בוז או דוז פואה
בתוך כל הכאוס זכינו בימים האחרונים לאתנחתא פורתא סביב פסטיבל האירוויזיון
אמש עם תוצאות הגמר רבים ששאלתי התקשו להסביר
את ההיגיון שעומד מאחורי המדינות שלא/הצביעו לישראל.
אוקראינה למשל שעל פניו מזדהה איתנו נתנה לנו אפס.
ומדינות כמו בריטניה או בלגיה מדינות עם כח איסלמי עולה
ורוויות בהפגנות אנטישמיות
נתנו לנו הניקוד הגבוה ביותר.
אשמח לדעת מה הרב חושב על זה.
אנחנו כבר באמת מידרדרים כאן להסביר תופעות כה ירודות. אבל זו הזדמנות להבהיר משהו חשוב.
ראשית, יש אפשרות שאנשים מצביעים עניינית לפי המוזיקה ולא לפי הפוליטיקה. אבל מעבר לזה, התמונה שמצטיירת אצלנו שלפיה העולם כולו נגדנו אינה נכונה. יש מיעוט רועש וצעקני וממומן שמנהל את הפרעות באוניברסיטאות ובכלל. ציבור ענק בכל העולם איתנו, וגם רוב הממשלים של המדינות הדמוקרטיות. פשוט החדשות והעיתונות מתמקדות ברעש (אדם נשך כלב).
אומר יותר מכך. גם הצעקנים אינם בהכרח אנטישמיים. זה שילוב של בורות וחוסר מחשבה עם הטמטום הפרוגרסיבי שאיבד קשר לעובדות ומתנהל לפי חלש-חזק, מקופח ומוחלש, ואופנות.
ועוד משהו חשוב. יש גם ביקורות מוצדקות עלינו ועל התנהלותנו. הריגת אזרחים ללא תכלית וללא מטרה לא תקבל אהדה ותמיכה בעולם. כרגע לא נראה שיש לנו יעד שלקראתו חותרים. אין פלא שיש ביקורות.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer