אמונה תמימה וסמיכה על רבותינו מאשר ראש גאון של מיכאל אברהם על גבול הכפירה

כנראה שזה מקור כל טעויותיך ואפיקרוסותיך, תן דוגמא אחת שבני דורינו למדנים יותר מהראשונים.
תראה כמה עמלו גאונים עצומים כמו רב חיים בריסקר ועוד לבאר ולהבין את רבותינו הראשונים. מאיפה קלות הדעת לזלזל בגאוני עולם כאלו??

אתה קודם מבקש דוגמא ללמדנות גדולה יותר של בני זמננו,ועוד טרם הרב ענה החלטת שהוא מזלזל בהם. אולי כדאי שתחכה לתשובה.ואם הינך חורץ דעתך טרם הרב ענה למה זה בקשת דוגמא?? יפה סבלנות לחכם,וקו למי שפחות

מסורתי, זו שאלה של בור. כל לומד מתחיל מכיר דוגמאות לעשרות של קושיות שיושבו בטוטו"ד על ידי אברכים ובחורים מחברי מאמרים בני זמננו. רק בחן את "הנקודה הנפלאה" של הרמב"ם בפיהמ"ש בכריתות, ותראה כמה הוא מתלהב מהבחנה שכמותה נעשות כיום על ידי לומדים ממוצעים. אתה עצמך הזכרת את הסבריו של ר"ח בריסקר לקשיים (שחלקם הועלו על ידי ראשונים כמו הראב"ד) ברמב"ם. זו לא דוגמה לאחרון שמיישב קושיות של ראשונים? בכל מקום כזה תוכל לפתוח את ספר המפתח של פרנקל ולמצוא דוגמאות נוספות בהמוניהן.
אבל אני באמת איני רואה טעם לדון עם מי שלא מנהל שיח אלא מפריח סיסמאות והצהרות של בורות.
אגב, אני ממש לא מזלזל בראשונים. אני מגדיל את האחרונים (וכבר כתבו כמה ראשונים ואחרונים את משל הננס על גבי ענק, כך ששאלתך אליי נענתה כבר בראשונים ואחרונים). כמעריצו של ר"ח בריסקר אתה ודאי מכיר את הסיפור על כך שהוא לא מיקל בהלכות שבת אלא מחמיר בהלכות פיקו"נ. והה"נ הכא.

אם הראשונים לא היו ב'עסק' של הלומדעס המודרני מה שייך שהוא יטעים את דבריהם? היום יש כלים מכאניים שיכולים להרים את אבני הכותל וליצור אחד כמותו. אבל ודאי שהכותל לא נבנה ע"י הטכנולוגיות המוכרות לנו כיום.

באשר לחובבנות של הרמב"ם לעומת מקצועני זמננו בענייני לימוד הנה מש"כ פעם לידיד
באשר לנקודה הנפלאה של הרמב"ם בפיה"מ בכריתות המפריעה לך רבות:
ראה גם אבות ד/ב וסוף מכות והקדמת חלק "אבל זו הנקודה הנפלאה, רצוני לומר העולם הבא, מעט תמצא בשום פנים שיעלה על לבו הוא שיחשוב או שייקח זה העיקר, או שיאמר זה השם על איזה דבר הוא נופל: אם הוא תכלית הטובה, או אחת מן הדעות הקודמות הוא התכלית. או שיבדיל בין התכלית ובין הסיבה המביאה אל התכלית".
נקודה נפלאה אצלו אינה חילוק דיני נקודתי טכני אלא יסוד עקרוני, אך אין זה שולל את היותו מודע לחילוקים דקים או אפילו למדניים.
בכריתות הפי' הפשטני לדבריו די תמוה (כי סו"ס נוסף איסוה"נ בבישול בחלב)
חושבני שכוונתו שם שמכיון שלימודי חכמים מהפסוק הם לא שורש אלא ענפים, הם פרשנות ולא הכתוב עצמו (כביאורו בשרשים א,ב לסה"מ ולגבי קדושי כסף מדרבנן), גם אם הם מחייבים ברמה של דאורייתא, מכיון שברמה המפורשת בתורה אין תוספת באיסור בשר וחלב אזי איסור זה אינו איסור מוסיף ומעמדו זה של האיסור נשאר, גם אם בפרשנות חז"ל (שאגב, יכולה להתבטל ע"י סנהדרין אחרת) האיסור הורחב גם להנאה
הוא הדין בתחילת פר' אמור "לשארו", כאשר חזל דרשוהו על אשתו שמותר להטמא לה. ועם כל זה אבלותה אינה דאורייתא!

משה, מה שאתה תמיה על הנקודה הנפלאה הוא הוא קקושיית הרמב"ם. ומה שאתה מסביר בנקודה הנפלאה כתוב להדיא ברמב"ם עצמו. לא הבנתי מה אתה מוסיף על דבריו: איסור ההנאה מסתעף מאיסור האכילה (לר' אבהו בפפסחים שאחד איסור אכילה ואחד הנאה במשמע). ראה דברי הרמב"ם במצווה קיג (?) על בשר בחלב. על הענפים והשורשים בשורש השני לרמב"ם הרחבתי במאמרי בספר ישלח שרשיו.

האבחנה בין גזע (הכתוב ה"עירום") לענפים (דרשות חזל) ושהדרש חל על הגזע בלבד אינה גאונות פלפולית אלא אבחנה יסודית והיא היא ה"פלא". זו נקודה שיש רבים שחלוקים עליה. מזה הרמב"ם "התלהב" .

אין שום בדל קשר לשאלת הדרש. ר' אבהו מסתמך על פשט, וחסקיה הוא שדורש את המקרא ואין הלכה כמותו. הרמבם עצמו מסביר את ר' אבהו כך.
לכשתקרא את דבריו בפיהמ"ש כריתות תראה שההתלהבות היא מהניתוח הבריסקאי, ופשוט.

קראתי. לא ראיתי ובוודאי לא "פשוט".

כעין זה בגמרא עצמה הסוגיית זנוזל"ח. עמדתי על כך בפאנל בספריה הלאומית "נפגשים בבבלי"

בכדי לראות מה שעמדת עליו בפאנל יש לנסוע בזמן או שזמין ברשת?

נדמה לי שזמין ברשת (ואם כן – אז גם כאן באתר). אם לא – אז רק לנסוע בזמן.
טוב, החלטתי שאני אחסוך לך את לחיצת הכפתור שחסכת לעצמך, ואפנה אותך ישר:


להבא – אשמח אם תקדיש עשר שניות לחיפוש בעצמך. כך תחסוך לעצמך נסיעה בזמן או לי חיפוש עבורך.

תודה לך
לחפש כמה משפטים ב 90 דקות – זה כמו לחפש ברשת. תודה על נכונותך. חושבני שלא התנסחתי מספיק ברור כי מרפרוף בסרטון בדבריך לא מצאטתי תשובה אז אולי שנינו איננו מבינים זא"ז.

דקה 39:00 בסרטון, פשוט ליפול מצחוק.