ברכה עם שם אך ללא מלכות
שלום הרב,
שתי הנחות:
1. ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה, מלבד במקרים ספציפיים
2. חומרת ברכה לבטלה, בוודאי לדעת הרמב”ם, ייחודית לאמירה לבטלה במטבע הברכה, אבל לומר את שם ה’ בדרך שבח או מסיבה מוצדקת אחרת, מותר
אם ההנחות מוסכמות, שאלתי היא: האם ברכה שנאמרת עם שם אך ללא מלכות, לא בדרך שחוק אבל גם לא במקום שנדרשת הלכתית – היא ברכה לבטלה? וספציפית לגבי ברכת סיום ההלל, האם מי שלא מברך על הלל בדילוג, עליו להימנע גם מברכה זו?