איך אתה לומד גמרא?

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיאיך אתה לומד גמרא?
דוד שאל לפני חודש 1

שלום הרב,
לאחרונה הזדמן לי לקרוא כמה מהשיעורים על הש”ס המובאים באתר. אני לומד מהם רבות , ולמרות שאני יחסית מצוי בספרות ‘ראשי הישיבות’, אני מוצא בהם תועלת ייחודית במספר אספקטים. מהתרשמותי, הרב מנסה ללמוד את כלל הסוגית הקשורות לנושא על פרשניהם, ולא רק את הסוגיה ‘על אתר’, וגם מנסה לשבץ את הסוגיה מבחינה מושגית במערכת רחבה יותר (מאוד נהנתי למשל מהדיון על ‘גוד או אגוד’, שאצל ראשי הישיבות הוא מסתכם בחקירה האם מדובר על דין ב’חלוקה’ או ‘מכירה’ ובהצגת צרור נפק”מ, ואצל הרב – מלבד שהניתוח האנליטי מורכב יותר, הוא מתבסס על מספר נדבכים, המשתלשלים ובנוים זה על זה: הגדרת שותפות, הגדרת חלוקת השותפין [אגב, מהסוגיה בבא בתרא ג ע”א, תבחין שהרא”ש והרשב”א לשיטתם בסוגיה נוספת]. הגדרת החיסרון בדבר שאין שמו עליו, ורק אז הגדרת הפתרון ב’גוד או אגוד’).
אני מניח שאף בעבודה יסודית יותר ניתן להגיע להיקף משמעותי בראשונים ובאחרונים על הסוגיה, תוך עיון במקבילות מהדירים ומראה מקומות כמקובל, מניסיון השיבוץ במסגרת מושגית רחבה יותר דורשת ידע עיוני נרחב בסוגיה, וזאת מעבר להכרת ה’רייד’ וחקירות היסוד, ומכאן מספר שאלות:
א. האם השיעורים הם פרי של לימוד ראשוני של הסוגיות? או שמדובר על עיבוד המבוסס על רקע עיוני נרחב יותר בסוגיות הנזכרות, ובסוגיות המקיפות.
ב.  כיצד הרב ניגש לכתיבת השיעורים, האם לאחר עיון מקיף אתה מעלה את הדברים על כתב, או שמא הכתיבה היא רציפה במהלך לימוד הסוגיה?
ג. אם הדבר לא מלאה, האם הרב יכול לתאר, ולו בקצרה, את תהליך הלימוד העיוני, באילו ספרים הוא פותח, מתי הוא מתגלגל למקבילות, באיזה שלב הרב מנסה להמשיג את מחלוקות הראשונים ובאיזה שלב מנסה לקשור זאת לתפיסה מושגית רחבה יותר, וכיוצ”ב (אני שואל את השאלה למרות המגבלות הבנויות של תיאור תהליך דינאמי תוסס וחי והפיכתו למעין אלגוריתם מופשט).
מקווה שאין הדברים לטורח.
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

השיעורים הללו אינם מאמרים. הם נכתבים תוך כדי הכנת השיעורים השוטפת שלי, ממש בקצב החשיבה והכתיבה (אני מכניס קצת תיקונים אחרי שאני נותן את השיעור). זה נכתב מהר מאד. לכן אין להניח שיש מאחוריהם תמונה מקיפה של הסוגיא כמו שניתן להניח במאמרים. 
איני יודע להגדיר מתודה מסוימת או סדר לימוד מסוים. אני כן מתמקד בקריאת פשט הגמרא, ובעצם כשגמרתי את הפשט כמעט סיימתי הכל. ראשונים ואחרונים בד”כ בעיקר ממלאים לי רובריקות במבנה שעלה לי כבר בעת קריאת הגמרא. אחרי הפשט אין לי שום סדר מוגדר. לא כרונולוגי ולא ענייני. אני פשוט מתגלגל.
נכון שאני מנסה להבין את היסודות והקשר לתמונות מקיפות יותר, ובפרט לחפש הגדרה טובה של המושגים שבהם משתמשים (מה שלא כ”כ נעשה בלמדנות המקובלת). ההבנה הזאת נעשית בעיקר אפריורי ופחות מתוך המפרשים. הניתוח המושגי נותן לי את המבנה ואת הקשרים בין העקרונות והמושגים, ולכן גם את השלד של התמונה העיונית של הסוגיא.
אני ממש לא עובד על ההיקף, ולא מאד חשוב לי לכסות את המפרשים. מבחינתי יש שאלות שעולות לי ואני מחפש להן תשובות ודעות שונות והשלכות. המפרשים נבחרים דרך השאלה מי מהם נותן מענה לשאלות הללו.

תלמיד הגיב לפני חודש 1

מעניין. מזכיר מאוד את השיעורים של הרב ליכטנשטיין (הראשוניות של הניתוח האפריורי בלימוד הסוגיה, ההשוואה למקבילות ושיבוץ הסוגיה ועוד).
אולי המומחים יידעו להצביע על ההבדלים. מן הסתם אצל הרב המינוחים יותר פילוסופיים, אבל לא יודע עד כמה זה מהותי.

השאר תגובה