איסור לפני עיוור לא תתן מכשול‎‎

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיאיסור לפני עיוור לא תתן מכשול‎‎
ר' שאל לפני 2 שנים

היי מיכאל
תודה שוב על השיחה המעניינת ביום ראשון.
אני והחברותא שלי (שכאמור לומדים יחד מסכת עבודה זרה) הגענו לדף ו' עמוד ב' שעוסק (באופן עקיף) בלפני עיוור לא תתן מכשול. וזה העלה אצלנו תהייה: תחת ההנחה שיש כאן איסור מוסרי (הנחה שאני משער שאתה עשוי לא להיות שותף לה) – האם מדובר כאן באיסור תוצאתני או דאונטולוגי? מהסוגיה בגמרא הנ"ל נראה שדוחים הסבר דאונטולוגי ומנסים להביא נימוק תועלתני (לפחות לפי איך שאנחנו הבנו), אבל לא מן הנמנע שיש התייחסויות נוספות במקומות אחרים,  כמו גם התייחסות נרחבת הרבה יותר בראשונים ואחרונים (ומחשבת ישראל, אם כי נדמה לי שאתה לא מחבב את המונח הנ"ל). 
אשמח למקורות נוספים, שלך או של אחרים, שמתייחסים לעניין זה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שנים

1. אני אכן לא שותף להנחה שיש בזה איסור מוסרי, אם כי ייתכן שמעשה כזה הוא לא מוסרי. אבל האיסור ההלכתי עליו אינו איסור מוסרי. לדעתי המוסר וההלכה הן שתי קטגוריות בלתי תלויות. לכן למשל לדעתי איסור "לא תרצח" לא קשור למוסר. זהו איסור הלכתי, למרות שבמקביל יש כאן גם איסור מוסרי (שכן רצח אינו מוסרי כמובן).
2. ניתן גם לבחון זאת במישור ההלכתי. לדוגמה, אם הכשלתי אדם בעבירה באונס. הוא עצמו לא קרה לו כלום כי הוא אנוס. אבל אני עברתי על 'לפני עיוור'. לכאורה מכאן עולה שלפני עיוור אינו איסור שבין אדם לחברו (שהרי לא גרמתי לו כלום), ומתוך כך ברור שזה לא איסור מוסרי. יש לפלפל בזה, אבל ברצוני כאן רק להדגים צורת חשיבה.
3. השאלה האם זה איסור טלאולוגי או דאונטולוגי יכולה לעלות גם אם האיסור הוא הלכתי ולא מוסרי. עדיין אתה יכול לשאול האם האיסור הוא על פעולת ההכשלה או על גרימה לתוצאה בעייתית.
4. גם את השאלה הזאת עצמה ניתן לשאול בשני מישורים שונים: א. מטרת האיסור (האם מטרתו היא מניעת התוצאה או עצם הגרימה). ב. הגדרתו ההלכתית של האיסור (האם האיסור מוגדר כאיסור הכשלה או כאיסור גרימה לתוצאה בעייתית). לא תמיד ההגדרה ההלכתית תואמת להגדרת המטרה (טעמא דקרא) של האיסור. למשל, מצוות פרייה ורבייה להביא ילדים לעולם לכאורה מיועדת להשגת תוצאה. אבל ההגדרה ההלכתית שלה (מה מוטל עליי) היא הפעולה (יחסי האישות), שכן רק זה בידיי. התוצאה אינה בידיי.
5. גם ביחס למוסר שאלת הדאונטולוגיה יכולה להתנסח בשתי צורות שונות לגמרי: א. מה מגדיר מעשה כמוסרי (תוצאות או סוג פעולה). ב. מדוע לעשות את המעשה הזה (האם כי הוא מביא לתוצאות הרצויות או כי המעשה מצד עצמו חיובי).
6. לשאלתך, איני יודע היכן בסוגיא אתה רואה דיון בשאלה הדאונטולוגית מול תועלתנית/תוצאתנית.
7. דיונים הלכתיים ישירים בשאלה הזאת ודומותיה לא תמצא, כי ההלכה מדברת בשפה של פעולות ואיסורים ולא במישור הטעמים. ניתן לנסות ולהסיק מתוך ההלכות לגבי טבעה של ההלכה הזאת (דאונטולוגי או לא). הספרות של מחשבת ישראל לא מוכרת לי. איני עוסק בה כי אני לא מאד מעריך אותה. לכן לצערי איני יודע להפנות אותך לספרות הרלוונטית, באם יש כזאת.
8. אם יש לך שאלה קונקרטית, אני מציע שתנסח אותה בדיוק ותבהיר למה כוונתך (לפי המישורים השונים שתיארתי). כשיהיה לך ניסוח כזה ניתן יהיה לחשוב על מקרה שבו הפסיקה ההלכתית לגביו תשקף עמדה דאונטולוגית או טלאולוגית, ולפי זה לחפש מקור שמביא פסיקה שתכריע לכאן או לכאן (זה בעצם להעמיד את התיאוריה למבחן הפרכה אמפירי, במקום לחפש לה הסבר פילוסופי אפריורי).
לדוגמה, ניתן לחשוב האם יש איסור הכשלה כאשר אני מנסה להכשיל מישהו בעבירה אבל הוא בסוף מסיבה כלשהי לא עובר את האיסור. לדוגמה, הושטתי את כוס היין לנזיר והוא החליט לשפוך אותה. או שהוא שותה אותה באונס (כך שאין לו עבירה). וכדומה. מה לגבי הכשלת ראובן במעשה שלדעתי הוא עבירה ולדעתו לא, או ההיפך (זה מקרה בוחן לשאלת הפלורליזם של ההלכה). אחרי שיהיה לנו מקרה בוחן ניתן לחפש מקורות שפוסקים הלכה לגביו, ומתוכם להסיק מסקנות מטא הלכתיות לגבי השאלה שממנה יצאת.
כל טוב,

השאר תגובה

Back to top button