אמת, סבירות, ודאות וספקנות

שו”תקטגוריה: פילוסופיהאמת, סבירות, ודאות וספקנות
אריאל שאל לפני 5 שנים

שלום כבוד הרב.
כאשר אנו מעלים טענה ספקנית כלפי אינטואיציה בסיסית ,למשל בדטרמיניזם, לאחר העלאת הספק הסיכוי שהדטרמיניזם נכון הוא 50/50, או שמא הוא עדיין סביר (>50%) רק איננו חוזר להיות טענת וודאי.   הבעיה היא שגם ההבנה שטענה שמעלים כלפיה ספק היא הופכת להיות סבירה(ולא רק 50/50) היא הנחה לא מבוססת. 
ולכן לדעתי הפוסט-מודרניזם הוא נכון, לא בגלל שהמושג אמת נקשר בוודאות, אלא בגלל שאפילו אם נניח שאמת פירשו ‘סביר’.  גם הבנה זו מתרחשת תחת הנחה לא מבוססת שאכן קיים המושג סביר ולא הכל הוא 50/50.
מה הרב חושב על דברים אלו?
אריאל

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

אני חושב שאתה מניח כאן הנחות ספקניות שאיני מסכים להן. לשיטתך גם אם השתכנעתי במשהו (שהוא סביר, לא וודאי) מתעורר ספק מסדר שני לגבי השכנוע עצמו (למה הוא סביר). לי לא מתעורר ספק כזה. בדיוק כמו שניתן לעורר ספק לגבי הראייה שלנו, וגם אם אומר שיש ללי שכנוע שהיא אמינה יתעורר ספק מסדר שני על השכנוע הזה עצמו. גם כאן אצלי הוא לא מתעורר.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

אכן, גם ניתן להעלות ספק זה כלפי הראייה, וגם לטעון שיש שד שמתעתע בי כל הזמן.
אך מה זה רלוונטי אם אני לא מרגיש בזה… סוף סוף יש פה ערעור עקרוני שגם כלפי הבנת הסבירות ניתן להעלות ספק.
כך שלא הבנתי את תשובתו של הרב אם אכן נאמרה פה.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא הבנתי את השאלה. לדעתך זה ייתכן (שיש שד)? אז מי אמר לך שזה לא נכון?
תורף טענתי הוא שאין דרך לענות על טענות ספקניות שמטרידות מישהו, שהרי כל תשובה תקבל מענה ספקני מסדר נוסף. אבל אני לא חושב שהן נכונות ולא מוטרד מהן, וזהו.

אורן הגיב לפני 5 שנים

לאריאל,
ניתן לטעון נגדך את הטיעון הבא:

לשיטתך הפוסטמודרניזם הוא נכון בגלל נימוק X. אבל ייתכן שנימוק X אינו נכון, ולמעשה הסיכוי שלו להיות נכון הוא 50/50. אם ככה, אז ייתכן שאתה טועה שהפוסטמודרניזם נכון, כי יש 50% שנימוק X נפל.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

הרב,
אני מסכים שאין שום דרך לענות. אך הטענה שלך שאין שום דרך לענות היא לחלוטין לא פותרת את השאלה שאתה מעלה מדוע הפוסטמודרניזם איננו נכון, ומראה שהתירוץ שלך לא שונה משום פונדמנטליזם אחר. (אומנם ניתן לכנות אותו “כרך” יותר).
מבחינתי אכן ניתן להעלות ספק שיש שד. ולכן אני שואל אותך כמתיימר לפרוך את הבסיס הפוסט-מודרנסטי ע”י סיפוק אפשרות לאמונה סבירה גם אם היא לא הכי יציבה.
אך לא ענית לי עדיין כיצד יכול להיות “סביר”, המושג הזה אצלך לא באמת מציג מציאות שגדלה מ50% אלא פשוט אתה יוצא מנק’ הנחה אחרת.\

אורן,
מסכים איתך.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לא נכון. פונדמנטליסט לא מוכן לבחון את טענותיו ולהעמידן למבחן ביקורתי. אני כן מוכן. אלא שלא העלית שום טענה שמאתגרת את עמדתי ולכן אני נשאר לאחוז בה. לשיטתך אין מי שאינו פונדמנטליסט שהרי לכל אחד יש הנחות יסוד. במחילה, אלו שטויות.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

אוקיי אז במקרה שלך זהו פונדמליסט משודרג מחד אתה שומע טענות אחרות אך לא מבסס את הטענות שלך. כפי שאמרת ככה גם במפורש:
” תורף טענתי הוא שאין דרך לענות על טענות ספקניות שמטרידות מישהו, שהרי כל תשובה תקבל מענה ספקני מסדר נוסף. *** אבל אני לא חושב שהן נכונות ולא מוטרד מהן, וזהו.***”

הטענה של הפוסט-מודרניזם הוא עד כמה שהכל מבוסס מהנחות יסוד, וכל ההנחות יסוד מוטלות בספק אז מדוע להעדיף את X מאשר את Y.
ואולם אתה בחרת ,בצורה פונדמליסטית למדי, צד שאומר שאכן קיימות לי הנחות יסוד שאני לא מערער עליהם ע”פ שאני יודע שאפשר לערער עליהם רק זה לא יוביל אותי לשום מקום במילים אחרות זה בין פרגמטיזם למי שאין לו ברירה אחרת.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

