גדרי לימוד תורה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיגדרי לימוד תורה
מנחם שאל לפני 4 שבועות

שלום רב מיכי
ראשית כל עלי להודות לך על הפוסטים ספרים, שיעורים וכל מיני דמיטב שאתה חולק עמנו , טוב עין הוא יבורך.
בש”ס וראשונים מצוי התירוץ “לא זו אם זו קתני” או “זו ואין צריך לומר זו”.. 
אחרי עיון בכללים וכו’ הבנתי שזוצל”ז הוא דוחק ממש ומעדיפים לתרץ לזא”ז, גן הבנתי שזוצל”ז הכוונה כפשוטו – שאין צורך לומר את הבבא השניה כי אין בה חידוש כלל בשונה מלזא”ז שיש חידוש ורבותא מסויימת.
שאלתי: אם אין  צורך כלל לכתוב הבבא, למה נאמרה כלל?
כלומר, אם באמת זו ואין צריך לומר זו, שלא תיאמר זו! ולמה נאמרה?!
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

בשמחה.
נדמה לי שסוג כזה של תירוצים בעצם אומר שאם יש לך הסבר סביר אתה אומר אותו, ואם לא – אז כנראה משהו נכתב כאן רק לתפארת המליצה. כלומר ניתן לכתוב את המשנה בדרך זו ואצ”ל זו, שהרי לעתים זה ניסוח מליצי חביב. אנחנו נעדיף הסבר מהותי למשנה, אבל אם אין נסתפק בהסבר כזה.
אגב, אני לא מכיר את הטענה שבמבנה של זו ואצ”ל זו השני אינו חידוש כלל. זה גם לא נראה  לי נכון.

מנחם הגיב לפני 3 שבועות

תודה רבה על המענה, שבוע טוב ומבורך.
שאלתי בעצם מבוססת על ההנחה (תתבאר בהמשך) שבזו ואצ”ל זו אין חידוש כלל ובמילא למה לו להיכתב?
מענה תפארת המליצה היה מתקבל אם יש חידוש ואויפטו כלשהו אבל אם אין זה ממש בבא או תיבה (-תלוי בתוס’ מא ע”א קידושין) מיותרת.

הטענה שבזו ואצ”ל זו אין חידוש כלל, ראיתי לראשונה בכתבי האדמו”ר מחב”ד בסדרת לקוטי שיחות כרך יד פרשת ואתחנן בהערות. אני בטוח שהרב מכיר את סדרת הלקוטי שיחות, יש שם הרבה הפתעות מעוררות סקרנות ורובם מתקבלות מאוד על הדעת.
לאחר עיון ראיתי שטענתו מסתדרת היטב עם כמה מקרים, כמו למשל סוגיית שופר שנסדק בראש השנה דף כז ע”א, ועוד. אך ברור שלא כולם לומדים כל כמו למשל בעל הכפות תמרים בר”ה שם.
איני רוצה להאריך יותר מדי שמא הרב עסוק בסוגיות חמורות יותר וכו’ רק אשאל למה לדעתו אין זה נכון לומר שזו ואצ”ל זו אין כלל חידוש? והכי זה משמעות הלשון “אין צריך לומר”?!

גם אשמח להתעניין באופן כללי מה הרושם של הרב מסגנון חידושיו של הרבי מחב”ד. לא פוליטיקה ולא השקפה – אלא חידושיו ודרך לימודו המקורית כל כך .

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא מסכים בשני המישורים. ראשית, “אין צריך לומר זו” פירושו שאחרי שאמרת את הראשון אין צריך לומר את השני. זה לא אומר שבשני אין חידוש. ממש לא. להיפך, הפשט הפשוט הוא כדבריי כאן, שעקרונית דווקא יש צורך.
מעבר לזה, גם אם לא היה בזה חידוש כלל, אין מניעה שהדבר יובא לתפארת המליצה ולחידוד החידוש והמסר. יש עיטורי סופרים גם בתורה עצמה.
אני לא ממש מכיר את דבריו של הרבי ולכן איני יכול לחוות דעה.

אורן הגיב לפני 3 שבועות

אם יש בשני חידוש, למה לא צריך לומר אותו? הרי יש בו חידוש

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

כי אחרי שחידשו את הדין הראשון השני כבר מיותר. אבל בו כשלעצמו יש חידוש (אלא שהוא פחות מהראשון). בדיוק כמו במצב של לא זו אף זו, רק הפוך.

השאר תגובה