בחירה בין קונספרציות
בס"ד
שלום לכבוד הרב,
פעמים רבות נשמעים מהמקומות היותר חטרניים בסביבה עד היותר היפים(מה70\'s) טענות קונספרטיביות.
החל מכך שלעולם לא נחת אדם על הירח אחרת מניין הרוח, עד לטענות על כך שאין באמת דמוקרטיה במדינות העולם. וכל מי ששולט זה קבוצה אליטיסטית סגורה ותעבת בצע. כך שהבחירות שעושים הם כמו בסוריה. ולעולם אנו לא באמת נוכל לספור את כל הקלפיות במדינה כך שרק שהקבוצה שלמעלה רק רוצה לתת תחושה דמוקרטית לאזרח הקטן שלמטה.
כמובן שכל תאוריה כזאת ניתן קצת לשפץ שתתאים לכל העובדות שמסביבנו והנה יצרנו תאוריה חלופית לתיאור המציאות.
כך שרציתי לשאול את הרב, האם קיימת לנו דרך שיטתית לבחון בין התאוריות השונות מה התאוריה שהכי כנראה נכונה? האם קיימים פרמטרים כלשהם? (ולא רק כל מיני תנאים בסיסיים לכך שהתאוריה לא נשללת – כמו יכולת ומוטיבציה של ההיפותזה).
במידה ומדובר רק ההתרשמות כללית האם יש סיבה לתת בה אמון? והרי חלק משמעותי מההתרשמות שלנו מגיע בעקבות הידיעות שלנו עד היום על העולם. כך שמי שגדל בסביבה אנכרניסטית כנראה יקבל את הקונספירציה. (מהיכרות אישית עם מישהו כזה). כך שעדיין עולה השאלה האם יש סיבה לתת אמון מההתרשמות כללית שכזאת. כמובן שאני מסכים שזהו הכלי הכי טוב שיש לנו, אך עדיין…
אין לי כלי טוב יותר מאשר האינטואיציה. מי שדוגל בתפיסה קונספירטיבית כזאת, יכול להטיל ספק גם בעצם ההכרות הכי יסודיות שלנו. זוהי בעצם ספקנות רגילה, וכמובן אין דרך להתמודד איתה. אתה צריך להחליט מה סביר יותר בעיניך.
זה באשר לגישה קונספירטיבית כללית כלפי כל הדברים כולם. כמובן שאם עולה טענה קונקרטית ניתן לנסות ולבדוק אותה עצמה, ועם זה אפשר לנסות להתמודד (כל עוד מקבלים עקרונית את האינטואיציה ככלי מהימן).
לדעתי חשוב שלא לפסול טענה רק כי מדובר בקונספירציה. גם חטיפת ילדי תימן היא קונספירציה הזויה שהרב משולם ועוד תמימים האמינו בה. וגם קשרים פסולים בין המכון באבו כביר למשטרה הן קוספירציה. זה לא אומר שהן לא נכונות
בהחלט נכון. לכן הבחנתי בין קונספירטיביות עקרונית וגורפת לבין חשד לקונספירציה ספציפית.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer