סיבתיות בחשיבה או חיצונית אלינו

אז מה רואים אם לא יישים מסויימים (=אידאות)? הרי מדובר בישות מאחורה לא?

אני אנסה להסביר בקיצור ומשל, הטענה היא מאוד פשוטה, מכיוון שלא ניתן לראות יחס של גרימה, אלא רק שינוי זמני. אז גם אם אנחנו צופים בישות שמתארת יחס של גרימה (נניח אידאה), עדיין צריך להניח שקיימת גרימה בין הישות הזאת לבין התופעות בעולם. ואם כך זה לא הועיל כלום לכאורה.

משל למה הדבר דומה, אם נוכל להציג את האידאות האפלטוניות אצלנו בפלאפון. ולמשל "יחס של גרימה" יוצג ע"י הבהוב בטלפון של מסך אדום שיתאר זאת.
וכך כאשר נראה שני כדורים מתנגשים נקבל הבהוב אדום. וכאשר נראה את גזר העץ שנשרף באש נקבל עוד פעם הבהוב אדום. עדיין אנחנו מניחים שהתנגשות הכדורים היא זאת שגרמה להבהוב. אבל זה גופא מניין לנו? רק בגלל יחס זמני.. אז מה הועילו האידאות המהבהבות בעיני שכלנו?

לא מדובר ביישות אלא ביחס בין אירועים. כשאתה רואה מהירות של גוף, אתה רואה את הגוף ושיש לו מהירות (שהוא נע). האם תנועתו היא יישות? כך אתה רואה יחס סיבתי בין שני אירועים.

לא הבנתי, אבל סוף סוף במבט מטראליסטי על המציאות כדבריך, אתה לא יכול לשאוב את מושג הגרימה מן המציאות. כך שאם תניח שהיא קיימת, כיצד אתה יכול לראות אותה בעיני השכל? אם אין שום מימד שעיני השכל יכולות לראות… אתה חייב להניח לפחות שקיים על מימד נוסף למציאות. אחרת מדוע אתה נזקק לשימוש במושג זה? וממילא מימד זה מכיל ישויות, והם הם האידאות לא?

באמת מהירות זה הגדרה של שינוי מיקום ליחידת זמן, ואת זה ניתן לתפוס בעיינים ביחד עם חשיבה. אבל יחס סיבתי לא ניתן כדיווד יום. לא?