מוסר והלכה
שלום הרב,
סיימתי כעת הקורס שלך ביוטיוב על מוסר והלכה ויש לי כמה שאלות וכמה קושיות ברשותך:
1. האינטואיציה שלי מתנגדת מאוד למה שאתה מציע שיש הבדל תהומי בין מוסר להלכה ושאלה שתי קטגוריות שונות. אני אישית נוטה לחשוב שההלכה היא לא המוסר העליון תמיד כפי שטוען הרב קוק, בטח שאני לא יכול לקבל את החזון איש, אבל היא לא צריכה לנגוד את המוסר – היא לכל היותר או א-מוסרית או מוסרית. תקשה עלי כמובן: איך ייתכן שהתורה מפלה את הגר, מעמד האישה, דיני גוי, עמלק וכו' – לי נראה הרבה יותר הגיוני לפרש שפעם באמת זה היה מוגדר מוסרית כבסדר והיום כבר לא. התורה ניתנה בזמן מסויים, עם תפיסות מסויימות, ולכן ברגע שיש הבנה יותר נכונה של דברים (כמו המוסר) אזי, גם דינים דאורייתא – ברגע שיש כלים הלכתיים – גם אותם צריך לשנות בהתאם למוסר הנכון. הרי ברור שפעם גוים היו חסרי נימוסים (כדברי המאירי), ברור שלנשים היה מעמד פחות בקהילה, עם ישראל שנרקם ונהיה עם היה חייב לדאוג למשפחה ולהיזהר עם קליטת גרים, וגם עמלק – כשעם מנסה להשמיד את העם שלך שבהתגבשות – הציווי כלפיו הוא מחמיר מאוד כי היה צריך לעשות ממנו דוגמא. אבל, היום – המצב הוא לא כמו שהיה! ואכן אם היה לנו סמכות – אולי באמת צריך לפרש את התורה בצורה אחרת, בהתאם לתפיסות היותר נכונות כביכול. ובאמת – נראה שזו התפיסה הרווחת בהלכה – הרב בזק בספרו "עד היום הזה" טוען שנראה ש"עין תחת עין" היה ממש, ורבנן שינו מפני שבאמת פעם זה היה מוסרי לחתוך את היד/עין למי שפגע והיום כבר לא. למה לא להגיד את זה כלפי כל המצוות? גם אתה אומר את זה לגבי היחס לגר, זה גם נראה הקביעה של חז"ל לגבי בן סורר ומורה, אשת יפת תואר שלא נכתבה אלא כנגד יצר הרע, גם המאירי אומר את זה ביחס לגוי, למה לא להמשיך בקו הזה? נראה לי יותר נכון (לגבי גרמא ורצח – אני באמת תוהה – זה הרי לימוד של רבנן – באמת נשמע לי שזה אולי לימוד שהוא טעות. האם זה אפשרי להגיד?).
2. טענת שהלכה ומוסר הם קטגוריות נפרדות כי אמרת – הרי רואים שהציווים של התורה סותרים את ההלכה – וכך פתרת את הבעיה. אבל, פתחת חור שחור חדש – אמרת אמירה שלדעתי כלל לא אינטואיטיבית או מובנת – אמרת שיש ערך דתי לציווי דתי כדי "לתקן את הנצח שבהוד". בעצם אמרת שאין לך שום הבנה למה זה ערך אבל כנראה זה ערך. אני לא מבין למה תשובה זו עדיפה על פני מה שאני מציע – אתה הסברת משהו אחד אבל גרמת לחוסר הבנה מוחלטת לגבי ערך הציווי הדתי. אני מסביר שיש התחשבות מוסרית תמיד, וככל שהמוסר מתברר צריכים להתאים את התורה אליו. מה הכשל פה?
3. גם אם אתה לא מסכים איתי – אשמח להסבר טיפה יותר מעמיק על מה מוסיפים הציווים הדתיים אם זה לא תיקון מוסרי? נצח שבהוד לא אומר לי כלום. אתה מאמין שבאמת יש תיקונים כאלה? ועוד שאלה בעניין אם אנחנו כבר בנושא – האם הערך הוא קיום הציווי בלבד ובעצם לא משנה אם התורה היתה מחליפה שצריך לאכול חזיר ולהינזר מחיות כשרות? העיקר הציווי?
4. עוד טענה שראיתי – אתה טוען שלרצוח תינוק עמלקי אז היה בלתי מוסרי. אך מדוע? הרי המוסר זה עשיית טוב לאחרים – וכנראה שלהקים ממלכת כהנים וגוי קדוש שיתקן עולם במלכות שדי זה טוב גדול יותר מאשר תינוק עמלקי. זה כמו שאתה צועק על ילדיך כדי עשה מעשה מסוכן וגרמת לו לבכות – פגעת בו לטווח קצר, אך לטווח ארוך את עוזר לו. למה אי אפשר להסתכל ככה על מחיית עמלק? ובאמת לשיטתי, היום, שאנחנו כבר ממוסדים, ייתכן וצריך לבטל את המצווה גם אם עמלקי יהיה ממש מונח לפניי.
