אשמח אם הרב יחדד

שו”תקטגוריה: מחשבהאשמח אם הרב יחדד
H שאל לפני חודש 1

רציתי לשאול מה ההבדל בין טענת המאמינים בהשגחה עליה הרב משיב שהתיאוריה שלהם אינה מתכתבת עם המציאות ואינה אלא מגדל פורח באויר נשען על אפיציקלים , לטענת הרב שהרוע בעולם נובע מרצונו של הקבה בבחירה החופשית של האדם? לכאורה גם כן מדובר בהנחה שלא ניתן לסותרה ואולי גם היא אינה עומדת בבחינה שתאפשר את שלילתה ההשגחה.
תודה מראש

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

הטענ השלי באה לענות על קושי. מחד, קי”ל שהקב”ה טוב, ומאידך יש לנו חופש להרע. זו הצעה אפשרית. אתה יכול להציע הצעה אחרת ובהחלט אפשר לשקול אותה.

דוד זיגל הגיב לפני חודש 1

מה זאת אומרת קיימא לן שהקבה טוב? במה זה שונה מהטענה שקיימא לן שהקבה עונה לתפילות ומשגיח על כל אחד? (הכי מטורף שיש מישהו שעדיין מאמין בדברים המוזרים האלה אחרי השואה. כן כן.. אני מכיר את כל התירוצים שמיישבים השגחה פרטית וכללית עם מה שקרה אז באירופה ,אבל כמו שהרב היטיב לכתוב כל “היישובים” האלה הופכים את הדוגמות הנ”ל לטענות שאין להם שום דבר עם המציאות. למי שמאמין בהם אין שום אפשרות לקבל היזון חוזר מהמציאות כדי לעדכן את אמונותיו. )

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

המציאות לא מראה שהוא אינו טוב, והסברתי זאת בכמה מקומות. רק כעת התנהל שרשור קצר על כך:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%99%d7%9d
אם אתה מקבל את התורה היא אומרת שהוא טוב ודואג לנו. המציאות לא מראה אחרת לדעתי. לכן יש קונפליקט ויש למצוא לו יישוב. התורה אמנם אומרת שהוא משגיח, אבל על כך אפשר לדחות שהמדיניות משתנה (ורואים זאת בניסים גלויים ובנבואות), מה שלא סביר לגבי אופיו (הוא לא מפסיק להיות טוב). לכן ה”קיימא לן” לגבי ההשגחה אין לו בסיס ולגבי טובו יש לו בסיס.

דוד זיגל הגיב לפני חודש 1

מה הרב חושב על שלילת התארים של הרמב״ם בהקשר של טובו של הקבה? האם הטוב של האל הוא באותו מובן של הטוב האנושי?

a הגיב לפני חודש 1

א. כתב הרב שאם מקבלים את התורה מקבלים את טובו של ה’. אני מניח שהתורה היא המקור לכך שהרב מניח שה הוא טוב. מאידך יש הרבה בתורה על חרון אפו של אלוקים. חזינן דאיכא תרי גווני ולא טוב בלבד. (אגב נוצר חסד לאלפים עדיין תקף לזמנינו ועוד לא פג נכון?)
ב.כתב הרב דיותר מסתברא שמדיניות משתנית ולא אופי. הבה נניח לאופי ונדבר לענייננו למדיניות שלו כלפי הטבה לברואיו. זה הנדון. לא אופיו. (אופי מלשון מאפיין. המאפיין טוב היינו מרעיף טוב. למי? לעצמו? אין לי מושג אם אלוקים עושה לעצמו טוב או לא. משא”כ הרעפת טובו כלפינו) אף שמסתברא דאופיו לא השתנה (סברא זו מה טיבה?!?!) מ”מ מדיניות ההטבה בהחלט ניתנת לשינוי.
ג. ריש אבות משה מסרה ליהושע וכו’ וכתבו המפרשים להודיעך שאף דברי המוסר מקורם מהר סיני. אתה מפקפק בזה למרות שזו התשובה שהכי מניחה את הדעת (או שיש לרב פשט יותר טוב?) לשאלה נורא לגיטימית ומציקה מדוע דווקא בריש אבות בחרנו לציין את שושלת התורה?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

דוד, הטוב שלו הוא תואר פעולה. זה מה שהוא עושה בעולם.

a
א. לא רק מהתורה אלא גם מזה שהוא טבע בתוכנו את הרצון לעשות טוב והמחויבות למוסר. ראה במחברת הרביעית ח”ג.
ב. אין סיבה להניח שהוא מפסיק להיטיב, ואני גם לא רואה שהוא מפסיק. לכן אין שום סיבה לומר זאת. אני מבין שזה קשור לשאלה הקודמת כאן בשרשור, זה אתה שכותב אותן תחת ניק שונה?
ג. פשט יותר טוב במשנת אבות? גם אם אין לי, זה ממש לא משנה. יש ראיות מצוינת לכך שהמוסר מחייב גם לפני מעמד הר סיני (אי הבל אחיך?) אבל יש בהחלט פירושים אחרים. גם אם אקבל את הקישור שעושים לתיאור שלשלת המסורת, אין הכרח לדבריך. הרי אפילו על כמה הלמ”מ כתבו כמה ראשונים שהכוונה שיש להתייסח אליהן כאילו ניתנו מסיני ולא שבאמת זה כך. אם כן, מה שרצו לומר שהמוסר מחייב כאילו ניתן מסיני, למרות שלא כן הוא. אבל גם הקישור שעשית לא מוכרח. זה שציינו את המסורת זה כדי ללמדך את המסורת. בכל שאר המשניות אתה מבין בדיוק מדוע הובאו הדברים במקום שהובאו? הקישורים הם אסוציאטיביים ואחרים, ולא תמיד תוכניים. לכן בעיניי זה דרוש לא מחייב ולא סביר.

השאר תגובה