רציונליות ואמונת חכמים

אין שום גבול. גם אם יש אמונה במשהו זה נובע מהרציונליות. היא אומרת לי שיש לתת אמון בזה וזה. לכן עליך לשקול בעצמך עד כמה לשמוע לאחרים ולהתייעץ איתם ואיזה משקל יש לתת לדבריהם. זה מזכיר לי שתלמידים שאלו אותי לפני שידוכים האם עדיף ללכת אחרי השכל או אחרי הלב, ואמרתי להם שהחלטות מקבלים רק בשכל. אבל השכל צריך לשקול מה הלב אומר ולקחת גם את זה בחשבון.
ובכלל, אם אני אענה לך כעת על השאלה הזאת עצמה תוכל שוב לשאול עד כמה עליך לתת אמון במה שאני אומר? אתה מבין שלעולם ההחלטה היא שלך והאחריות היא עליך.
——————————————————————————————
שואל:
אם אני בוחן ביקורתית את הציוויים בתורה שבכתב, לא כולם למיטב ידיעתי יעברו את הביקורת הרציונלית, זה העניין של היראה בקיום המצוות (עולה לי בראש כרגע פרה אדומה). זה לא מצמצם את עבודת ה׳?
ובנוסף התשובה מעוררת בי עוד שאלה-
אם אתה חושב שונה מהמהלך בגמרא ובראשונים/ אתה חושב שהתקופה השתנתה ואז אתה עושה אחרת, זה לא מעודד טיפה רפורמה? (להדליק אור למשל זה לא מלאכה כי זה לא באמת להבעיר אש כי כל הציווי הוא נגד עבודת יתר בשבת וכו׳)
ואם תשובת הרב היא כן לשאלה זו, האם רפורמה היא לא מילה גסה?
——————————————————————————————
הרב:
לקיים מצוות שאינך יודע את טעמן זה לחלוטין רציונלי. זה כמו לקחת תרופות שרושם לך הרופא בלי שאתה יודע כיצד הן עובדות. לא רציונלי הוא לקבל פירוש לא סביר בלי שיש סיבה לקבל אותו (אין אינדיקציה שזה אכן הפירוש הנכון לכוונת התורה). ובדוגמה של הרופא והתרופות, לא רציונלי לקבל תרופות מרופא אליל או מאדם שלא מבין ברפואה כמו למשל רופא אלטרנטיבי.
אין לי שום בעיה עם לעודד רפורמה גם אם רפורמה זה רע. אם זו האמת אז זו האמת. ואם זה מעודד משהו רע, יש לנסות ולטפל בזה. כך אמרו אחרי רצח רבין שהדת מביאה לרציחות, ואני תהיתי אז מה עלי לעשות? לא להיות דתי כי זה מביא רציחות? אם האמת היא שצריך לקיים מצוות אז יש לקיימן. ואם יש חששות לתוצאות בעייתיות יש לטפל בהם כדי לנסות למנוע אותם.
וחוצמזה שרפורמה היא ממש לא מילה גסה, בטח לא בפירוש שאתה מניח (כמו בדוגמת הדלקת האור). שינויים בהלכה אינם רפורמה במובן המהותי. ראה על כך במאמרי כאן.
——————————————————————————————
שואל:
פירוש לא סביר-
האם כדוג׳ יכול לקבל את ״פרי עץ הדר״ בתור אתרוג? הרי למה זה לא יכול להיות כל פרי הדר? 
ואם כך, מה תוקף התורה שבע״פ בכלל? האם זו המלצה? כי לכל דרש בפסוקים אפשר לדרוש גם כן פירוש אחר (הגיוני לא פחות). 
מה משקלה של התורה שבע״פ?
 
ובקשר לרפורמה: והאם תעשה כל דבר מכיוון שהוא אמת ולא תתחשב בשיקולים אחרים? למשל, תוציא להורג את כל המחבלים שיושבים בכלא הישראלי למרות שדבר כזה יכול לפגוע בביטחונה של מדינת ישראל? 
תודה רבה לך על התייחסותך
——————————————————————————————
הרב:
איזה פירוש? על מה מדובר? אין לי מושג על מה אתה מדבר. נא פרט. אני מתכתב בו זמנית עם הרבה אנשים.
אם להרוג את המחבלים זה הצעד הנכון (כשחלק מהשיקולים הוא יחסינו עם העולם) אעשה זאת. כאן השיקולים הטקטיים הם חלק מהאמת עצמה.
בכל אופן, אני אומר שנכון להרוג אותם ואני לא עושה זאת בגלל היחסים עם העולם. כך גם בהלכה אפשר לומר שמה שנכון הוא X אבל מתוך חששות כאלה או אחרים לא אעשה זאת. יתר על כן, אם לא עושים את ההפרדה הזאת בהלכה עוברים בבל תוסיף או בל תגרע.
——————————————————————————————
שואל:
שאלתי את הרב מה הגבול של הקשבה לרבנים ומאיפה אני מתחיל לחשוב לבד 
והרב כתב לי שאין גבול לרציונליות וכל הזמן להשתמש בשיקול הדעת שלי, גם אם זה נגד דעת הרבנים. וכדי להשלים את התמונה הרב הוסיף שלא מומלץ להקשיב לרבנים אם הפירוש לא סביר(כשאין אינדיקציה ברורה שזו כוונת התורה). אז אני מציע את
 הדוג׳ הזו לרב כדי להבין אם הבנתי נכון את תשובתו או לא. ״ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר…״ משמע מפה שזה יכול להיות כל פרי עץ הדר ולא רק אתרוג. 
אם דוגמא זו נכונה- מה תוקף התורה שבע״פ בכלל? ומה משקלה ביחס לקבלת ההחלטות שלי על קיומה?
שבוע טוב הרב ותודה רבה על התייחסותך
——————————————————————————————
הרב:
אני עדיין לא מבין את הקשר. מה שאמרתי הוא שעליך להחליט מה סביר בעיניך, כולל השיקול של לשמוע למישהו. מה לזה ולפרי עץ הדר? יש מסורת שהכוונה לאתרוג ולא לכל פרי הדר. אם אתה מאמין – קבל אותה. ואם לא – אז לא.