כשאני מסביר אני מצפה שתנסה לקרוא ולהבין. אם כל מי שלא פוסטמודרניסט הוא פונדמנטליסט אז אכן אני פונדמנטליסט. אבל זו הגדרה עקומה. הסברתי את ההבדל החשוב ביני לבין פונדמנטליזם.
זה שאפשר לערער על משהו לא מהווה ערעור. כשתציג ערעור אשמח לנסות ולהתייחס (כי איני פונדמנטליסט). בינתיים לא הצגת ולו בדל של ערעור, אלא קבעת באופן פונדמנטליסטי שכל מה שאין לי הוכחה עבורו הוא ספק. אבל אני כמי שאינו פונדמנטליסט לא מקבל את ההנחה הזאת. לשון אחר: אפשר לערער גם על הטענה שאם אפשר לערער צריך לערער. אבל אתה מקבל את הטענה הזאת באופן פונדמנטליסטי.
טוב, מיצינו.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

אתה מציג פה שאני נכנס לכשל, שבמידה ואני מקבל את הטענה A1 שכל דבר שניתן לערער כלפיו הוא ספק, אז גם כלפי A1 גופא צריך לשאול מניין לי להסתמך עליו כוודאי.
אך אני חושב שזו טעות כי אני מציג את A1 רק כספק ולא כוודאי. אז ממילא אני יכול להמשיך ולהתקיף בעזרתו את שאר הנחות היסוד ללא כשל, או שמא במידה שעד כמה שאני משתמש בטיעון A1 לא ניתן להפריד בינו לבין השאר?

מה הרב חושב?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

אם אתה תוקף מכוחו אתה מסתמך עליו. אי אפשר לתקוף מכוח טענת ספק. על כך נאמר שאין ספק מוציא מידי ודאי. אתה מעלה טענת ספק ספיקא ומכוחה רוצה שנוותר על משהו שנראה לנו סביר.

אני הגיב לפני 5 שנים

וזו גם הנחת יסוד או שמא הבנה לוגית?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

מה ההבדל?

אני הגיב לפני 5 שנים

אם זו הבנה לוגית אז זה לא משנה בין אם אני רואה זאת כהנחת יסוד או בין אם לאו.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

אלה סתם מילים. גם אם תקרא לזה לוגיקה, ברור שאין כאן הכרח לוגי. זו הנחה של סבירות מתודולוגית: לא תוקפים מכוח טענה מסופקת.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

אחרי שחשבתי קצת על הנושא אני חושב שיש שתי בעיות שהרב לא התייחס אליהם:
1. הטענה שלך שטענה מסופקת ממילא תוקפת את עצמה ועל כרחך אתה לא יכול להשתמש בה, תקפת רק בספקנות כללית (כל דבר שאין לך הוכחה כלפיו הוא ספק 50/50). אך אם אתה מפרק את הספקנות כללית לקבוצת טענות של ספקנות ספציפית – למשל למה אתה חושב שמה שאתה רואה אכן קיים במציאות? מה שאתה שומע אכן קיים במציאות? וכו’ וכו’, אז היא לחלוטין לא תוקפת את עצמה.
2. אכן הייתי מסכים ברמה המתודולוגית שלא תוקפים טענת ודאי מטענת ספק במידה ואכן המצב היה כך. אך אינני מבין מדוע הטענה – “מה שאני חווה אכן קיים במציאות” היא טענת וודאי? מה הופך אותה ליותר סבירה מהיפוכה?!

אולי חשוב להדגיש שאני מבין שאין לנו כלים לוגיים לבדוק טענות אלו עקב ‘ריקנותו של האנליטי’ וממילא דורשים הנחות יסוד שנימצאות מחוץ למעגל הלוגי ומכנגד אין לנו כלים אמפיריציסטים לבחון טענות אלו כי הם יוצאים מנק’ הנחה שאכן מה שאנו חווים הוא אמיתי. אך למה לכל הרוחות להניח שמה שאני חווה יותר סביר מהיפוכה (ראה בעייה 2)

אשמח אם הרב יוכל להתייחס לשתי נק’ אלו.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

1. מה שאתה מעלה הוא ספקנות כללית לגמרי. אין סיבה לפקפק דווקא במשהו אחד שאני חווה על פני משהו אחר. זה שאתה מציג את הספקנות כלפי טענה מסוימת לא משנה את העובדה שמדובר בספקנות כללית. הרי זה בדיוק מה שאתה מניח כאן: שכל דבר שאין לך הוכחה עבורו הוא 50-50.
2. כי לי זה נראה ברור. לאיזו תשובה אתה מצפה? בדיוק כמו שמה שאני רואה נראה לי אמין. גם לזה אין לי הסברים פרט לזה שזה נראה לי ברור.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

1. אני מסכים. (הרי אפשר לתאר את הדיון בין הטענות, שסוף סוף ניסובים סביב השאלה האם מה שמרגיש הוא הוכחה ובמידה ולא אז זה חוזר להיות 50-50)
2. השאלה שלי למה לצאת מנק’ הנחה שכזאת -“מה שנראה לי שאני רואה/חווה וכו’ אכן קיים אובייקטיבית”? הרי זה עצמה השאלה של טענת הספקנות.
אכן גם אני מרגיש שמה שאני חווה הוא אמיתי, אך עם זאת, זה שכך אני מרגיש וחווה לא נותן תיעדוף מאשר לטענת הספק.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

אנחנו חוזרים על עצמנו. כל תשובה שאתן לך תוכל לשאול לגביה את אותה שאלה. אין מה לענות לספקן פרט לזה שאני לא ספקן.

אריאל הגיב לפני 5 שנים

אז לפחות אתה צריך לענות לספקן מדוע אתה לא ספקן..?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

ממש לא. שיסביר לי הוא מדוע כן להיות ספקן. בלי שום טיעון אין שום צורך בהסבר (וכאמור, כל הסבר יישען על הנחות יסוד, והספקן יטיל ספק גם בהן ובסוף לא אוכל להסביר אותן, שהרי לעולם הוא יבקש שוב ושוב הסברים). אני חושב שמיצינו.

Back to top button