ת"ח שאין בהם דעת, שהיו מסובים בבני ברק

שו"תקטגוריה: תורה ומדעת"ח שאין בהם דעת, שהיו מסובים בבני ברק
‫אהרן‬‎ שאל לפני 7 שנים

בהמשך לפוסט שלך נגד הרב יצחק יוסף: הנזק שי"י עשה באמירה הלא חכמה שלו הוא רק נזק תדמיתי. ההתבטאויות הללו אינן נקבעות בתור הלכה, ובעוד עשרות שנים – תישכחנה. יש בעיה חמורה הרבה יותר לדעתי, והיא פסיקת הלכה באופן מטומטם. זה נזק לדורות, כי הקאנוניזציה ההלכתית לא תצליח להשתחרר מפסקים כאלה לעולם, בלי סוג של רפורמה רצינית. דבר נוסף, הנזק של י"י נעשה כלפי המון העם (חסידיו), ואילו פסיקת ההלכה המטומטמת יוצרת דיסוננס קשה בקרב השכבה האינטליגנטית.
אני מדבר על ההלכות שנקבעות בבתי דין חשובים בבני ברק. נכון שבתי דין אלו לא מייצגים אותך באופן רשמי כמו הרבנות הראשית, אבל ההשפעה שלהם עצומה, כי זו האליטה ההלכתית. וכמדומני, שאליטה זו גם גוררת אחריה את הציונות הדתית (קשה לי למדוד את זה, אבל נדמה לי שהציבור הדתי הרציני נשמע לפוסקים החרדיים בעניינים הלכתיים שאינם אידיאולוגיים).
על מה יצא קצפי? בליל שבת אני נאלץ לקרוא קבצים תורניים (אצלנו לא ניתן לקרוא את "החברה הפתוחה" של קרל פופר בתפילה). אונה לידי קובץ "שערי הוראה" של בית דינו של הגרש"א שטרן, מהשורה הראשונה של הפוסקים בב"ב (תלמידו של הרב וואזנר), שיצא לאור בחיי רבו, בשנת תשע"ג.

בעמוד קס"ו הגרש"א שטרן עצמו דן האם יש היתר של "בעלה בעיר" כאשר הבעל "נשוי" לאישה רק בנישואין אזרחיים (כדי לדון בשאלה לגופה, הוא מניח שאין בזוג הזה את ההגדרה ההלכתית של "פרוצים" שבהם אין את ההיתר הנ"ל).
שאלתו: "האם במה שבמציאות יש ביניהם יחס של איש ואשתו בהכי סגי דלהוי כבעלה בעיר, או כיוון שאין ביניהם קשר של נישואין גמורים לכל דבר ע"פ התורה וההלכה – לאו מידי הוא".
הוא משווה את השאלה לשאלות אחרות (שנחלקו בהן אחרונים) – האם מותר לגוי להתייחד עם אמו (כמו כל אדם שליבו גס בה) כי במציאות היא אמו יולדתו, או שאסור כיוון שהוא כ"קטן שנולד" ואינה אמו לכל דיני התורה. הוא מציין שאלה נוספת האם "כקטן שנולד" עוקר מאישה את החשש לווסתות שנקבעו כשהייתה גויה. ואז הוא מציין חת"ס שכותב שגר שמתו אחיו מחמת מילה חייב במילה, ואין זה נחשב לו לסכנה, שהרי הוא "כקטן שנולד" ואין לו קשר לאחיו(!). (החתם סופר סובר כנראה שדין "כקטן שנולד" מחדש אותו פיזיולוגית, ולכן אין לגר לחשוש מהבעיה הגנטית שהתגלתה אצל אחיו. לפי זה נראה לי לחדש שהוא גם פטור ממצוות מדאורייתא עד י"ג שנים מעת התגיירותו, רק אז יחגוג "בר מצווה" ויתחייב במצוות… אפשר גם ללכת יותר רחוק, ולשאול האם בעת הגיור יכול הגר להחליט שהוא נולד בתור אישה, ובכך להחליף את מינו…).
בהמשך הוא כותב כך: "בעיר גדולה שהמרחק בין הבעל לאישה עצום, כניו יורק או לונדון וכדומה, אפילו הכי יש היתר של בעלה בעיר. מאידך, בשני (צ"ל: בשתי) ערים קטנות קרובות חשיב כאין בעלה בעיר. משום דלא אזלינן בהא בתר השכל וההבנה שלנו, אלא לפי הכללים שקבעו חז"ל בגדרי כוחות הנפש שבאדם. ולפי זה פשיטא שנישואים אזרחיים אינם מועילים להיתר בעלה בעיר".
מה דעתך???
בעמ' רכ"ז מובא דיון לגבי אב שמבקש מבנו לקנות לו קופסה סיגריות, והשאלה האם יש בזה לפני עיוור, שכן האב מסכן עצמו. הרב אלישיב נטה לומר שמותר (כי יש אפשרות שהאב יעשן רק סיגריה אחת מהקופסה ביום, ואין זו סכנה), הרב שטיינמן החמיר (כשהאב מעשן כבד), והנה התשובה האינפנטילית של "שר התורה" (קנייבסקי): "חייב לשמוע בקול אביו, שכן טועים הם בדבריהם, שאפשר לחיות הרבה שנים אף במעשן הרבה". וז"ל הגר"נ קרליץ: "חייב לשמוע בקול אביו, ורק אם הרופאים אמרו אישית על אביו שזה סכנה לו, אינו צריך לשמוע בקולו".
הרב קנייבסקי הוא היום ה"אפיפיור" היהודי, הדמות התורנית החשובה ביותר בדורנו, גם בציבור החרדי וגם בציבור הכללי שעומד בתור לנשק לו את הידיים והרגליים. אמירות כאלה גורמות לאנשים עם טיפה חשיבה וביקורת עצמאית, לאבד כל אימון בהלכה ובנושאיה.
ולסיכום, הייתי שמח אם תכתוב נגד הטמטום ששולט היום בפסיקה התורנית. לדעתי, הבעיה הזו אינה פחותה מאמירותיו של י"י (ואשמח גם לתגובה על הציטוטים ההלכתיים שהבאתי). שורש הבעיה היא חוסר ההבנה של הרבנים, שהמחויבות לפסקים מהדורות הקודמים היא בשאלות נורמטיביות, ואילו בשאלות עובדתיות יש לשאול ולהתייעץ עם מומחים בני דורנו מדיסציפלינות שונות (פסיכולוגים, גנטיקאים ורופאים).

