שהעבירה משפיעה זה אולי באמת משנה, רק בנוגע ללפני עיוור אולי הטיעון הזה נכון) ב. אם לא הייתי קונה זה היה יוצר אצלה אנטי, ובמיוחד שזה ההזדמנות שלה לקנות דברים שלא נמצאים ביישוב שלה, והיא תהיה בבית עכשיו שבוע אז זה היה קריטי בשבילה
אחר כך עלה עוד שאלה אם מותר לי להיכנס לחנות טריפה ולסחוב לה את העגלת קניות ולעזור לה, וזה פתרתי בפשטות שהאיסור לא להיכנס לחנות שמוכרת בשר נבלה היה במציאות שאין דרך להבדיל בחתיכות בשר עצמם ולכן אנשים ייסמכו על זה שאתה נכנסת, אך כאן, שכל החנות השם ישמור… אין את החשש, ומצד מראית העים שהבדבר. ממש רואים שאני נכנס עם סבתא שלי הסיעודית ולא בשבילי
 
יורנו רבינו ושכרו כפול מן השמיים