על מר שושני, שאלות של זהות ו… לימוד תנ”ך (טור 361)

בס”ד האיש המכונה ‘מר שושני’ הוא איש מיסתורין, אינטלקטואל תורני וכללי שהסתובב ברחבי העולם, שהעמיד תלמידים הרבה, מהם אישים ידועי שם בכל העולם. שמו נישא בפי תלמידיו ומפה לאוזן, אבל לא לגמרי ברור מיהו ומהו, היכן נולד, מניין בא והיכן למד, ואפילו שמו שנוי במחלוקת. תוכלו לקרוא עליו בוויקיפדיה, ולשמוע עליו בפודקסט הזה. בימים האחרונים …

על מר שושני, שאלות של זהות ו… לימוד תנ”ך (טור 361) לקריאה »

על שני טיעוני קו”ח וסוד “העבודה צורך גבוה” (טור 360)

בס”ד בסוף השבוע האחרון, ערב שבת פ’ וארא, הזכירו לי מה שכתבתי פעם על הקל וחומר שעשו חנניה מישאל ועזריה מהצפרדעים. בעקבות זאת חשבתי על כך עוד קצת, ונזכרתי בעוד קל וחומר שנוגע באותו עניין וסביבו עלו לי כמה תובנות שרציתי להציגן כאן. קל וחומר ראשון הגמרא בפסחים נג ע”א דנה בשאלה האם מותר לאכול …

על שני טיעוני קו”ח וסוד “העבודה צורך גבוה” (טור 360) לקריאה »

עוד על סוליפסיזם רוחני – המשך שני (טור 359)

בס”ד בטור הקודם התחלתי לעסוק בסוגיית “אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך”. ראינו שם שיש שני צירים לדיון הזה: מידת הפשיעה של הניצול וחומרת התוצאה. לכאורה ביסוד שני הצירים הללו נמצאות שתי ההסתכלויות נשוא הטורים הללו: ההסתכלות הגלובלית (התוצאה) והסוליפסיסטית (הפשיעה: למה שאני אחטא אם האחר אשם? לא מסתכלים על מצבו הכללי של העולם). …

עוד על סוליפסיזם רוחני – המשך שני (טור 359) לקריאה »

עוד על סוליפסיזם רוחני – המשך (טור 358)

בס”ד מוקדש לבני היקר שלמה, לכבוד חוויותינו הליליות, וגם לנביא יהושפט (המכונה אמארה) סטודמאייר שליט”א. יהושפט היקר, אנא ראה את הסעיף הרלוונטי בדבריי כתרומה ראשונית למרכז ליהדות וכדורסל שאתה עומד להקים (אין צורך בהנצחה על הקיר). בטור הקודם הצגתי שתי תפיסות ביחס לעבודת ה’: סוליפסיזם רוחני – שבו אדם שם במוקד את עצמו, ורואה את …

עוד על סוליפסיזם רוחני – המשך (טור 358) לקריאה »

עוד על סוליפסיזם רוחני (טור 357)

בס”ד בעקבות שיעוריי האחרונים במסכת שבת (על “אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך”), הבנתי שיש צורך לחדד הבחנה שאותה עשיתי בטור 236 בין שתי גישות בעבודת ה’ ואולי גם באתיקה. נוספה לכך שאלה שנשאלתי לפני כמה ימים בשו”ת שבאתר שגם היא עוררה את אותו עניין. אז אני מנצל את ההזדמנות ושב לשאלת הסוליפסיזם הרוחני. …

עוד על סוליפסיזם רוחני (טור 357) לקריאה »

האם התורה היא ערובה להתנהלות ראויה (טור 356)

בס”ד בטורים 84 ו-219 כבר עמדתי על הבעייתיות החוזרת ונשנית בדברים שכותב הרב רצון ערוסי, שבכל פעם מחדש תולה את תחלואי החברה והשלטון שלנו בהתנתקות מדרך התורה ומהמחויבות אליה. דרכו היא תמיד להצביע על פגם בהתנהלות במדינת ישראל כיום (ויש לא מעט כאלה ב”ה), ואז לצטט מקורות (רלוונטיים או לא) בהלכה שמצביעים על הדרך הראויה, …

האם התורה היא ערובה להתנהלות ראויה (טור 356) לקריאה »

שני סוגי מידות דרש: מבט על גזירה שווה (טור 355)

בס”ד כידוע, יש שתי דרכים עיקריות לקרוא את הטקסט המקראי: פשט ודרש. קריאה בשני המישורים הללו יכולה להניב תוצאות שונות, וכל אחת מהן תקפה בפני עצמה (ובמצבים נדירים יש אפילו סתירה, ואז יש דרכים שונות להתמודד איתה ואכ”מ). עולם הדרש בנוי על סוג קריאה שונה של הטקסט, ועם הדורות הומשגו כללי היסוד של הדרש והם …

שני סוגי מידות דרש: מבט על גזירה שווה (טור 355) לקריאה »

על חופש הבחירה ומשמעותו (טור 354)

בס”ד והנה ר”א [=אבן עזרא] נאמן רוח מכסה דבר, ואני הרכיל מגלה סודו. (רמב”ן, ויקרא טז, ח) אמר לו רבי יהודה בן בתירא עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין אם כדבריך התורה כיסתו ואתה מגלה אותו ואם לאו אתה מוציא לעז על אותו צדיק. (שבת צו ע”ב) מאי למכסה עתיק (יומין) …

על חופש הבחירה ומשמעותו (טור 354) לקריאה »

בין סליחה לכפרה: על כוונה ומעשה (טור 353)

בס”ד בסוגיא שלמדנו לא מזמן בפרק הכונס נתקלתי בטענה תמוהה של הרב סולובייצ’יק שנוגעת לכוונה ולמודעות הדרושות בביצוע עבירה. הדבר נוגע לשאלות שכבר נגעתי בהן לא פעם בעבר, ובפרט ליחס  בין כוונה למעשה ובין מודעות למעשה. דבריו של הרב סולובייצ’יק הגמרא נה ע”ב מביאה ארבעה מעשי היזק בגרמא, שהעושה אותם פטור בדיני אדם וחייב בדיני …

בין סליחה לכפרה: על כוונה ומעשה (טור 353) לקריאה »

האם התיאולוגיה שלי אנורקטית? על התייוונות חדשה (טור 352)

בס”ד לפני כמה ימים קיבלתי לאתר את השאלה הבאה של עדיאל: צפיתי בכנס של השקת הטרילוגיה, ואני חושב לא שמעתי ממך תגובה לגבי האמירה של הרב יהודה אלטושלר ראש הכולל להצעתו שבמקום לשלול ולשלול שתציג אלטרנטיבה מה כן אתה מציע לעשות איזשהו דרך של מה כן. הרב אני חושב שהרב (לא רק אני) רוקן את …

האם התיאולוגיה שלי אנורקטית? על התייוונות חדשה (טור 352) לקריאה »