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 7 שנים

שלום רב.
יש לחלק בין השאלות השונות שהעלית. חלקן בהחלט יכול להישאל, ולו רק מפני שההלכה היא מערכת פורמלית ולפעמים הקו הקובע הוא פורמלי ולא מהותי. מעבר לזה, השאלות ה"עובדתיות" אינן עובדות טהורות. ראה בדבריי כאן:

הלכה ומציאות – מהי מומחיות הלכתית

אהרן הגיב לפני 7 שנים

אני לא מדבר האם השאלות יכולות להישאל.

אני מבקש לשאול על התשובות:

1. האם ניתן לומר שגר שמתו אחיו מחמת מילה חייב במילה, ואין לו לחשוש לסכנה.

2. האם רב אמור לגשת לשאלה בהלכות ייחוד מתוך גישה ש"לא אזלינן בהא בתר השכל וההבנה שלנו, אלא לפי הכללים שקבעו חז”ל בגדרי כוחות הנפש שבאדם", או שהוא אמור לנסות להבין איזו הערכה פסיכולוגית עמדה בבסיס האיסור, וממנה להקיש על המצב החדש (מדבריו משמע שרק חז"ל מוסמכים לקבוע מהם כוחות הנפש שבאדם, ולנו אין את היכולת הזו, ולכן בכל מצב חדש אנחנו מחמירים).

3. האם רב שיושב בד' אמות של הלכה יכול לקבוע שהרופאים "טועים" כאשר הם קובעים שהעישון מסוכן.

איתי הגיב לפני 7 שנים

אהרן סליחה על ההתערבות – אבל אתה מערבב בין ההלכה למציאות. לדוגמא:
1. השאלה אם פרקטית יש חשש או לא אפשר לשאול רופא, אני מניח שאם רופא יגיד שזה מסוכן אנשים לא ימולו, עכ"פ שאלה רפואית כזו לא שונה מכל שאלה אחרת, השאלה היא הפוכה האם לא להתעניין בכלל במצב הרפואי, אלא ללכת אחרי ההלכה שגדרה כל מקרה כזה, ואסרה בכל אופן למול, על כך התשובה היא לא, ההלכה דיברה על אחים, וכאן מבחינה הלכתית הם לא אחים, ולכן זה לא שונה מכל שאלה רפואית שאין עליה תשובה בהלכה. כך גם 2. כוונת התשובה היא (וכן עמא דבר) שכל דבר שעניינית יש בו חששות חוששים גם בלי הלכה, השאלה היא אם יש "איסור" בגלל שכך קבעה ההלכה, ועל זה טוען הרב שטרן שגדרי ההלכה לא ניתנו לפי גודל הערים ולא מצאנו כזה חילוק בחז"ל, כמובן שאם מעשית יש חשש צריך לחשוש, אבל לא בגלל דיני "ייחוד". 3. את תשובות הרב קנייבסקי קשה להבין בלי ההקשר שנאמרו, אבל ייתכן מאוד שכנ"ל, הוא לא התכוון לומר שלמעשה לא ימותו, אלא שזה לא חשש שהלכתית צריך לחשוש אליו, כמו שלא שמענו שאוסרים שומן טראנס באכילה.

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

איתי ענה יפה.

אהרן הגיב לפני 7 שנים

טוב, אני מתנצל על ההשתלחות, ומבקש תוספת הסבר, מהרב או מאיתי:

1. מה הכוונה ש"הלכתית הם לא אחים"? מבחינה גנטית הם אחים. אם יש כלל שכאשר יש סיכון גנטי ברמה מסוימת יש להימנע מלמול, כאן יש את אותו סיכון. מדוע צריך לשאול רופא? מדוע בררת המחדל היא לימול?

2. הוא לא טוען שיש גדר פורמלית (נישואין) ואי אפשר לפרוץ אותה. לזה הייתי מסכים. הוא טוען שהעובדה שאין הבדל בין לונדון ערים קטנות, מוכיחה שלחז"ל הייתה הבנה מיוחדת ב"כוחות הנפש".

3. אני לא יודע למה הוא התכוין, מה שבטוח שזה נשמע מאוד גרוע, ולא צריך להדפיס אותו בצורה הזו. האמירה עברה הרבה שלבים של עריכה, אף אחד לא הבין שהיא בעייתית?

מיכי צוות הגיב לפני 7 שנים

1. מי אמר שהסיכון הוא גנטי? הגמרא ודאי לא ידעה על גנטיקה. יש חשש שמשהו בנסיבות המשותפות גורם למוות הזה. כידוע בסוגיית יבמות סד כשדנים על חזקות ג"פ תולים זאת בדברים מאד אזוטריים (כמו וסת החודש למשל). לכן השינוי של הגיור יכול לייצר שינוי בנסיבות שמוריד את החשש (שהוא בין כה וכה לא ברור). ושוב, צודק איתי שאם יהיה חוו"ד רפואית שיש סיכון ודאי יש להימנע.
2. גם ההבדל בין לונדון לערים קטנות הוא קביעה פורמלית. האמירה שלחז"ל היתה הבנה בכוחות הנפש אכן אינה מקובלת עליי, אבל זו כידוע גישה מקובלת ולא מיוחדת דווקא לו.
3. איני יודע לגבי העריכה, אבל ראה מאמרי הנ"ל לגבי רמת סיכון אסורה.

מושה הגיב לפני 7 שנים

שלום איתי,
א. אני לא יכול לקבל רוב דבריך, רק מצד זה שהתורה לא מבדילה בין אח לאח (שהתגייר , גוי, גר, וכולי) ויש לכך 2 הוכחות:

1. היא קוראת ל"אדומי" אח –> "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא". ואם הוא נחשב אח – אז קו"ח אח בשר ודם מאותו האמא ממש.

2. ויש את העניין של אח מושאל, יענו או שהאב אותו אב או שהאם אותה אם לשני האחים.

ב. הגדרתך "קטן שנולד" לא מקובלת באשר מדובר לחיתון עם אימו הגויה למרות שהתגייר כי היא תמיד תהא אימו בדם, וכמו שלפני מתן תורה היה אסור להתחתן עם אימו כך קו"ח לאחר מתן תורה במיוחד שככל הידוע לי גם קטן זה שנולד חייב בכבוד אימו והראיתי שאין זה בכבוד אימו שיוכל להתחתן עימה לפי ההלכה שכביכול מנסה להסתמך על טיעון קטן שנולד ולהבדילו ממהות עצמו כבנה ממש בשר ודם. בעוד שיש איסור רחוק שממנו נלמד על הקרוב : "ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא" הרי שאם אחותו מצד אימו אסורה עליו – קו"ח שאימו אסורה עליו ואיך נתן להבין מכאן שקטן שנולד פטור מפסוק זה?

איתי הגיב לפני 7 שנים

שלום משה אלו שאלות הלכתיות שצריכות לימוד בסוגיות ואין להם קשר למה שאמרתי. אבל כמובן שהפירוש של "אח" תלוי הקשר, (הגמ' במכות אומרת שמי שמת אינו אח, כי שם מדובר על אח במצוות, אבל יבם נקרא אחי המת, כי שם מדובר על קשר דם שממשיך אחרי מיתה וכן הלאה), גם אני יכול לומר לך שלום אחי ועדיין לא אתחייב בייבום, לגבי ב. לא הבנתי הרי ההלכה היא שמן התורה מותר לו להתחתן עם אמא שלו כי הוא כקטן שנולד, וקשר הדם לא משנה, אם אתה מדבר מבחינה גנטית כמובן זה אותם גנים, אבל כאשר מדברים על "קשר דם" לא מדברים על גנטיקה אלא על "קשר" ואדם שעובר לאומה אחרת שורף את כל הקשרים שלו אחריו, ואין משמעות עוד לקשרי הדם שלו, הוא נטש את משפחתו ועבר לעם אחר, ולא ייתכן "קשר" משפחתי בין אדם מאומה זו לאומה אחרת.

השאר תגובה

Back to top button