עיקרון אי הוודאות, יום והראיה הקוסמולוגית
צהריים טובים!
הפרשנות המקובלת של עיקרון אי הוודאות היא שאכן אין סיבתיות ברמה התת אטומית.
וא"כ ק' לי: 1- איך ניתן להניח שאין סיבתיות, והרי הסיבתיות אינה פרי תצפית, אלא כפויה על הכרתנו באופן אפריורי, וא"כ
על סמך מה הוחלט ששם אין סיבות, ומקסימום שנטען שאנו לא מצליחים לזהות מהי?
2- עד כמה שאכן נלמד שרק בעולם המקרו יש סיבתיות (שהיא בכלל רק סטטיסטית), א"כ נופלת הראיה הקוסמולוגית, שהרי
אין סיבה להניח ששם כן יש? כלומר, כל הסיבתיות קיימת בתפיסתנו בעולם רק ברמה היום יומית.
3- יש הטוענים שאין לההק' על הבחירה מדטרמניזם משום שעיקרון אי הוודאות. וק' שעד כמה שמשתמשים בזה כדי לתרץ
שאלות של סיבתיות, א"כ נטען שאין כלל סיבתיות על הראיה הקוסמולגית, והיאך ניתן לרקוד על שתי החתונות?
האם לא פשוט יותר להניח שיש סיבתיות, ועדיין ניתן להתערב ולשנותה (אומנם אני מניח שלהייזנברג היו סיבות טובות לשלול)?
תודה ברה!
. לא אמרתי בשום מקום שזה כפוי עלינו. גם אלוהים הוא ללא סיבה. אמרתי שהאמיתות של עקרון הסיבתיות היא אפריורית. זה לא אומר שהיא וודאית או הכרחית וגם לא שאין לה חריגים. ןעדיין זו ברירת המחדל.
2. כנ"ל. לדעתי גם יש סיבתיות בקוונטים, רק לא במובן המקובל. הסברתי במדעי החופש ובאלוהים משחק בקוביות. ראשית, האופי הקוונטי של העולם הוא סיבה, שנית יש התפלגות של התוצאות וזו עצמה סיבה.
3. לא הבנתי את השאלה. במדעי החופש הסברתי שקוונטים לא קשור לשאלת הבחירה. ע"ש.
בס"ד
הרב כתב שגופא ההתפלגות הסטטסטית לענינו (התפלגות בתוצאות) היא הסיבה. אך ק' שזה רק אומר שבטבע עצמו אין כלל סיבה, אלא רק בנו מצד הפנומנה כדי שנסתדר, אך אין כלל סיבתיות בטבע עצמו?
לא. התפלגות מעידה על משהו בטבע. חשוב על קוביה לא הוגנת, שהתפלגות התוצאות היא סיכוי רבע לתוצאה זוגית ושלושה רבעים לאי זוגית. למה זה קורה? כי מבנה הקוביה (חלוקת המשקלים) הוא מסוים.
תשווה לקוביה אחרת עם התפלגות שונה, למשל רבע לאי זוגיים ושלושה רבעים לזוגיים, זה אומר שמבנה הקוביה הזאת שונה מהמבנה של קודמתה.
לכל התפלגות יש שורש במציאות שהיא רק מתארת את תוצאותיו.
א"כ, מהי ההנחה שאין סבתיות בקוונטים (הרי זו הפרשנות המקובלת)?
כתבתי שזו סיבתיות מסוג אחר. היא פועלת על פונקציית הגל ולא ישירות על תוצאת המדידה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer