בין רצח לעריות

שו”תקטגוריה: הלכהבין רצח לעריות
ד"ר שאל לפני 3 שבועות

מדוע נאסר לעבור על רצח בכדי להציל ציבור (איסור הסגרת יהודי לגויים), אך הותר לעבור על עריות לשם כך (עבירה לשמה של יעל, אסתר ובנות לוט)? הרי שני הלאוים הם בבחינת יהרג ואל יעבור. שמא אינם שווים בדרגתם?
והאם ההיתר להרוג את הרודף אחר הערווה לא מלמד על שוויון והקבלה בין שני הלאוים?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

ראשית, מי אמר לך שרצח נאסר? אם כוונתך לירושלמי בתרומות (שנפסק ברמב”ם הל’ יסודי התורה פ”ה ה”ה), לא כתוב שם דבר כזה. ראה במאמרי כאן:

הפרדת תאומי סיאם


אמנם שם מדובר על הריגת אדם מהחבורה שבין כה וכה ייהרג, ולכן שם לדעתי מותר וצריך לעשות זאת (וראה במאמרי את ההסבר). אבל להרוג אדם לא מעורב כדי להציל אחרים זה אסור לדעת רוב הפוסקים. אמנם הציץ אליעזר כתב שלצורך הצלת ציבור (ולא יחידים רבים) זה מותר. לשיטתו שאלתך מעיקרא ליתא.
וגם אם אכן אסור, השאלה ליתא, שכן יש הבדל גדול מאד בין רצח לבין עריות. רצח פוגע באדם אחר, ולכן אין לרצוח מישהו אחד כדי להציל אחרים. אבל עריות הוא איסור שלך עצמך, ולכן אולי יש מקום להתיר להצלת הציבור. דבריך משקפים את מה שכיניתי בשיעורים שרק כעת סיימתי “סוליפסיזם רוחני”, כלומר קבלת החלטות הלכתית שממוקדת רק בי עצמי ולא בזולת. אתה מניח שהדילמה כאן היא האיסור שלי מול התועלת לאחרים. אבל יש כאן דילמה של מחיר של אחרים תמורת תועלת של אחרים. אולי אכתוב בקרוב טור על הסתכלות אחרת ועל ההבדל בין ההסתכלויות.
וגם בדין רודף יש הבחנה דומה (אם כי לא זהה), שדבריך מפספסים. אתה מניח שדין רודף יסודו בהצלת הרודף מעבירה ולא בהצלת הנרדף (כך עולה לכאורה מרש”י בסנהדרין). אבל זה כמובן לא הפשט. אמנם כאן זה לא סוליפסיזם אלא תפיסה של ההלכה (מצוות ועבירות) כחזות הכל. הדילמה בין פיקו”נ ושבת לשיטתך היא דילמה בין ערכים הלכתיים, ולא היא. זו דילמה בין ערך הלכתי לבין ערך החיים. הפסוק “וחי בהם” אינו מצוות עשה שדוחה שבת אלא עיקרון מטא הלכתי שמלמד שערך החיים דוחה (או מתיר) שבת.

ד"ר הגיב לפני 3 שבועות

תודה על התשובה המפורטת.

אולי המקבילה לעבירת עריות לשמה היא הקרבה עצמית להצלת ציבור, דבר שהותר לענ”ד.

ביחס לרודף – אם מדובר בהצלת הנרדף מסכנה, הרי זה דין רודף רגיל. נראה שדין רודף אחר הערווה מחדש היתר הריגה בשל העבירה עצמה, ומאחר והנרדף אנוס, הרי זו עבירת הרודף. אחרת מדוע ההיתר אינו קיים ברודף אחר פנויה?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

הקרבה עצמית להצלת הציבור גם אסורה לרוב הדעות. אמנם הציץ אליעזר חילק (וראייתו מהרוגי לוד). אמנם במלחמה הדבר ודאי מותר, ולכן מעודי תמהתי כיצד יש שאוסרים.
בתפיסה ששררה פעם, גם ערווה מסתכנת ויש עניין להצילה. לא מדובר בעצם האונס, שהוא בתפיסה העתיקה לא נורא, אלא בפגיעה בה כמאורסת. לדעתי כיום מותר ואף מצווה להרוג רודף אחרי פנויה.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

ויסוד לדברים הוא ההיתר מדינא דגמרא ובכל הפוסקים להרוג מוסר ממון מדין רודף. יש שתלו זאת בסכנה לנפש, אבל זה הסבר שלא מחזיק מים. ברור שההיתר הוא מניעת הסכנה לממון. ראה גם מאמרי בתחומין על הריגת גנב.

ד"ר הגיב לפני 3 שבועות

שוב תודה.

ולגבי הסוליפסיזם הרוחני, מצאתי שכבר כתבת על כך בעבר. טור 236.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

אכן, אני כבר מכין טור המשך בעקבות שאלתך.

השאר תגובה