ברוך הוא וברוך שמו

שו”תקטגוריה: הלכהברוך הוא וברוך שמו
דביר שאל לפני חודש 1

יום שישי לסדר “כי שם ה’ אקרא הבו גדל לאלוקינו”
 
האם מותר לענות “ברוך הוא ברוך שמו” בברכה שיוצאים בה ידי חובה? או יש בזה הפסק?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

ראה כאן סקירה: http://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=1067
לדעתי אין כאן בהכרח הפסק כי זה מעניינה של הברכה. חלק מהיחס בין השומע לעונה.

שגיא מזוז הגיב לפני חודש 1

לא הבנתי מה אתה אומר. אם השומע לא יגיד “ברכו וברוך שמו” אלא לאחר משמע שם ה’ הוא יגיד- “הרחום והחנון וכו'” זה גם לא ייחשב הפסק כי זה “עניינה של הברכה”?

מציע הגיב לפני חודש 1

אם זה יכנס כחלק מהפרוטוקול המקובל של הברכה (שהיא טקס דוצ) אז למה לא. כרגע ברוך הוא וברוך שמו הוא במקומות מסוימים חלק ממכלול הברכתי והרחום והחנון לא.

מיכי הגיב לפני חודש 1

עקרונית כן, אבל בפשטות צודק המציע.

שגיא מזוז הגיב לפני חודש 1

אתה לא יכול להכניס “פרוטוקול” לנוסח של ברכה, את הנוסח קבעו חז”ל, כל תוספת היא הפסק. הראש שאמר “ברכו וברוך שמו” לא התיימר לקבוע אתזה בתור “פרוטוקול” אלא אמרה רק במקרה שלא היה בעיה של הפסק.

מיכי הגיב לפני חודש 1

לא הכנסתי את זה לנוסח הברכה. זה לא חלק מנוסח הברכה ובכל זאת אין כאן הפסק.
אתה מניח שכל שאינו חלק מהנוסח הוא הפסק. אבל זה לא הכרחי. למשל בין נט”י להמוציא מותר לבקש את המלח וכדומה. מה שהוא שייך לעניין אינו מפסיק. אפילו בחציצה פיזית אומרים שכל לנאותו אינו חוצץ. כאן זה בהחלט דומה ללנאות.

שגיא מזוז הגיב לפני חודש 1

או נוסח הברכה או צורך הברכה (וכלשון רש”י בברכות לט ע”ב- “הך שיחה צורך ברכה, ולא מפסקא”. וכעי”ז בתוס’ שרק שיחה לצורך המצווה שעליה מברכים) . ברוך הוא וברוך שמו אינה צורך ברכה אלא סתם שבח לקב”ה שנהגו לומר בברכה.

מיכי הגיב לפני חודש 1

שגיא, כבר כתבתי שגם לנאות אינו חוצץ. צורך הוא רק אחד הקריטריונים שלא מפסיקים.
אביא עוד דוגמה. מיודי הרגיז אותי שבמנייני אברכים בבני ברק נהגו להשתיק שירה בהלל שבה חזרו על הטקסט יותר מפעם אחת, והמהדרין לא הבכימו גם לפעם אחת, מדין הפסק (מהברכה). לדעתי אין בזה שום הפסק שכן השירה מנאה את אמירת ההלל. זו הדרך לומר אותו. גם כאן החזרה אינה טופס ההלל ואפילו לא צורך ההלל.

שגיא מזוז הגיב לפני חודש 1

אתה עושה השלכה מחציצה פיזית לחציצה בברכות, מה שנראה לי לא מסתבר. מיעוט לא מהווה חציצה בטבילה, אז נגיד שגם מיעוט בברכה לא יהווה הפסק?! עכשיו אני לא אומר שהסברא הזאת היא בלתי אםשרית, היא אפשרית וכמובן שכבר נאמרה, אבל לא רואה שום הכרח לומר אותה, והמחדש עליו הראיה.

שגיא מזוז הגיב לפני חודש 1

* במיעוט בברכה התכוונתי להגיד, שהאם נגיד שמילה אחת לא תהווה הפסק כיוון שהיא מיעוט?! ברור שלא אומרים זאת, אע”פ שלגבי “חציצה פיסית” מיעוט לא חוצץ. ע”כ שהגדרים שונים ולכן א”א ללמוד מזה שדברים שמייפים את הכלי לא מהווים חציצה, שגם בברכה “ייפוי הברכה” לא יהווה חציצה

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

קודם כל מיעוט המקפיד כן חוצץ (לפחות מדרבנן. וכידוע, ברכות הן מדרבנן). מעבר לזה, כתבתי את הטענה הזאת בדרך אפשר (“אין כאן בהכרח הפסק”), וכל הוויכוח שלך היה שזה לא אפשרי. אם כעת אתה מסכים שזה אפשרי ולא מוכרח, חזרנו לטענתי הראשונית. גם אני אומר כך.

דביר הגיב לפני חודש 1

יש המאירי והרשב”א כותבים שאם מברך על מים “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו” אין זה הפסק כי הזה שבח מעניין הברכה
משום שעניין הברכה זה לשבח את ה’ אז לא גרע אמירת בורא פרי הגפן שהרי גם אם אדם לא שותה יין זה שבח נכון.
הרא”ש כותב בשם אביו “כל ברכה וברכה בכל מקום…” ולא חילק בין ברכות שיוצא בהם ידי חובה לבין ברכות שלא… העתיקו הטור והשו”ע. וכך כתב גם ברוקח מאה שנה לפני כן שזה מנהג העולם.

דביר הגיב לפני חודש 1

והרב זיני כתב מאמר על הפיוטים שבתוך התפילה ובתוך ברכות העמידה וברכות ק”ש שלדעת רוב ככל הגאונים אין בזה הפסק (בתנאי ת”ח חיבר אותם). ובמאמר הזה הוא הזכיר שכתב מאמר שלא יצא לאור על הפסק בברכות ועל ב”ה וב”ש (שיוצא על פסיקת הרב עובדיה שביטלה מנהגם של יוצאי צפון אפריקה).

השאר תגובה