עיקרון העדפת הספציפי
מועדים לשמחה הרב,
אני באמצע ללמוד את המחברת על הראיה הפיסיקו תיאולוגית, ונתקלתי בשאלה.
מוסבר שם שיש סתירה בין שתי הנחות: א. א"א להיות ברגרסיה אינסופית. ב. לכל דבר מורכב יש מתכנן, ולכאו' זה אמור לכלול גם את אלוקים בעצמו (שגם הוא מורכב אחרת הוא לא היה יכול לתכנן את עולמנו המורכב).
והסברת שהבחירה לסייג את ההנחה השנייה ולהחריג את אלוקים נובעת מעיקרון העדפת הספציפי שאומר שעדיף לסייג את הכלל הרחב יותר כדי ששני הכללים ישארו בעלי משמעות (גם אם מסויגת).
אלא שלא הצלחתי להבין למה כאן זה נכון, הרי גם אם נחריג את עניין הרגרסיה האינסופית כלפי תכנון של דברים מורכבים יישארו לנו שני כללים בעלי משמעות (מסויגת), שכן נשארנו עם ההנחה הב' באופן מלא, וגם את הנחה א' אנחנו ניישם בכל שאר המקומות שניתקל ברגרסיה אינסופית.
אשמח אם תוכל להסביר לי איפה אני טועה, תודה.
לא הבנתי מה אתה מציע: את מה להחריג? בדברים מורכבים תיתכן שרשרת יצירה אינסופית. מה תרוויח מזה?
אבל מעבר לזה, יש הבדל בין שני העקרונות הללו. זה לא שרגרסיה אינסופית לא אפשרית, אלא שאין דבר כזה (זו פיקציה של אינסוף קונקרטי) . לכן כאן לא תיתכן חריגה.
א. אני ארויח מזה קיום של שני העקרונות שנראים הגיוניים, עם חריגה אחת (כמו שיש חריגה אחת לפי הצעתך).
ב. אם אתה אומר שלא יכולה להיות חריגה מהרגרסיה האינסופית, זה כבר לא קשור לעיקרון העדפת הספציפי, אלא שבחרת לא להחריג את זה כי זה בלתי אפשרי, לא?
א. החריגה הזאת, גם אם הייתה אפשרית (בסעיף ב אמרתי שהיא לא אפשרית), היא בלתי סבירה לחלוטין. למה שיצירה של דבר מורכב תוכל להיעשות ברגרסיה אינסופית? מה נקרא מורכב לעניין זה? זה כמו לומר שיצירה של כל דבר שמתחיל באות עי"ן (=עולם) יכולה להיעשות ברגרסיה אינסופית. זה חסר כל היגיון. אין כאן מתמטיקה שסופרת את מספר ההחרגות. צריך להסתכל על ההיגיון והסבירות בהחרגה.
ב. ראה לעיל. החרגה של אלוקים היא לא רק סבירה אלא הכרחית. העצם שעוצר את הרגרסיה חייב להיות סיבת עצמו. זה יוצא מעצם הסתירה. לכן יש כאן העדפת הספציפי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer