אמונה הגדרה

שו”תקטגוריה: אמונהאמונה הגדרה
רפי שאל לפני 2 שבועות

 שלום לרב האם הרב יכול להגדיר לי בבקשה בצורה מדוייקת עד כמה שאפשר 1.מה היא אמונה , 2.מה פירוש הביטוי אני מאמין לדעת הרב 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

אמונה היא ידיעה. אני מאמין פירושו אני יודע. אלו מילים נרדפות. אמונה משורש אמת. (זה לא כפי שנוהגים לחשוב שהמונח אמונה בא להוציא מהמונח ידיעה. במה שיודעים אין צורך להאמין. לא נכון).

רפי הגיב לפני 2 שבועות

אם אני מבין נכון את דברי הרב הכוונה שאני יודע בשכלי שיש ה’ זה אומר שאני מאמין בה’?

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

כן

רפי הגיב לפני 2 שבועות

מי זה “צוות” האם הרב מיכאל אברהם ענה לשאלות?

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

איפה יש “צוות”? אם יש זה כנראה אני. אבל כאן איני רואה ניק כזה

רפי הגיב לפני 2 שבועות

אני כותב כאן תגובה ארוכה כיוון ששמעתי את הרב אומר דברים קשים מאוד שאמונה היא לא ודאות ושצריך להפסיק להסביר כך בגלל שזה שובר אנשים שאחרי זה מגלים שיש להם ספקות , ולעניות דעתי אנשים אלו לא ידעו מה זה אמונה ולכן הם שבורים אבל אין זה אומר שהאמונה מסופקת ,
תחילה אתיחס לתשובות של הרב
1.אם אמונה היא מילה נרדפת לידיעה ואין לה משמעות עצמית למה להרבות במילים מיותרות בתורה ובנביאים? ובכלל האם יש מילים מיותרות בתורה שהם רק נרדפות? הרי כתוב בתורה את המילה ידיעה בצורות שונות ,ואת המילה אמונה בפעמים אחרות, האם כוונת התורה לאותה מילה ורק לשם היופי הספרותי היא משנה את משמעותה ?! הבנה פשוטה היא שכל מילה יש לה שורש ומשמעות עמוקה בתורה ולא רק מילה נרדפת (כפי שעשו רבות ראשונים ואחרונים ,להאריך ולהסביר את משמעות המילים ) ובטח במילה כל כך משמעותית שהיא סובבת סביב כל ענינו של האדם בעולם וכמה ספרים נכתבו ודברים נאמרו בנושא היא בסך הכל מילה נרדפת לידיעה?!
2.שורש המילה אמונה הוא מהמילה אמן (שעונים אחרי ברכה)– אין את האות “ת” במילה אמונה ולכן היא לא מהמילה אמת , ואמן פירושו לאשר את הדבר, השאלה לאשר מה ?
-אפשר לומר גם שהיא מהשורש של המילה אומן (שיוצר אומנות ) וצריך להבין את הקשר בין אמונה לאומנות
3.הרבה פסוקים לא מובנים כלל לאור פירוש זה “צדיק באמונתו יחיה” – האם הכוונה בידעותיו השכליות ?
“ויהיו ידיו אמונה” האם הידים שלו ידעו שכלית שיש אלוקים?
ראשית מי לנו כמורנו הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהקיף את כל התורה נגלה ונסתר כולה בידיעותיו ובקדושתו הפנומנלית ,ושהרחיב כל כך הרבה בעניין האמונה וכמה אופנים וצדדים של הסברים כדי להתקרב להבנה מהי האמונה בכלל ואיך לזהות אותה בנפשנו, והדברים ארוכים (אורות האמונה, מידות ראיה אמונה , מאמרי ראיה , שמונה קבצים, תחילת מוסר אביך, ועוד ) אך ודאי לפי דבריו שאין האמונה בשכל אלא כח עצמי בנפש של האדם שהוא בהחלט נותן לאדם ודאות ,כשם שודאי לי שאני חי ואיני צריך הוכחות על כך ולא בגלל ידיעות שכליות שלי בנושא אלא בגלל ה”כח” הזה שנקרא אמונה בנפש של האדם שהוא גדול יותר מהכח השכלי שצריך את ההוכחות .
ומעט מקצה דבריו
“האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה. וכשאין משחיתים את דרכה הטבעי לה, איננה צריכה לשום תוכן אחר לסעדה, אלא היא מוצאה בעצמה את הכל. בעת היחלש אורה, אז בא השכל והרגש לפנות לפניה דרך. וגם אז צריכה היא לדעת את ערכה, של משרתיה – השכל והרגש – הם הנם עצמותה. וכשתהיה קבועה באיתן מושבה, אז יצליחו השכל והרגש בפינוי הדרך ובהמצאת האמצעים השכליים והמוסריים המסלקים את המכשולים מעל דרכה…”
בתשובה ל2 לעיל אמונה משורש אומן הכוונה שהאומן הוא הקב”ה ,ואנו האומנות שלו ,וכמו שאומן הוא מטביע מנפשו ביצירה ואנו יכולים לזהות דבר שמועבר לנו מנפשו של האומן דרך יצירתו, כך אנו יצירתו של הקב”ה ובנו טבוע כביכול חלק ממנו יתברך וזה עצם חיינו “מאן דנפח מדיליה נפח” וחלק זה הוא הודאות שבנו בו באומן,ביוצר, והוא הקשר בנינו -עצם החיים שבנו שהם הקשר בין היצירה ליוצרה.
בנוסף זה גם משורש אמן – שפרושו לאשר כי בעצם העובדה שאנחנו חיים וחיינו הם ממנו אז אנחנו מאשרים את האומן של היצירה כי יש כאן חיים שנובעים ממקור החיים ומודאים אותו ומעידים עליו , ולכן עצם החיים הוא האמונה , הרבה לפני השכל והידיעות שלנו, שהרי השכל הוא רק אחד מכוחות הנפש שהיא אותם החיים הקשורים ליוצרם .
ממקצת מה שאפשר להביא בדברי הראשונים והאחרונים לחיזוק הסברים אלו לדוגמא (הוספתי לעיתים שאלה שמראה למה זה לא מסתדר עם הפירוש של ידיעה בשכל)
רס”ג אמונות ודעות – מדוע הוא קורא לספרו בשני מילים נרדפות ? לא מספיק לומר אמונות או דעות ?
ומה כוונתו בדברים הבאים :
וכאשר עמדתי על יסודות אלו ורוע תוצאותיהן, לבי יחיל על מיני מין האדם, ותהמה נפשי לאומתנו בני ישראל, ממה שראיתי בזמני זה אשר רבים מן המאמינים אין אמונתם צרופה ודעותיהם בלתי נכונות,
נראת הבחנה ברורה יש אמונה שהיא בלי ידיעות נכונות והיא נקראת אמונה לא צרופה.
ואין יותר ברור מדבריו הבאים
“ושמרנו הבורא מכל אלו הטרחים כלם במהרה ושלח לנו שלוחיו והגיד לנו בהגדה והראנו בעינינו אותות עליה ומופתים שלא התערב בהם ספק… והתחייבנו להאמין בתורתו ממה שראו עינינו ושמעו אזנינו, ואם יארך הזמן למעיין ממנו עד שישלם עיונו לא יחוש לזה… כי כל בני אדם שוים במדעים החושיים, ישתבח החכם המנהיג. ובעבור זה אתה רואה בתורה מקבץ בהרבה מקומות הנשים והבנים והאבות בזכרון האותות והמופתים” (האמונות והדעות לקראת סוף הקדמה).
הערה: אמונה שאינה בנויה על עיון והיא ודאית בעקבות הראיה והשמיעה שלנו
ר’ יוסף אלבו ספר העיקרים
“האמונה בדבר הוא הצטייר הדבר בנפש ציור חזק ”
הערה:האם למה הוא לא אומר ידיעה למה ציור נפשי חזק מה הוא מנסה לומר?
ספר העקרים – מאמר ראשון פרק יח
לזה תמצא שאמר השם למשה בעת מ”ת הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם (שמות י”ט) כלומר אני רוצה לאמת להם מציאות הנבואה עצמה אמות עצמיי וגם לאמת להם שאתה שלוח מאתי לתת תורה על ידך וזה בשהם עצמם ישיגו למעלת הנבואה ובזה יתאמת להם מציאות הנבואה עצמה ועוד שישמעו אותי מדבר עמך כשאני רוצה לתת תורה על ידך וזהו אמות עצמיי לנבואה ולשליחות השליח ולזה אי אפשר שישאר אחר אותו המעמד הנכבד שום ספק ולא שום חשש זיוף אחר שנתאמתו במעמד ההוא השני דברים שהם הכרחיים לאמת מציאות תורה מן השמים האחד מציאות הנבואה לפי שכולם היו נביאים באותה שעה ושמעו קול ה’ אלהים אומר להם עשרת הדברות והשני ששמעו את הקול אומר למשה לך אמר להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ וגו’ (דברים ה’) ובזה נתאמת להם אמות עצמי כי משה היה שליח להנתן תורה מתמדת לדורות על ידו:
הערה:האמונה לפי דבריו באה מכח נבואי שהוא מאמת את הדבר ולא הוכחות שכליות . שהם הוכחות מסופקות .אלא הוכחה ודאית כהוכחת הנבואה .
רמב”ם הלכות יסודי התורה
“משה רבינו לא האמינו בו ישראל מפני האותות שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף… ובמה האמינו בו במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר האש והקולות והלפידים והוא נגש אל הערפל והקול מדבר אליו ואנו שומעים משה משה לך אמור להן כך וכך… שקודם דבר זה לא האמינו בו נאמנות שהיא עומדת לעולם אלא נאמנות שיש אחריה הרהור ומחשבה”
וריה”ל שפעמים רבות חוזר על כך בכוזרי ובונה לנו יסוד שהאמונה היא ראיה(כראית העין) ולא הוכחה שכלית
ספר הכוזרי – מאמר ראשון אות א – ל
” אני מאמין באלהי אברהם יצחק ויעקב אשר הוציא את בני ישראל באותות ובמופתים ממצרים וכלכלם במדבר והנחילם את ארץ כנען אחרי אשר העבירם את הים ואת הירדן במופתים רבים ואשר שלח אליהם את משה בתורתו ואחריו אלפי נביאים שכלם קראו אל תורתו ביעדם שכר טוב לכל שומרה וענש לכל עובר עליה אנחנו מאמינים בכל הכתוב בתורה הזאת והדברים ארכים:
(יב) אמר הכוזרי: לא חנם החלטתי בראשונה לא לשאול את היהודים מדעתי כי שלשלת הקבלה אצלם נתקה מכבר ודעתם נתמעטה כי דלותם לא הניחה להם מדה טובה וכי לא היה לך לאמר אתה היהודי כי מאמין אתה בבורא העולם ומסדרו ומנהיגו הוא אשר בראך והוא המטריפך לחם חקך וכדומה מן התארים האלוהיים בהם יאמין כל בעל דת ובגללם שואף הוא אל האמת ואל הצדק ברצותו להדמות לבורא בחכמתו ובצדקו:
(יג) אמר החבר: מה שאתה אומר נכון הוא בנוגע לדת המיסדת על ההגיון ומכונת להנהגת מדינה דת הנובעת אמנם מן העיון אך נופלים בה ספקות רבים ואם עליה תשאל את הפילוסופים לא תמצאם מסכימים על מעשה אחד ולא לדעה אחת כי דת כזאת בנויה על טענות אשר רק חלק מהן יכולים הפילוסופים להוכיח במופת ואלו על אחרות נתן להביא ראיות מספיקות בלבד ויתרן אין להביא עליהן אפילו ראיה מספקת אף כי להוכיחן במופת:”
אין לבנות דת על ראיות שכליות לפי דעת הכוזרי כי אם על ראיה(*כראית העין) אמונית שאין צורך בהוכחה שכלית אחריה
(יד) אמר הכוזרי: רואה אני דברך זה יהודי מתקבל על הדעת יותר מדברי הפתיחה והנני רוצה כעת להוסיף ולהקשיב לדבריך:
(טו) אמר החבר: אולם פתח דברי הוא הוא המופת גדולה מזאת הוא הראיה(*כראית העין) שאחריה אין צרך לא בראיה ולא במופת
סיכום:לאדם יש יכולת של ראיה אמונית שהיא מעל להוכחות וראיות שכליות לפי דברי ריה”ל
וכן בהמשך
ספר הכוזרי – מאמר רביעי אות א – לא
“כי העיון הזה שמצאנו בספר יצירה היה עיונו של אברהם אבינו שעה שכבר נתבררו לו אחדות האלוה ורבונותו אך טרם זכה להתגלות אולם לאחר שזכה להתגלות עזב את כל ההקשים ולא בקש מעם האלוה כי אם להיות לו לרצון אחרי אשר למדו האלוה מה הוא הרצון במה ישג ובאיזה מקום וכבר דרשו החכמים על מאמר הכתוב ויוצא אותו החוצה צא מאצטגנינות שלך כלומר עזב חכמת הכוכבים וכל חכמת טבע מספקת,וכל ספר אפלטון על נביא אחד בדורו של מרינוס שאמר על פי חזון שהיה אליו מאת האלוה לפילוסוף אחד שהשתדל מאד לזכות להתגלות האלוה על ידי עיון בפילוסופיה לא בדרך הזאת תגיע אלי כי אם על ידי אותם ששמתים מתווכים ביני ובין יצירי רצונו לומר הנביאים וחקי האמת”
ספר הכוזרי – מאמר חמישי אות א – כח
” אמונתנו באמתת הדעות האלה אינה מתבררת על ידי למוד כי אלו היה הדבר כן היינו נזקקים לשרשרת אינסופית של למודים יש אפוא בנפש המדברת מפעלת נאצל אלוהי הדבק בה נאצל זה לולא נכללה בו צורה שכלית כללית לא היה הוא יכול לטבעה בנפש המדברת אולם כל מה שצורה שכלית כלולה בעצמותו הוא עצם בלתי גשמי הרי שנאצל זה הוא עצם שכלי שאינו בגוף אלא קים הוא בעצמותו השכלית והנה מה שהנפש מצירת לעצמה את הצורות הוא שלמות לנפש אך מגיעה היא לשלמות זו רק כשהיא דבקה בעצם השכלי ההוא”
הסבר נוסף למהי אותה ראיה אמונית אותו חיבור בנפש לנאצל אלוקי לשכל הכללי שבניגוד לכל ידיעה שכלית הוא ודאי !!! כודאות הנבואה הנגלית לנביא.

