בירורים במשנת הרב

שו”תקטגוריה: אמונהבירורים במשנת הרב
מיכאל שאל לפני 2 שבועות

שלום וברכה.
בחודשים האחרונים אני מרבה לבקר כאן באתר ומאוד נהנה ומועשר. תודה.
רציתי לשאול את הרב מס\’ שאלות על אופי משנתו.
1- א\”א שלא לשים לב לשילוב המתמיה בשיטה שהרב מציג כאן (ובמחברות וספריו) בין המבט האונטולוגי ובין הסובייקטיביזם הקאנטיאני. איך תיתכן קפיצה מזו לזו בהשקפתך?
2- עניין מתמיה נוסף הוא מדוע הרב מקבל שאין זה מקומו של השכל לאשר את פרטי המצוות (האם יש דבר כזה רוח רעה לדוג\\\’ ששורה על הידיים שמצריכה אותנו ליטול עליהן מים בכל בוקר) ואילו כשמדובר במחשבה על יסודות האמונה מיד קורא הרב לכולם להפעיל את השכל ולבחון כל מילה שנמצאת בספרות חז\”ל.
אם לשכל אין מה לומר בעניין התפקוד הדתי בכל פרטיו (שכן אלו צווים אלוקיים וכו\\\’) מדוע הרב לא ניגש כך לעולם המחשבה ג\”כ ומאמץ לעצמו את המבט הבלתי חוקר שאימצו לעצמם (כך נראה) רוב חכמי ישראל?
3- בצידו השמאלי של עמ\’ האתר כאן מובאת פיסקה של הרב קוק זצ\\\”ל על יראת המחשבה.
האם הרב באמת חושב שכוונתו של הרב קוק בדברים אלו זהה למה שהרב מתכוון בביקורתו על העולם הדתי השם על נס את יראת המחשבה? 
הרי זה לא שמשנתו של הרב קוק מבוססת על רציונליזם והעמדת האמונות במבחן הביקורת תמיד.
דומני שכוונתו אחרת.
בתודה רבה ויישר כוח.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

שלום רב.

  1. קאנט אינו  סובייקטיבי. כתבתי על כך בכמה מקומות באתר (למשל בטור האחרון).
  2. התשתית העובדתית של ההלכה ודאי כפופה לבחינה של השכל. לכן לדעתי יש איסור גמור על הריגת כינה בשבת. אם אשתכנע שאין רוח רעה (אולי זו פסיכולוגיה?) אז גם הלכה שמבוססת על זה בטלה. אבל כדי לבטל, בפרט בלי סנהדרין, יש להיות בטוחים. אגב, ספציפית לגבי מים אחרונים באמת כמה וכמה פוסקים ביטלו בגלל שאין מלח סדומית וכן עוד דוגמאות. ההבדל אינו בןי מחשבה להלכה אלא בין עובדות לנורמות. גם את זה הסברתי בכמה מקומות באתר. 
  3. זה ממש לא חשוב לי. אני לא מתכוין לטעון מאומה על הרב קוק אלא להשתמש בדבריו כאילוסטרציה למדיניותי באתר.

 

חיים הגיב לפני 2 שבועות

גם נורמה מבוססת על הערכה מסוימת. מה יקרה וכיום לפסיכולוגיה יש הערכה אחרת?

למשל, דין אדם שמסתפק האם שכח להגיד ‘מוריד הגשם’, אז יש דין עד שלושים יום וכו’. מה יקרה אם כיום לאור הערכות מדויקות מגיע למסקנה שונה בקשר להיזכרות, האם הנורמה ההלכתית תשתנה? וכן הלאה

ג' הגיב לפני 2 שבועות

בקשר ל-3: אם אתה לא טוען עליו, אלא זו רק אילוסטרציה, אז לשם מה כל זאת? כתוב את דעתך וחסל.

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

כמעט שום נורמה לא מבוססת על עובדות יבשות. השאלה כמה ביכוי להתבלבל במוריד נטל מצגיק חזרה. אבל כפי שכתבתי לך, במקום שהבסיס הוא בבירור עובדתי וברור לך שהוא שגוי ההלכה הבנויה עליו בטלה.

ראובן הגיב לפני 2 שבועות

ומה א”כ מקום המושג “בטל טעם לא בטלה תקנה?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

לא קשור. בטל הטעם הוא מצב שונה ממצב שבו מעיקרא הטעם לא היה נכון. המצב השני הוא תקנה שיסודה בטעות והיא בטלה מאליה, כמו מקח טעות. אם החכמים שתיקנו היו יודעים זאת הם עצמם לא היו מתקנים. מצב שבו בטל הטעם הוא מצב שהתקנה מעיקרה הייתה נכונה אלא שכעת נוצר מצב חדש.
מעבר לזה, ייתכן שביטול הטעם לא מועיל מפני שאי אפשר לדעת בוודאות שזה באמת הטעם ושהוא בטל. אבל אם יודעים בוודאות שהטעם בטל אולי אין את הכלל הזה. והרי בפוסקים מובאות עשרות דוגמאות לתקנות וגזירות שחכמים ביטלו אותם משבטל טעמן (כמו הפוסקים שמתירים רפואה בשבת כי אין חשש שישחוק סממנים, או אלו שמתירים מים מגולים או פטורים ממים אחרונים ועוד המון דוגמאות. ראה בפרק האחרון בספרו של נריה גוטל “השתנות הטבעים”, ובמאמרי כאן באתר על ביטול תקנות).

השאר תגובה