גבולות היהדות

שו”תקטגוריה: אמונהגבולות היהדות
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום
מתערו של אוקהם למדנו שעדיף להמעיט בהנחות כל עוד הן מספיקות כדי להסביר את מכלול התופעות. קראתי לאחרונה את מה שכתבת ‘נגד’ פרשני התורה, ‘נגד’ השגחה בזמן הזה ועוד כל מיני תופעות ביהדות. האם אין בהסבר חלקי לתופעת היהדות כדי להצביע על חוסר בתיאוריה כולה ? אפשר לטעון נגד דרכו ההרמוניסטית של הרב קוק אבל ישנה נקודה חזקה מאוד אצלו והיא שלא ידח ממנו נידח וכל דיבור ואף פטפטיא דאורייתא, מקבל משמעות ומצטרף למכלול ?
במילים אחרות, האם פרשנותך לתורה היא מכוונת-מפרשת או מחוקקת ?
 
וכדי שלא להשאיר את המייל חלק: שמעתי מלינים על כבודו שמזכיר יותר מידי את חכמי הגויים ואמרתי אענה חלקי גם אני:-)
במקום לומר בשיעוריך שיש פירכה לק”ו של בכלל מאתיים מנה ממכר שני ליטרי בירה אבל שלושה מותר, תוכל להזכיר את דברי התלמוד בסוף ב”ק (קיח,ב) ששני כבשים אסור לקנות מרועה שמא הן גנובות אבל ארבע מותר כיון שבעה”ב ירגיש.
 
שנה טובה ומבורכת לכולנו

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום רב.
חן חן על הדוגמה. אכן יפה ובמקומה (אם כי דומני שיש קצת לחלק, ואכ”מ).
באשר לעקרון התער, פעם שמעתי פירכא מכוח תערו של אוקאם על הדואליזם שהיא תיאוריה פחות פשוטה מהמטריאליזם, שכן יש בה שני רכיבים ובו יש רק אחד. תערו של אוקאם הוא עיקרון שמשמש להכרעה בין תיאוריות נכונות. מביניהן בוחרים את הפשוטה ביותר. אבל אין לצדד בתיאוריה לא נכונה מחמת פשטותה (וכן הרחבתי בספרי אמת לא יציב). ותן לחכם וחכם עוד…
ומעבר לכל זה, השאלה מהי יהדות. האם כל דעה שאמר חכם או חכמים, חשובים ככל שיהיו, היא יהדות? יהדות או תורה בעיניי אלו דבר ה’. ולכן טענותיי לא פוגעות בחלק מהיהדות אלא מתמקדות ביהדות ומנסות להוציא ממנה את מה שאינו יהדות. זה מזכיר לי את פינתו הקבועה של קובי מידן ברדיו (דומני שהיא קרויה “כה אמרו חכמינו”), שם שמעתי פעם שהביא מימרא של איימי וויינהאוס (מחכמינו). ודוק היטב בכל זה.
——————————————————————————————
שואל:
שלום ותודה אבל שאלתי שאלה שונה.
יש נקודות על מערכת הצירים ומי שאינו מעביר את גרפו דרך כל הנקודות, אינו יכול לטעון שהגה תיאוריה.
אמנם היו יהודים גדולים שהאמינו שלהקב”ה יש גוף, אך היום מקובל על הכל שאין זו דעה יהודית. למה ? מה זה “מקובל על הכל”? אשרי העם ש’ככה’ לו.
מקובל על הכל שתפילה היא עניין מרכזי ביהדות. מי שקורא עלונים בתפילה אמנם מחכים מעט וטובע עוד קצת בביצת הציונות הדתית עם המקף, אך הוא ‘סוטה’ מדרך היהדות האמונה.
אני מתנצל על הלשון הפומפוזית אבל כך מקובל מדורי דורות, יש תפילה ויש עוה”ב.
אם תמאן בנ”ל, אנא כתוב לי מהן הנקודות על הגרף של יהדותך שמי שלא יעביר דרכן את גרפו, יציג משהו נכון אבל לא יהדות.
תודה וש”ש ושנה טובה,
 
נ.ב. מה שכתבת על פרס, נכון מאוד גם על חז”לינו שהרבו להרוג זה בזה והרבו לכנות זה את זה בכינויי גנאי ולבסוף ליצור לנו אידיליה של “את והב בסופה”, הוי: שיפוט מורכב.
——————————————————————————————
הרב:
אמונה באלוקים, מתן תורה (או חלקה) למשה בסיני, ומחוייבות לכתוב בתורה (עד כדי פרשנות ודרש). בימינו גם מחוייבות לתלמוד (לא כי הוא צודק אלא כי קיבלנו על עצמנו). זהו.
מה שמקובל לא ממש מעניין אותי אלא אם הקבלה הזאת מעידה שזה בא מסיני או ממקור מוסמך. אשרי העם ש”ככה” לו, הוא רק ככה נכון ולא ככה שרירותי (דתרי מיני “ככה” הוו).

השאר תגובה