מהר”ל, נתיב האמונה, פרק ב’
אמר בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר “וצדיק באמונתו יחיה”, ודבר זה כי ענין המאמין הוא מוסר עצמו אליו יתברך ובוטח בו ואינו סר מן השם יתברך כלל לשום צד, כי זהו ענין האמונה שדבק בו יתברך לגמרי ולפיכך יש לו דבקות בו יתברך על ידי האמונה, כאשר האדם מאמין בו יתברך בכל לבו הוא דבק בו יתברך ואין סר מאתו. ודבר זה גם כן שלמות גמור כי כל המצוות שיהיה לאדם דבקות בו יתברך, ולכן אמר שהעמידן על אחת.
אמונה היא קשר ,ודבקות בה’ לפי דברי המהרל לא ידיעות שכליות .
“ויהיו ידיו אמונה”
רמב”ן על שמות פרק יז פסוק יב
(יב) וטעם ויהי ידיו אמונה שהיו עומדות וקיימות ברוממותן, כלשון ואמנה על המשוררים דבר יום ביומו (נחמיה יא כג), וכן אנחנו כורתים אמנה (שם י יא), דבר קיים בברית, וכן היתד התקועה במקום נאמן (ישעיה כב כג)
חזקוני על שמות פרק יז פסוק יב
כל דבר העומד בחזקו ובעמדו ואינו מחליש ואינו נחסר מכמות שהיה קרוי אמונה כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן, שתרגומו באתר קיים
אינו קשור לספקות
אברבנאל על התורה – שמות פרק יז פסוק ח-טז
ויש מפרשים “ויהי ידיו אמונה”, שזה הענין מירי משה, שהיו ישראל רואים בעיניהם, שכאשר ירומם גבר ישראל, היה להם אמונה גדולה בדבקות משה רבנו בשם יתברך וקדושתו:
פירוש האלשיך ז”ל – ספר תורת משה על שמות – פרק יז פסוק ח-יב
ידיו אמונה כי כאשר ראו ישראל בענין ידי משה כי כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח וכו’. שהוא, כי בהחזיק לבם לשמים היו רואים ההשגחה כמדובר למעלה על יד ידי משה. בזה קנו הויית אמונה כי ה’ בקרבם,
לא פשוט יותר לומר ידעו?
ספר נתיבות עולם א – נתיב האמונה – פרק ב
וארשתיך לי באמונה כי הארוס הוא החבור אל הש”י ודבר זה הוא על ידי האמונה שהוא הדביקות בו יתב’. וכן גדולה אמונה ששרתה עליהם רוח הקודש הכל מצד הדבוק הגמור אשר יש לבעל אמונה המגיע עד אין קץ כמו שידוע בסוד האמונה:
מה הסוד הגדול בידיעה שכלית על ה’?
מהו הדיבוק הגמור אשר מגיע עד אין קץ ? זה רק ידיעה שכלית שיש ה’ לא?
ספר בינה לעיתים – חלק א – דרוש ג ליום ב של סוכות
מש, שהיו סבה היות ישראל מאמינים אמונה שלימה בהשגחתו יתברך, ויצאו מתחת סבלות שרי מעלה. והוצרך זה כן עד בא השמש, ראש לכוכבי לכת, כי אחר שקיעתו ממילא נכר שאין כחו מוחלט. וזה הוא שאמרו, בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה, כלומר כשהם בחכמתם מסתכלים במבטי הכוכבים והוראותיהם ורואים ויודעים בברור כי רעה נגד פניהם כפי משפטם ועכ”ז אינם מחשיבים זה לכלום, אלא הם משעבדין לבם לאביהם שבשמים, מודים בלבם ומשתעבדים להאמין כי היכולת המוחלט הוא לסבה הא’ יתברך שהוא רוכב שמים ואדון עליהם, אז היו מתגברי
אמונה כנגד הידיעה הברורה שלהם
ספר מאור ושמש – פרשת בשלח ד”ה אבל
ה לומר כחו של משה היה להגביר אמונה בלב ישראל כשגבר ידו והחזיקו באמונה וגבר ישראל. וכאשר יניח ידו וגו’ רצה לומר כשלא היה יכול לקבוע בלבם שורש האמונה אזי גבר עמלק. וזה שאמרו בגמרא בשעה שהיו משעבדים את לבם לאביהם שבשמים דהיינו בסוד אמונה שלימה וגבר ישראל, וכאשר נתבלבל מחשבתם רצה לומר שעשתה פעולת עמלק רושם בלבם לבא לספיקות ח”ו אזי וגבר עמלק. וזהו וידי משה כבדים, רצה לומר כחו של משה היה כבד עליו להחזיקם באמונה. ויקחו אבן, רצה לומר אבן שתיה שהיא אמונת ישראל דהיינו מלכות שמים, וישימו תחתיו ותמכו בידיו, רצה לומר לחזקו שיהיה כח בידיו לשרוש בלב בני ישראל אמונה שלמה
האם משה היה מגביר את הידיעות בשכל שלהם שה’ הוא גדול ובזה גבר על הספקות האם היה שם דיונים פילוסופים לאורך הלילה? ומדוע נעלמו הספקות הרי הידיעה היא תמיד מסופקת.
ועוד מקורות רבים

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

ונאמר אמן.
תוכל להוציא לאור קובץ מקורות לתועלת הציבור. כאן אנחנו נוהגים לדון בטיעונים. וטיעון בכל אלה לא מצאתי.
כל טוב.

רפי הגיב לפני 2 שבועות

1.אמרת באחד השיחות שלך שאם אתה תוכח שאתה טועה תשנה את דעתך זוהי כנראה אמירה יפה ללא כיסוי , הרבה יותר קל לומר טעיתי מלזלזל
2. הטיעון המרכזי שלי שאותו פספסת הוא דומה לטיעון שאתה השמעת ברוב ענווה על איינשטיין ודיקנס שמי שלא מבין בפילוסופיה אין מה להתיחס לדבריו בפילוספיה -עליו אגב אני מסכים
אז אני יאמר שמי שלא יודע מהי ההגדרה של אמונה וממילא מעיד על כך שהוא לא מבין את ההתחלה של לימודי אמונה אין מה להתיחס לדבריו בנושא אמונה
3.אני שמעתי אותך בהוצאת ספרך אלוקים משחק בקוביות ומאוד התרשמתי שם ענית לאטאיסט בצורה כל כך מכבדת ויפה וכן בדיונך עם אחד המשוררים הפילוסופים החילוניים ,אך כנראה שבגלל שראית שאני לא חילוני התגובה הפכה למזלזלת
לצערי מהתגובה המזלזלת כאן ומדברים שאמרת במקומות אחרים שנחשפתי להם רק עתה על רבנים כאלה ואחרים בהכללות פרועות (שכנראה אם היו אטאיסטים או חילונים היו מקבלים יחס אחר) וכן על ראש הממשלה ועוד..
ירד כל הערך לדבריך בעיני מה שאני חושב שראוי שגם הקוראים יבינו

השאר תגובה