אגדת גשר

י.ד. שאל לפני 5 שנים

שלום לרב,
אתמול קראתי לילדים את הסיפור “אגדת גשר” של ספריית פיג’מה. סופר שם על שני חברים שפרצה קטטה ביניהם ובעקבות כך אחד מהם חפר תעלת מים ביניהם. השני ראה זאת ושכר בעל מלאכה שיבנה גדר שתפריד ביניהם. אך כשהוא חזר ראה שבעל המלאכה בנה גשר על התעלה שפייס את חברו. והסיפור הסתיים בהתפייסות ביניהם. 
לאחר הסיפור התעוררה השאלה במשפחה האם מעיקר הדין הוא צריך לשלם לבעל המלאכה או לא, ולא ידענו כיצד לפשוט זאת. האם הרב יכול לתת כיווני חשיבה בעניין (ואם אפשר גם בשפה פשוטה בשביל הילדים)?
י.ד.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

נהניתי. משפחה ליטאית למהדרין (כהך דעוף השמים שנשרף). 🙂
ברור שלא צריך לשלם על הגדר שהרי היא לא נעשתה. זה שהוא ייתר את הגדר (כי כעת יש שלום) זה רק גרמא שאינו מחייב תשלום. אבל אולי יש לשלם לו על הגשר מדין יורד שהרי כעת ניחא ליה בגשר. ויש לדון האם זה עומד לגישור או לא, והאם לשלם לו דמי גשר או כפועל בטל/שומר קישואין ואכ”מ.
עוד יש לדון האם הפועל היה בסדר. הרי הוא קיבל כסף כדי לבנות גדר ולא עשה זאת. לכאורה לא. אמנם לאחר מכן היה ניחא למשלח במה שעשה, ויש לדון האם זה הופך את מעשהו לראוי למפרע. אם בסופו של דבר לא הוי ניחא ליה אז פשיטא שהפועל מעל במשימתו והפר את החוזה. אמנם יש לדון מדין פועל חוזר בו בחצי היום, ואכ”מ.

י.ד. הגיב לפני 5 שנים

תודה

ושאלה נוספת הגיב לפני 5 שנים

על הצד שצריך לשלם על הגשר – האם שני השכנים צריכים לשלם. ואולי דווקא מי שחפר את התעלה שגרם לצורך בגשר? ואם יסתכסכו עכשיו כתוצאה מהשאלה מי ישלם על הגשר – האם הפועל צריך לפצותם על בניית הגשר שגרם לסכסוך החדש?

נראה שכדאי לשלוח את הסיפור לעלון ‘שלום לעם’, שמביאים מדי שבוע שאלות מסוג זה לעורר המעיינים (ובלבד שיקבלו אישור לפירסום מ’ספריית פיג’אמה’ 🙂

על כל אלה יורונו מורינו ושכמ”ה,

כברכת ש.צ. לוינגר

ועל פניו הגיב לפני 5 שנים

ועל דרך הרצינות נראה שיש כאן לכאורה שתי עילות לתשלום:

א. התקנת הגשר, שנראה ששני השכנים המשתמשים בגשר, מגלים דעתם שניחא להו בעשייתו.

ב. עשיית שלום בין השכנים, שירותי גישור וטיפול בבעיות נפשיות הנגרמות עקב סכסוך ממושך, עלולים להיות כרוכים בהוצאה כספית ניכרת – כך שמי שהביא ביוזמתו לסיום הסכסוך בין השכנים, הביא להם גם תועלת כספית לא מבוטלת.

כך או כך, ‘השכנת שלום בין אדם לחבירו’ היא מהדברים שהקרן קיימת לעולם הבא, אך גם בעולם הזה אדם אוכל פירותיהם, וכפי שביאר הרמב”ם בפירושו למשנה בריש פאה, שמכיוון שמעשיו הביאו תועלת לאחרים בעולם הזה – מגיע לו שכר גם בעולם הזה, מלבד השכר הרוחני ששמור לעולם הבא.

בברכה, ש.צ. לוינגר

Back to top button