5. אתה טוען לשיטתך, שאפשר לפרש את ההלכה במקום שיש שני פירושים שווים לפי הפירוש המוסרי – מתי יש שני פירושים שווים?! אני מרגיש שזה לא קיים. תמיד יש פירוש שנראה על פניו יותר מהשני. גם האם הבנתי נכון שהמקור היחידי לשיטתך להוסיף שיקול מוסרי הוא הפירוש שלך ל"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק"
6. טענתך שאין אפליה בין הריגת יהודי שנצרח על ידי גוי, לבין יהודי שרצח גוי כי אנחנו כיהודים רק מעלים את הרף ואיננו עושים את הדין הרגיל בכל המדינות – זה אנכרוניסטי – כי פעם להרוג על רצח היה הנורמה ואכן נראה שבאמת היה מקום לטעון שיש כאן פגם מוסרי, ואינני מרגיש שאני יכול לקבל את שיטתך שזה לא פגום.
7. אותיפרון ושאלת האם הטוב קודם לה' או שהוא טוב מפני שה' קבע שהוא טוב – הרב אני לא הבנתי את שיטתך. אני חושב שהטוב והקב"ה אחד הם. אין פה מוקדם או מאוחר – הטוב קיים באמת כפי שה' קיים באמת. כנ"ל לוגיקה – היא באה מה' (כמו שהרמב"ם אומר שה' הוא השכל הפועל וכו') למה אתה לא מקבל את זה?
8. אמרת שעם ישראל מקבל על עצמו משהו = מחייב. אז עם ישראל קיבל על עצמו את השו"ע – למה זה לא מחייב?
9. באיזה מטבע ערכי אתה מדרג את הפרת הבטחה שלי כלפי הקב"ה? אם אני יודע שאני חייב להקשיב לו ואני מפר את ציוויו – יש בזה מימד אי מוסרי כלשהו? או שאין כאן בעיה כי אין פגיעה?
יום טוב!
זה ארוך ומורכב מהרבה שאלות. אנסה להתייחס בקצרה. אם תרצה להמשיך בדיון אני מציע לפצל אותו, כלומר לפתוח שרשור נפרד לכל שאלה, אחרת לא נצא מזה.
1. נקודת המוצא שלי היא שיש בהלכה ערכים אחרים מעבר לערכי המוסר. את זה אני מבין שאתה מקבל (בגלל ההלכות הא-מוסריות). אם כן, איני רואה מה הבעיה בזה שיש מצבים שבהם הם מתנגשים עם ערכי המוסר. הרי בתוך המוסר עצמו יש התנגשות בין ערכים שונים. לכן איני רואה שום צורך להידחק לכיוונים שהצעת, ואין סיבה להעלות טיעונים נגדם. הם לא נצרכים ודחוקים אז בשביל מה בכלל לדון בהם?!
כמובן שאין מניעה לומר זאת במקרים מסוימים, כאן אני טוען כנגד טענתך העקרונית שכל המקרים הם כאלה. אגב, באשת יפת תואר ובעין תחת עין זו פרשנות של אנשים כאלה או אחרים, אבל לא נראה שזו באמת הייתה עמדת חז"ל. הם לא ראו זאת כשינוי ערכי (ראה טור 15). אבל כאמור זה לא משנה.
2. לא תליתי זאת בכך שיש הלכות אנטי מוסריות. בכוונה תליתי זאת בהלכה א-מוסריות. שוב אותה טעות כמו בסעיף הקודם. לא עשיתי זאת בדיוק בגלל טענותיך כאן. אחרי שהוכחתי שיש ערכים אחרים (דתיים) מעבר לערכי המוסר, נותרת כמובן השאלה מה הם באים להשיג. אני קורא לזה נצח שבהוד, אבל זה רק שם קוד לערכים דתיים שאיני יודע להסבירם. אבל חוסר ידע להסביר אינו קושיא אלא שאלה. אני גן לא יודע להסביר למה מניחים תפילין או לא אוכלים חזיר. אז מה? אם הקב"ה אמר אני מניח שיש לזה הסבר כלשהו. לזה אני קורא 'נצח שבהוד'.
הכשל כאן הוא בדיוק מה שהסברתי בסעיף הקודם. לא בהלכות האנטי מוסריות אלא באלו הא-מוסריות.
3. אמרתי שם וכתבתי כאן שלרובן אין לי הסבר. אשת כהן שנאנסה ניתן אולי להבין כפגיעה בקדושת הכהונה שזה ערך דתי ולא מוסרי. אבל כפי שהסברתי למעלה, חוסר יכולת להסביר אינו קושי. לך יש הסבר להלכות הא-מוסריות?
4. כי לרצוח תינוקות אינו מוסרי. לכל היותר שים אותם בהשגחה או תן להם חינוך אחר. הנחתי היא כמובן שאין דטרמיניזם ולאדם יש בחירה. ברור שאתה לא פוגע באדם אחד כדי להציל אחר. זה נגד ההלכה ונגד המוסר. לכן ההסבר שלך בסוגיה זו אינו סביר.
5. זה יכול להיות גם שני פירושים בפשט ובדרש. כמו בעין תחת עין. אבל זו קביעה עקרונית, ולא ממש משנה לי דוגמאות. גם אם אין דוגמאות עקרונית זה אפשרי. יתר על כן, לפעמים השוויון בין הפירושים יכול להתבסס על הקושי המוסרי שיש באחד מהם בעצמו.
6. אז אל תקבל. לי זה נראה פשוט.
7. ראה טור 457.
8. כי הוא לא קיבל על עצמו. אפילו נושאי הכלים חולקים עליו. פוסקי המאה ה-16-17 ממש אסרו פסוק מהשו"ע (ראה אנצי"ת ע' 'הלכה').
9. זו שאלה מעניינת: האם יכולה להיות עבירה מוסרית במה שעושים נגד הקב"ה שהרי הוא לא נפגע? אפשר לענות על כך בתרתי: א. הוא כן נפגע (ראה טוריי על העבודה צורך גבוה, השלימות וההשתלמות). ב. יש ערכים של שלימות אנושית, גם אם השני לא נפגע. כמו לשקר, או לקיים הבטחות (גם כשאי קיומן לא פוגע באף אחד, כמו בשבועה לעשות משהו).
תודה הרב. אפתח פניות נפרדות, אך כאן אזקק רק לנקודה הראשונה אם כן:
אתה מציע שיש הפרדה גמורה בין הלכה למוסר. אתה טוען שההבנה הזו מגיעה דווקא מתוך נקודת המוצא שיש מצוות א-מוסריות (טומאה וטהרה וכשרות וכו') וממילא זה ברור מכאן שיש עוד ערכים בתורה, וממילא אם יש עוד ערכים הם גם יכולים לסתור את המוסר.
אני חושב שזו קפיצה כפולה:
א. זה שיש עוד ערכים כמו "ערכים דתיים" זה לא מוכרח
ב. זה שהערכים הדתיים יסתרו את המוסר כדבר פשוט גם לא מוכרח.
לענ"ד הטעם של המצוות הא-מוסריות הוא – ע"י ציווי לייחד אותנו מכל העמים. באמת הוא היה יכול לצוות לאכול חזיר וגמל ולא לאכול פרות ועופות ולא היה הבדל (האם הרמב"ם לא אמר את זה שבפרטים אין טעם באמת?). לכל מדינה יש חוקים משלה וכך גם לעמו של הקב"ה. התורה רוצה לייסד ממלכת כהנים וגוי קדוש בעולם וצריך עם שישא באחריות הזו. בלי זה זה פשוט לא יעבוד, ולכן רק מוסר – אוניבסלי מדי, ועל כן באו גם מצוות דתיות שהמיוחד בהן הוא לכונן עם עם משפטים משלו שחי חיים משלו שבהם אנו כפופים לה'.
אם הייתי מקבל את טענתך, הייתי חושב שזה דווקא מתוך המצוות האנטי מוסריות שרואים שהתורה לא מתחשבת במוסר, אבל פה אני חושב שרואים בצורה מאוד ברורה, שככל שהמוסר מתבהר משנים את ההבנות לגבי המצוות הללו בהנחה שאנו חושבים שזה רצון ה' שכך יקרה בתקופה הזו (עין תחת עין, גוי, גר, וכו').
אשמח לדעתך.
אם אתה נזקק לרמב"ם הוא ודאי לא אמר כך. הוא אמר שלפרטים של מצווה כזו או אחרת אין טעם, אבל למצוות ודאי שיש. כך נקטו כמעט כל המפרשים וכך נראה הכי סביר. אין שום היגיון לראות בכל המצוות עניין שרירותי, כפי שהאריך הרמב"ם.
אבל זה בדיוק מה שאמרתי – שלמצוות עצמם יש טעם – לייצר ממלכת כהנים וגוי קדוש המובדל במנהגיו ובדרכיו מיתר העמים. האם חזיר / פרה זה לא פרטי המצווה?
לא. חזיר ופרה אלו מצוות בפני עצמן. מה שאתה מתאר אינו המצווה אלא טעמן הכללי של כל המצוות. הרמב"ם ודאי לא דיבר על כך, וגם אנוכי הקטן לא חושב כך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer