בערב אל תנח ידך
בגמ' ביבמות הקטע הבא:
מתניתין דלאו כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנא' (קהלת יא, ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנא' בבקר זרע את זרעך וגו'
ההקשר בברייתא וגם בפרוש רש"י שדברי רבי יהושע נאמרו על המישור הרוחני, איזה בן "יכשר" יהיה כשר. מניין לתלמוד לראות פה מחלוקת בפרו ורבו, יש שאלה האם מישהו שבנו לא כשר לא קיים פרו ורבו?
לכאורה אלו שני מישורים נפרדים
בתודה רבה מראש
לא הבנתי את השאלה. לא מדובר על מצוות פו"ר אלא על המלצות. השאלה האם מומלץ להמשיך גם אם יש לך בנים או לא. במשנה כתוב שלא יבטל מפו"ר אלא אם יש לו בנים, ומשמע שאם יש לו הוא יכול להיבטל. וזה לא כרבי יהושע שלא ממלית על כך כי איננו יודעים איזה יכשר.
אבל במשנה כתוב את עיקר הדין, לא המלצה.
זה ממש לא סותר את רבי יהושע שלכאורה ניגש לזה מכיוון אחר
כתוב לא ייבטל אדם מפו"ר אא"כ…, כלומר יש כאן אמירה מעבר לגדר הלכתי בכמה צאצאים יוצאים יד"ח. כתוב שלא להיבטל. ומדייקת מכאן הגמרא שאם יש לו בנים אפשר להיבטל (לא רק שיוצאים יד"ח, שהרי זה ברור כי יצאנו יד"ח).
רש"י על אתר הרגיש בזה: מתניתין – דקתני אא"כ כו' הא אם יש לו יבטל דלא כר' יהושע.
אם המשנה אומרת רק את גדר החיוב ההלכתי, אין מקום לדיוק שמביא רש"י. ברור שאם יש לו ייבטל שהרי יצא יד"ח.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer