בשאלת הידיעה והבחירה והבחירה – שיטת הרמב"ם

שו”תקטגוריה: אמונהבשאלת הידיעה והבחירה והבחירה – שיטת הרמב"ם
ירעם שאל לפני 11 חודשים

שלום,
בספרך “אין אדם שליט ברוח” אתה (או הלל בעמוד 137) טוען שיש סתירה לפי הגישה של הרמב”ם בשאלה הידיעה והבחירה. לא הבנתי מה סותר בדברי הרמב”ם.
כדברי הרב קאפח “רבנו בעומק הסבּרתו בא לעקור את השאלה מעיקרה. רבנו מלמדנו כי כל השאלה מתעוררת מתוך בורותנו במושגי האלהות. כי אלו ידענו את ה’ אלהי ישראל כפי יכלתנו לא היתה כאן שאלה, וכל כולה לא באה אלא מפני שדמינו והזינו שידיעתו דומה לידיעתנו או מעין ידיעתנו” – כלומר בניגוד לראב”ד הרמב”ם עונה תשובה.
את העיקרון שפה מדובר בידיעה אחרת משלנו אתה עצמך הבאת בנושא אחר אבל דומה –  בנושא הנבואה. רק מי שלא חווה אמונה יכול לשאול איך אברהם היה בטוח שהוא קיבל נבואה. וכן אדם עיוור לא יבין מהי ראייה. הוא הדין כאן – יש פה ידיעה שאיננו מכירים. מי שהמציא את המושג ידיעה ומי שאינו כפוף לה ולמגבלותיה – יכול גם לדעת מראש וגם לאפשר בחירה, ואין בכך סתירה. הקב”ה וידיעתנו הם דבר אחר, ולא כמו אצל בני האדם שיש אנחנו יש הידיעה שלנו.
אשמח להסברך.
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

אני לא מקבל טענות מהסוג הזה. כשאני אומר משהו על הקב”ה הרי זו אמירה שלי ולא שלו, וככזו היא צריכה לעמוד בכללי הלוגיקה. אין ידיעתו כידיעתנו זה סתם בלבול. ממה נפשך: אם הידיעה במובן שלנו יש לו? אם כן, אז מה פתרת? ואם לא – אז תגיד שאין לו ידיעה וזהו. כפי שהסברתי שם, העוסקים בסוגיא זו נוהגים לערבב בין שאלות שונות (איך הוא משיג את המידע ואם יש לו את המיעד האם לנו יש חופש לבחור).
בהקשר של נבואה לא מדובר בסתירה לוגית אלא בחוסר הבנה שלנו. אין שום סיבה להניח שאנחנו יכולים להבין הכל. אבל בשאלת הידיעה והבחירה זו סתירה לוגית, ובסתירה אי אפשר להחזיק. הבהרתי את ההבחנה  הזאת שם יותר מפעם אחת.

יוסף הגיב לפני 11 חודשים

אבל הרב, זו בדיוק הטענה שהעלה השואל. הסתירה הלוגית מתחילה אך ורק אם אנחנו מניחים שיש זהות בין ידיעתנו לידיעתו. אם לא מניחים זאת, אז נשארנו בקושי, ולא בסתירה לוגית.

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

מה פירוש אני מניח זהות? כשאתה אומר שהקב”ה יודע אתה מתכוון למונח ‘יודע’ במשמעות שניתנת לו אצלנו. אחרת אתה סתם מוציא מילים מהפה. בקיצור, את הידיעה במובן שמקובל אצלנו, יש לו?

השאר תגובה