אין הולכים בממון אחר הרוב – איזה סוג רוב
שלום הרב,
בהמשך לסדרת השיעורים האחרונה ברעננה על רוב בהלכה ובכלל, נזכרתי בשאלה שמחכה אצלי כבר הרבה זמן לגבי הגמרא בבבא מציעא דף כב עמוד ב:
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבא, הני תמרי דזיקא היכי אכלינן להו? אמר ליה: כיון דאיכא שקצים ורמשים דקא אכלי להו, מעיקרא יאושי מיאש מנייהו. יתמי דלאו בני מחילה נינהו מאי? – אמר ליה: באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן. – מוחזק ועומד מאי? כרכתא מאי? – אמר ליה: אסירן.
ורש"י פירש שם:
באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן – אין עלינו להחזיק כל הבקעה בחזקת הקרקע של יתומין, ולאסור כל התמרים משום ספק קרקע של יתומים, אלא הולכין אחר הרוב.
וקשה, שהרי אין הולכין בממון אחר הרוב. אולי זה קשור איכשהו להבחנות שעשית בשיעורים האחרונים בין רוב דאיתא וליתא קמן?
בברכה,
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום, אני לומד אצל עוד דויד שפירו, הסדרי נושים וחדלות פרעון, כולל שותים מהמאה ה15, שאלתי רב זה רוב החייבים או רוב ההון שחייבים? בדין האזרחי יש שילוב של 50% מהחוב+ 75% מהנושים עלמנת שהרוב יכפה הסדר על מיעוט הנושים
לא חושב שיש לזה תשובה מוסכמת. ההחלטה על החזר החובות היא לפי סדר ההלוואות והשעבודים, וההחלטה לסדר לבע"ח היא של בי"ד. חדלות פרעון והסדרים עד כמה שבכלל יש להם מקור (למשל בסוגיית שלושה שהטילו לכיס) גם הם נקבעים על ידי ההלכה ולא על ידי הנושים.
אם יש מקורות בשו"תים ובפוסקים זה עניין לסברתו של פוסק זה או אחר, ולדעתי אין לזה מעמד הלכתי (לכל היותר כמנהג). את זה אפשר לחפש באוצר הפוסקים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer