דברי הרב על הרב הראשי

שו”תקטגוריה: מוסרדברי הרב על הרב הראשי
יוסף שאל לפני 10 חודשים

שלום הרב. 
אינני חש בנוח, ובכל זאת אני מרגיש צורך לשאול בצורה הכי ישירה, דווקא מתוך כבוד והערכה כלפיך.
באחת השו”תים האחרונים כינית את הרב הראשי “הטמבל הראשי לישראל”. בלי קשר לכל הדיון על הרב מלמד, הרבנות הראשית ושאר מעללים כאלה ואחרים, רציתי לשאול: האם אין בעיה הלכתית או ערכית בעצם ההתבטאות הזאת כלפי אדם, ועוד יותר כלפי תלמיד חכם?
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 10 חודשים

לדעתי לא. האיש טמבל ומחלל השם מדופלם.

מפ הגיב לפני 10 חודשים

מה הרב הראשי עשה/אמר שמצדיק את האמירה הקשה הזו?

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

אמרתי בשרשור הקודם שאיני רוצה להמשיך לעסוק בזה. אין טעם לפתוח שרשורים מחדש על אותו עניין.

אהוד מטות הגיב לפני 10 חודשים

אם בטמבלים עסקינן.

אני רק מזכיר לכולם, שמיכאל אברהם אמר שהוא מבין למה בוצעו פוגרומים ביהודי אירופה (למשל פרעות (תח, תט). ז”א, לפי דעתו של מיכאל אברהם, הגוים לא ביצעו מעשים מרושעים “סתם כך” ביהודים, אלא היה להם טריגר לזה מצדם של היהודים.

הינה הציטוט מדבריו של מיכאל אברהם :

“…ואם היינו ברוסיה או אוקראינה של המאה התשע-עשרה לדעתי היו פורצים כאן מעשי טבח ופוגרומים. פתאום אני מתחיל להבין כיצד זה קרה אז (ולא לגמרי מבין איך זה לא קורה היום).”

מה אתם בוכים? הגיב לפני 10 חודשים

יש הבדל גדול בין להבין ללהצדיק. אתה יכול להבין למה אנשים אונסים אבל זה לא אומר שאתה מצדיק אותם.

אהוד הגיב לפני 10 חודשים

איפה כתבתי שמיכי כתב שהוא מצדיק?
עצם זה שהוא חושב שהיהודים עשו משהו לא תקין (נניח מבחינה חברתית), ולכן הגוים תקפו אותם (אפילו שזה לא מוצדק), זה משהו עצוב מאד.
וזה מעיד בעיקר על מיכי עצמו.
יהודים נשחטו, נשרפו ונקברו חיים, בגלל רשעות ותסכול של גוים, ולא בגלל שהתנהגו באופן “לא תקין חברתית”.

אבל אני *מבין* מה גורם למיכי לכתוב דבר כזה.
שהרייטינג לא בשמיים, ואף אחד לא קונה את התפיסות שלך (וגם לא כ”כ מתייחסים ב”ה), אז צריך לכתוב כל מיני דברים כדי לקבל צומי. והוא אכן הצליח בזה במידה מסוימת.

מבין?

צחי הגיב לפני 10 חודשים

במקום שיש חילול השם – אין חולקין כבוד לרב
מסכת ברכות, דף י”ט, עמוד ב’, מסכת ערובין, דף ס”ג, עמוד א’, מסכת סנהדרין, דף פ”ב, עמוד א’, מסכת שבועות, דף ל’, עמוד ב’.
הפשט האמיתי :במקום שנעשית עבירה בנוכחות רב ותלמידו, אל לו לתלמיד לחלוק כבוד לרב ולהמתין לו עד שהוא ימחה, אלא התלמיד צריך להזדרז ולהעיר על כך, על מנת למנוע את העבירה, או להפסיק את ביצועה, מוקדם ככל האפשר
טעות רווחת אצל רבים, שפירוש הדבר שמותר לבזות רבנים ותלמידי חכמים כאשר יש במעשיהם חילול השם. ולצערנו באתר זה טועים ומטעים ומכשילים פעם אחר פעם את ציבור ה”מאמינים” בביזוי ת”ח ע”פ הפשט המזויף הנ”ל.
ולא זו אף זו אלא שמלמדים אותם לאחוז בפירוש המזויף ולעשות בו שימוש ככל העולה על רוחם. בחוסר אחריות ובחוסר תבונה.
מאמינים יקרים! חוסו על נפשותיכם ואל תלכו אחר ההבל פן תהבלו.

מיכי הגיב לפני 10 חודשים

מאמינים יקרים, חוסו על נפשותיכם והתרחקו מעמארצים, שטרם למדו לקרוא גמרא ואין להם יד ורגל בסברא, ומורים הלכה ממשנתם כמבלי עולם. אותם עמארצים טועים לחשוב שהצהרות נחרצות וציטוט חלקי ומגמתי מספיקים כדי להורות הלכה בחוסר אחריות וחוסר תבונה ופוסלים במומם, ולא היא. ומתקיים בהם מאמרם ז"ל: אמור לי מי חברך/רבך ואומר לך מי אתה (שם, שם)

שימוש תלמידי חכמים הגיב לפני 10 חודשים

בס”ד ב’ בכסלו תשפ”א

זכינו ל’שימוש ת”ח’ מהראש”ל הגר”י יוסף ביישום ההלכה של ‘במקום חילול השם אין חולקים כבוד לרב’, בכך שמחה ברב אליעזר מלמד על השתתפותו ב’פאנל’ המעמיד כצדדים שווי-ערך את יהדות ההלכה עם הרפורמה. מפגש כזה נותן לצד הרפורמי חשיבות ו’רייטינג’, העלולים להביא את האדם התמים למחשבה שהם מהווים זרם לגיטימי במסגרת היהדות.

על אחת כמה וכמה שיש בעיה קשה במראית עין של לגיטימציה לרפורמים שה’מיינסטרים’ שלהם כבר מוכן לקיים נישואי תערובת ע”י ה’ראבאיי’ ולקבל את הנישאים בנישואי תערובת וילדיהם אל חיק הקהילה היהודית. בצרפת מדובר על עשרות אחוזים של נישואי תערובת, והחשבת הקהילה הרפורמית ע”י פגישה רשמית עם מנהיגתם – עלולה להגביר מגמה זו.

ברם, הגר”י יוסף, לימדנו לא רק את חובת המחאה, אלא גם את צורתה הראויה. את מחאתו כתב בצורה מכובדת במכתב אישי לרב מלמד, המנוסח בצורה עניינית, תקיפה אך מכבדת. רק משעברו כמה חודשים והרב מלמד לא הגיב (הוא טוען שהמכתב לא הגיע אליו) – פירסם הגר”י יוסף את מכתבו בירחון תורני ‘בית יוסף’, שמטבעו אינו ‘חומר קריאה’ לרבים אלא לתלמידי חכמים,, ואף שם מנוסח המכתב בצורה עניינית ומכבדת.

בקיצור: לימדנו הגר”י יוסף, שגם טעות של ת”ח הגורמת לחילול השם והעצמת הרפורמים – מחייבת מחאה, אך מחאה זו צריכה להיעשות בכבוד הראוי. תחילה במכתב אישי, ורק אם אין תגובה – בכתב עת תורני, ולשון עניינית ומכובדת.

בברכה, ש”צ לוינגר

ועל אחת כמה וכמה הגיב לפני 10 חודשים

ועל אחת כמה וכמה, שיש בעיה בנתינת חשיבות לרפורמים בצרפת, שם הם קבוצה זעומה ומבוטלת. מדובר ב-13 קהילות המונות כמה אלפים מתוך יותר מ450,000 יהודי צרפת. פגישה כשוים אל שוים עם רב מוכר בציונות הדתית, היא בדיוק מה שצריכה הרבה הרפורמית כדי לצאת מאלמוניותה .ולהגביר את השפעתה ביהדות צרפת. לא צריך לתת לה את זה.

בברכה, ש”צ

דורון הגיב לפני 10 חודשים

למרות ש”לקחתי צד” בנושא יש לי שאלת תם. האם איסור על ביזוי תלמידי חכמים הוא הלכה ממש ביהדות? או שאולי יש מחלוקת בטקסטים המכוננים גם על עצם השלה הזו..?

ישי הגיב לפני 10 חודשים

מספיק עם השטות הזאת. הוא לא נתן לגיטימציה לרפורמה. הוא אמר שלא צריך להחרים אותם.

בס”ד ב’ בכסלו תשפ”א

לישי – שלום רב,

בודאי שהרב מלמד לא נתן להם לגיטימציה, אחרת לא היה זוכה למכתב אישי מכובד מראש”ל אלא למחאה פומבית תקיפה.

אך כפי שציינתי, פגישה בפאנל של רב נכבד מהציונות הדתית עם רבה רפורמית, יוצרת מראית עין של לגיטימציה, כאילו יש כאן שני זרמים מקבילים ביהדות.

אך מעבר לזה, מיפגש כזה מביא להחשבת הרבה, המנהיגה זרם מבוטל ביהדות צרפת. ממעמד של דמות זניחה – קיבלה הרבה חשיבות של דמות מרכזית, שרב חשוב בציונות הדתית צריך לקיים דיאלוג איתה.

משל למה הדבר דומה, למצב שנשיא מדינת ישראל יקיים פאנל משותף עם ‘נשיא מדינת אכזיב’ 🙂

וזו לא רק בעיה של יוקרה. מתן חשיבות ו’רייטינג’ לרבה רפורמית – עלולה לחזק את כוחה כ’דמות רבנית מובילה’. למה לספק לה את זה?

בברכה, ש”צ

פלטרין הגיב לפני 10 חודשים

ש”צ, אתה טוען שהדבר פסול בעצם או שעלולות להיות לו השלכות שליליות?

ישי הגיב לפני 10 חודשים

הרפורמים הם הזרם מאוד מרכזי ביהדות בחו”ל. אתה מוזמן להמשיך לשחק את המשחקים שלך ולהתעלם מהמציאות.

ולהלן המציאות (לישי) הגיב לפני 10 חודשים

לישי – שלום רב,

הרפורמים תופסים עמדה חשובה בארה”ב, מזה יותר ממאה שנה. שם הם לא זקוקים לשום דיאלוג עם הרב מלמד. שם הם משיאים נישואי תערובת ומסמיכים להט”בים לרבנות ועושים מה שרוצים.

מי שזקוקה לשמו של הרב מלמד כ’בן שיח’ היא הרבה דלפין הורויילר ממנהיגות הקהילה הרפורמית בצרפת. המונה 13 קהילות ובה כמה אלפים, מתוך יותר מ-450,000 יהודי צרפת. משהו בסדר גודל של 1-2 אחוזים.

כאשר יאמר משל הקדמוני: הלך הארז אשר בלבנון לקיים ‘פאנל’ עם הקורא אשר בהרים 🙂

בברכה, פישל ד’ נהרי-הורקהיימר

ישי הגיב לפני 10 חודשים

סך הכל אין לך טענה מהותית אלא פרגמטית. על זה אתה חושב שהוא ראוי לחרם ולזכות בפעשקוויל של רבנים חשובים?

לישי – שלום רב,

כדאי שתקרא את כתבתו של משה גלסנר, ‘רפורמים נקבצו עלי’ המתאר את מצבה העגום של היהדות הרפורמית בארה”ב ש75% מחבריה נישאים בנישואי תערובת ובדור הבא כבר לא ברור אם יישארו שם יהודים.

הכותב עמד בזעזוע על העובדה שלחלק ממנהיגי הרפורמים שם, זו בכלל לא בעיה אלא פיתרון, עם ישראל ‘מתחבר’ עם סביבתו 🙂

אגב, גם הרבה הורויילר, שאינני יודע אם היא עצמה מעזה כבר לקיים נישואי תערובת – עושה רושם שהיא ‘בדרך לשם’. בדבריה עם הרב מלמד הגדירה את הזהות היהודית כ’עניין גיאולוגי’. לכל אחד יש גנטיקה שונה והיסטוריה שונה. מה שעושה אותנו ליהודים הוא היותנו סדוקים וקרועים. הגדרה שמתאימה למאות מיליוני אנשים…

***..

הרב מלמד לא זכה לא לחרם ולא ל’פשקוויל’, כי אם למכתב אישי שנכתב בצורה מכובדת, וגם כשלא הגיב הרב מלמד – פירסם הרב יוסף את המכתב בכתב עת תורני שאינו מיועד לציבור הרחב. הרב מלמד הגיב על הביקורת שנמתחה עליו במאמרו במדור התורני שלו ‘רביבים’ בעיתון בשבע (מבלי להזכיר את הרב יוסף, שלדבריו מכתבו כלל לא הגיע אליו).

אחרי שעיתונאים פירסמו את המכתב והתחילו כל מיני ‘אוהדים’ של הרב מלמד לעורר סער -, יצא מכתב פומבי של רבנים חשובים בציונות הדתית, ובהם הר”ד ליאור, הר”צ טאו, הר”י שילת והר”ש אליהו בקריאה כללית להימנע ממגעים עם הרפורמים, בלי להזכיר את שמו של הרב מלמד ובלי לאיים בשום חרם. וכן רבה של ירושלים הגר”ש עמאר קרא לרב מלמד באחד משיעוריו לחזור בו.

בקיצור: לענ”ד הרב מלמד עשה טעות בקיום השיח עם הרבה הרפורמית, ועל כך זכה לביקורת נוקבת, עניינית ומכבדת.

בברכה, פישל ד’ נהרי-הורקהיימר

ישי הגיב לפני 10 חודשים

יכול להיות מאוד מעניין הכתבה “רפורמים נקבצו עלי” אבל מה זה קשור לדיון כאן? וכי הוא אמר להיות רפורמי? הוא פשוט טען שיש לדבר איתם ולא להחרים אותם משום שאנחנו לא מחרימים כל יהודי. הוא לא קיים איתה שום שיח הלכתי. תפסיק להוציא עליו לעז.

מה מכבד במכתב שכתוב בו שהוא מאיים עליו בחרם?
מה שהרבנים בציונות הדתית(שאני מעריך מאוד) עשו זה פשקוויל.
אתה רציני שאתה אומר שהרב עמאר התייחס אליו בצורה מכובדת??? אתה ראית מה הוא אמר בכלל?

דרך אגב הרב מלמד כתב לאחר הוועידה למה הוא נפגש עם רפורמים הרבה לפני שהרב יוסף פרסם את המכתב. כתבת: “שלדבריו מכתבו כלל לא הגיע אליו” אני מבין שעכשיו הוא גם נהיה שקרן.

עוללות הגיב לפני 10 חודשים

לישי – שלום רב,

מכיוון שאתה חוזר שוב ושוב על מה שהעלית קודם ועניתי בפרוטרוט – אני מקצר ועולה.

האיום בחרם מוזכר בציטטה משו”ת הרא”ש שהוזכרה במכתבו של הראש”ל כדי ללמוד ממנה על החשיבות לשמוע לדבריהם של גדולי הדור, שלא כל תלמיד חכם יעשה מה שנראה לו במקום שהוא ‘חב לאחריני’.,

עם טיעונים מסוג זה, עוד יטענו שאתה קראת לרצוח כופרים בגלל שפילפלת עם רמד”א בהלכות ‘מורידין ואין מעלין’ 🙂 היכון לחקירה 🙂

כתבתו של משה גלסנר מלמדת לא רק על המצב העגום של 75 אחוזי נישואי תערובת, אלא על היחס החיובי של מנהיגים רפורמיים לתופעה זו, בראותם בה מגמה חיובית של התחברות עם הסביבה ולבריה של הרבה ד”ה על איפיונה של הזהות היהודית בנפש הסדוקה – חוששני שגם היא בדרך לטשטוש משמעותה של זהות יהודית..

בצרפת עדיין התנועה הרפורמית דלה מאד בכמותה, ושיח של רב חשוב עם אחת ממנהיגות הרפורמים שם, בהחלט עלול להעצים את כוחה והשפעתה, ואני בהחלט מבין את הזדעזעותם של הגקר”י יוסף והגר”ש עמאר (המכירים היטב את יהדות צרפת) מפגישתו של הרב מלמד איתה..

בניגוד לכמה מאוהדיו של הרב מלמד, המדמים שנסיון להתנגש עם הגר”י יוסף יביא לר”א מלמד (או להם?) תועלת – הרב אליעזר מלמד נהג בחכמה. הוא הגיב לביקורת, שכנראה הגיעה אליו לא רק מצידו של הגר”י יוסף, אלא גם מצידם של רבנים מהציונות הדתית שקראו את הראיון ב’מקור ראשון’ (מן הסתם לפני הגר”י יוסף)והעירו לו על כך. הרב מלמד הגיב על כך במדורו ההלכתי ב’בשבע’ וחזר לסדר היום.

לא הגר”י יוסף, שפירסם את מכתבו בירחון תורני, ולא הר”א מלמד, שפירסם את דבריו במדורו ההלכתי – ביקשו לעורר סערה. מי שיזם את הסערה – קיבל אותה, אבל זה לא יעזור לו. הגר”י יוסף והגר”ש עמאר יישארו במעמדם כפוסקים גדולים, ואף הר”א מלמד ישמור על מעמדו כמרביץ תורה ומנגישה לאלפים ורבבות.

היחידה שתצא נשכרת מהסערה היא הרבה הורויילר, שזכתה מהפרשה לפירסום והפכה בזכות ה’דיאלוג’ ל’דמות ציבורית’. העובדה שאולי יילכדו ברשתה עוד כמה תמימים ומבולבלים – מצערת מאד. אבל גם ממנה לא יישאר לדורות הרבה רושם. אולי יעשה איתה רמד”א חסד ויקדיש פוסט לדיון מעמיק בהגדרותיה לזהות היהודית 🙂

העולם היהודי יישאר עם עשרות כרכי ‘ילקוט יוסף’ ועשרות כרכי ‘פניני הלכה’ ואם פסקיו וחידושי ההלכה החדשניים של הגר”ש הגר”ד ליאור, דברי המחשבה של הר”צ טאו, ודברי ההלכה המחשבה והמחקר של הר”י שילת.

בברכה, פישל ד’ נהרי-הורקהיימר

תיקונים הגיב לפני 10 חודשים

בפיסקה האחרונה, שורה 1-2
… ועם הפסקים וחידושי ההלכה של…

צחי הגיב לפני 10 חודשים

כהמשך לדברי “צחי עם הארץ” נביא עוד מקור הלכתי – שו”ע יו”ד שלד מב’
“חכם זקן בחכמה או אב בית דין שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו אבל כשחטא שאר חטאות מלקין אותו בצינעא
וכן כל ת”ח שנתחייב נידוי אסור לב”ד לקפוץ ולנדותו במהרה אלא בורחים ונשמטים ממנו
וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם ואע”פ שנמנים להלקותו אם נתחייב מלקות או מכת מרדות
ואי סני שומעניה כגון שמתעסק בספרי אפיקורוס ושותה במיני זמר או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו משמתינן ליה”.

אז ככה – א. אין מנדין בפרהסיא לעולם. ב. יש מצב להלקות בצינעא. ג. לכתחילה נשמטים ובורחים ולא מנדים.
שימו לב איזה זהירות מתבקשת בהתעסקות בתלמיד חכם שסרח.

וכשמגיעים בסוף למי שמחלל שם שמים על ידו – נפסק שמנדים אותו.
איך? ע”י כך שמכנים אותו טמבל??? איפה כתוב שמותר, שצריך או שמצווה לבזותו ברבים???
ובנוסף, אף אחד באתר זה אינו יודע איזה חילול ה’ גרם הראשל”צ? בעל האתר מתחמק ממתן תשובה ואינו רוצה לעסוק בעניין. אז אולי זה חילול ה’ בסתר?? (שזה בעצם תרתי דסתרי!!)
אולי יביא מקורות הלכתיים? אולי יביא גמרא שונה? הוכחה מוחצת??
כלום. “עמארצים” וזהו. תודה, הבנו.

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

ברור. גם את בגדי הכלאיים שלו מורידים ממנו בשירותים כשאף אחד לא רואה. ומה שכתוב “בשוק”? זה רק על דרך דרוש.

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

כנראה גם הזיכרון שלך לא משהו, ולא רק הבנת הנקרא. הרי מה שכתבת בהודעתך הראשונה על הפשט האמיתי במימרא הזאת:

הפשט האמיתי :במקום שנעשית עבירה בנוכחות רב ותלמידו, אל לו לתלמיד לחלוק כבוד לרב ולהמתין לו עד שהוא ימחה, אלא התלמיד צריך להזדרז ולהעיר על כך, על מנת למנוע את העבירה, או להפסיק את ביצועה, מוקדם ככל האפשר
טעות רווחת אצל רבים, שפירוש הדבר שמותר לבזות רבנים ותלמידי חכמים כאשר יש במעשיהם חילול השם. ולצערנו באתר זה טועים ומטעים ומכשילים פעם אחר פעם את ציבור ה”מאמינים” בביזוי ת”ח ע”פ הפשט המזויף הנ”ל.
ולא זו אף זו אלא שמלמדים אותם לאחוז בפירוש המזויף ולעשות בו שימוש ככל העולה על רוחם. בחוסר אחריות ובחוסר תבונה.

הורדת הכלאיים, בפרהסיא או בצנעה, כמובן לא כלולה בזה. ודפח”ח. שפתיים יישק. 🙂

צחי הגיב לפני 10 חודשים

אוי וי. והמפשיט את הרב מן הכלאיים מוסיף וקורא לו “טמבל”?????? או שאולי גם מותר להפשיט סתם כך את הרב המחלל שם שמים!?

ראשית, ידועה דעת הרא”ש שזה רק כלאיים בבגדו שלו (מדין מזיד) אבל לא בבגד אחר (כשהוא שוגג). ובכלאיים בבגד של אחר יש להמתין עד שיבוא לביתו!! ורק כשהאחר לובש במזיד קורעו בשוק. (והרמב”ם סובר שאפילו בשוגג קורעו בשוק) והובאו הדברים בשו”ע וברמ”א (יו”ד שג)

שנית, קריעת הכלאיים היא כדי להפריש ולהציל מאיסור תורה בשוגג או במזיד. (ובשו”ע שציטטתי קודם הבאתי יותר מכך שצריך לנדות את הרב המחלל את ה’!!)
בעל האתר משווה את הצלת הרב מאיסור תורה של כלאיים גם אם בדרך ביזיון, להשמצה זולה של הרב שאין בה שום תועלת?? סתם ביזיון תלמיד חכם?? ובפרט שאין ידוע כלל מה עומד מאחורי השמצה זולה זו?

אם באמת נלך לפי ההלכה כי אז עליך לנדות את הרב הראשי. ותו לא.

צחי עם הארץ

צחי הגיב לפני 10 חודשים

אגב, דוגמא לחוסר אחריות ותבונה.
אחד ה”מאמינים”. הגיש תלונה במשטרה כנגד הגר”ח קנייבסקי בעניין הרחת קנאביס. וקודם לכן הגיש תלונה כנגד חכם שלום כהן בעניין שליחת בחורי ישיבות לעבוד בבחירות הארציות.
כנשאל על כך בתכנית רדיו השיב ה”מאמין” – במקום חילול ה’ אין חולקין כבוד לרב.

צחי עם הארץ

mikyab צוות הגיב לפני 10 חודשים

אקיים כעת מקרא שכתוב: אל תען כסיל כאיוולתו.

לבירורו של מושג הגיב לפני 10 חודשים

בס”ד ג’ בכסלו פ”א

אפילו הרואה את רבו עובר על דברי תורה, אסור לו לומר לו: ‘עברת על דברי תורה’, אלא צריך להעיר לו: ‘לימדתנו רבנו כך וכך’ (יו”ד סימן רמב,כב, ןמקורו בגמ’ בקדושין), וזה אפי בצינעא וכ”ש ברבים. על עושה מחלוקת ומריבה עם רבו – יעויין בסעיפים הקודמים באותו סימן.

אכן יש מקור להוצאת פשקוויל כנגד גדולי פוסקי הדור, בגגמ’ בסוף סוטה, שבעקבתא דמשיחא ‘נערים פני זקנים ילבינו’, אלא שיש לבעל הדין לדחות שהדברים המנויים בסוטה אינם מצוות עשה, אלא קינה על מציאות קלוקלת, והדברים צריכים בירור 🙂

לגבי הכלל ‘במקום חילול השם אין חולקין כבוד לרב’. כלל זה נזכר בתלמוד כמה פעמים. בעירובין סג לגבי חובתו של התלמיד למחות בעוברי עבירה גם בפני רבו. וכן בסנהדרין פב, לגבי מעשהו של פינחס שהותר לו לפגוע בזמרי אף שהדבר היה בפני רבו.

בשבועות ל,ב נזכרו הדברים בהקשר של חובתו של ת”ח להעיד באיסורא גם בפני בי”ד קטן ממנו. ז”א על כבוד עצמו חייב החכם לוותר כדי למנוע עבירה. כך עולה גם בברכות יט לפי הגירסא: המוצא כלאים בבגדו – פושטו אפילו בשוק’, היינו אפי’ המוצא בבגדו הוא ת”ח – לא יחוס על כבוד עצמו ועליו לפשוט בגדו אפילו בשוק.

אמנם, הרמב”פ, כנראה לא גרס בברכות יט: ‘המוצא כלאים בבגדו’, אלא ‘המוצא כלאים – פושטו אפילו בשוק’, ולכן הוא פוסק: ‘הרואה כלאים של תורה על חבירו – אפילו הוא בשוק קורעו מעליו, ואפילו הוא רבו שלמדו חכמה’ (הובא בטור יו”ד סימן שג)

ברם הטור מביא שאביו הרא”ש חולק על הרמב”ם וס”ל שאם חבירו הלובש כלאים שוגג – לא יעיר לו עד שיבוא לביתו, משום דגדול כבוד הבריות מקור דברי הרא”ש בין השאר בירושלמי, המספר על רבי אמי שראה את תלמידו שהעיר לחבירו בביהמ”ד שיש בבגדו כלאים. אמר רבי אמי למעיר: ‘פשוט את בגדך ותן לו’.

השו”ע שם (יו”ד סי’ שג) פסק כרמב”ם, בעוד הרמ”א פסק כרא”ש שלא יעיר לחבירו הלובש כלאים בשוגג עד שיגיע לביתו, משום שגדול כבוד הבריות.

בנידון דידן, נראה שהאיסור למחות נגד מפגש עם רבה רפורמית, הוא רק מדברי קבלה, ככתוב במגילת אסתר: ‘ונשמע פתגם המלך בכל מלכותו כי רבה היא ‘ 🙂 ויש לומר דבזה יודה גם הרמב”ם שגדול כבוד הבריות וכבוד התורה ודוחה את ‘כבוד הרבה’ 🙂 וצ”ע.

בברכה, הק’ פישל דוב נהרי-הורקהיימר ס”ט

לעיון נוסף בענייני ‘במקום ח”ה אין חולקין כבוד לרב’ – יעויין במאמרו של הרב מאיר גרוזמן, ‘במקום חילול השם אין חולקין כבוד לרב’, בכתב העת ‘סידרא’ (ניתן לצפיה ברשת)

יש לי שאלה ש.צ

בין כול הפולמוס על המפגשים עם הרפורמים .בין הצדדים שאומרים שהמפגש מצטייר כנתינת לגיטימיות בין בגלל עצם המפגש או אין בגלל שהרב מלמד קרא לאישה המכהנת כראש קהילה (או מה שזה לא היה ) כ”רבה”.ובין הצדדים שטוענים שהמפגש בסדר גמור כי זה סה”כ שיחה נחמדה שמדברת על “ערכים משותפים”.ו”מציאת מחנה משותף”.או מה שזה לא היה .אני לא רואה טעם ושני והטענות של שני הצדדים נראים לי חלשות מסיבות שונות (פשוט בגלל ששני הצדדים לא יורדים לשורש המחלוקות .הצד שטוען על ערכים משותפים או מציאת מחנה משותף .יוצא מנקודת הנחה שיכולה להיות סובלנות או הידברות בין יריבים אידאולגים חריפים מאוד .בלי שהדבר יהיה נתינת לגיטימציה .וממילא בגלל זה מוכן להידברות מסיומת עם כול מיני אפיקורסים יהודים .בשביל אולי לייעץ להם לפחות איך להוסיף קצת יידישקייט לתפילות בטמפל הרפורמי או לדרשות שבת .בתקווה אולי גם שהבנים שלהם יחזרו בתשובה או משהו אחר בגלל זה והצד השני ממילא מאמץ עמדה שאין סובלנות .לפחות לא כזו ברמה גבוהה כלפי אפיקורסים .וזה לעניות דעתי שורש המחלוקת והוא קיים מיימי הפולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה .וכנסים כאלו מתקיימים כול הזמן .כך שאני לא מבין בכלל למה זה עורר סערה פתאום).

אבל בכ”מ הטענה שאתה העליתה הכי הדהימה אותי והפתיעה אותי -\\
אתה טוען .ואני די בטוח שאתה צודק כי אתה בדקתה את העניין ואני לא .שלתנועה הרפורמית אין דריסת רגל בצרפת.ושאחוזי נישואי התערובת שם הוא נמוך .לפחות ביחס למדינות עם אחוז התבוללות גבוה מאוד כמו ארה”ב למשל .

ואני שואל אותך –
אני די בטוח ששנינו נסכים שיהודי שמחליט להתחתן עם גיוה (או להפך יהודייה שמתכננת להתחתן עם גוי).בין אם זה בחתונה שמנוהלת על ידיי ראבי רפורמי .או בכנסייה נוצרית .או בשילוב של השניים .הם בד”כ סוג של יהודים שדי מנותקים מהמסורת .או לפחות לוודאי לא מאמינים כלל בחיוב לשמירת מצוות או לברית סיני .
ואתה חושב שיהודי כזה . שלא רואה את עצמו כמחיוב להלכה .ובד”כ בכלל לא מאמין באמיתות התורה
זקוק לאישור מהרב מלמד .מהרב עובדיה .או מרב אורתדקסי כולשהוא?מדוע שיהודי שלא רואה את עצמו כלל מחיוב להלכה היהודית ולשמירת מצוות .יתרגש ממפגש שבו הרב מלמד קרץ או לא קרץ לרפורמים?.הרי זה מעניין אותו קקליפת השום .אותו יהודי יודע טוב מאוד כבר שמבחינת כל שלומי אמוני ישראל .ומבחינת כל רבני ישראל .הוא עובר על איסורים חמורים מנתק את עצמו ואת ילדיו מהמאומה לחלוטין ומוקצה מחמת מיאוס .הטענה שקריצה של מלמד או בנימין לאו זה מה שישנה את ההחלטה של אותם אפיקורסים יהודים מצחיקה בעייני

בס”ד ג’ בכסלו פ”א

לרצה”י – שלום רב,

יכול להיות שאותו יהודי הנישא בנישואי תערובת בא ממשפחה דתית או מסורתית, והוא מודע לכך שבעיני היהדות הדתית או המסורתית הוא עושה מעשה חמור מאד, ובכל זאת הוא עושה זאת כי נטש לגמרי את המסורת, או כי אהבתו לבת/בן זוגו הנכרים גוברת על מסורתיותו.

באותה מידה יכול להיות שיהודי בארץ כבר גדל באוירה חילונית, שהמסורת היהודית כבר אינה תופסת אצלו מקום חשוב, אם בכלל, ואז נוגדניו הנפשיים נגד ההתבוללות חלשים מאד, אם בכלל.

כך או כך, עוגן משמעותי להיתלות בו במעשה ההתבוללות, עלול להופיע בדמות ‘ראבאיי’ או ‘רבה’ חביבים ונחמדים, המלאים בציטוטים מ’ארון הספרים היהודי’, לטובת הברכה שב’נישואין אוניברסליים’. ‘רב’ כזה חביב ורהוט המדבר ברהיטות בשבחם של נישואי התערובת – עלול בהחלט לחסל את מעט הנוגדנים שיש בו מאותם ‘נישואין אוניברסליים”.

לפעמים באה ההתנגדות ממשפחתו של החתן המאושר, המזדעזעת מכלתו הנכרית. העובדה ש’מסדרת הקידושין’ היא רבה שזכתה אפילו לדיאלוג עם רב אורתודוקסי מובהק ןידוע – עלולה להסיר את התנגדות המשפחה. הרי יש כאן ‘הכשר’ מ’גורם רבני רציני’, והדרך לחופה נסללת.

לפיכך, חייבת להיות מחאה תקיפה כנגד ‘רבנים’ ו’רבות’ המעודדים נישואי תערובת, ושלילת.כל שיח ושיג איתם. ‘תדע כל אם עברייה’ שמי שמעודד את בנה או בתה להינשא לגוי הוא לא ‘מנהיג יהודי’, אלא מסית ומדיח. ואין בין מסית לנישואי תערובת למיסיונר שום הבדל. האם עם מיסיונר מוכן הרב מלמד לקיים ‘דיאלוג’?

בברכה, פישל דוב נהרי-הורקהיימר

ש.צ שלום.

אכן יתכן והיו מקרים גם של אנשים דתיים או מסורתיים שפתאום פגשו נכרייה ויצרם אנס אותם והם החליטו שאהבה הרומנטית חשובה יותר מן האמונה פתאוםוזה אכן נכון מאוד ששמיעת דרשה או טענה יהודית מודרניסטית/רפורמית/ליברלית שמסתמכת על פירוש תנכי שהאיסור להינשא עם נכרים נוגע רק ל7 העממים -בין אם זה מדרשן בבית כנסת או טמפאל רפורמי או בין אם מחוקר מקרא אפיקורוס-אכן מקילה על אי אילו נקיפות מצפון ונותנת הרגשה של “לא נטשתי את האמונה והאיסורים אני רק מקיים אותם בדרך שלי”.או “במקור זה בכלל לא אסור וזה תוספת מאוחרת”.

לפי דעתי לא צריך להפריז ואני לא חושב שידיעה של אי איזשהוא דיאלוג שקיים עם אותו זרם מצד אורתדקסים גם יגרום למשפחה אדוקה להתחיל להקל ראש בנושא .בכ”מ זו שאלה עד עד כמה ניתן מנקודת מבט דתית לנהל דיאלוג עם גורמים שגורמים בעקיפון להגברה על עבירה של איסורים חמורים ביותר .אם כי אני לא חושב שהשוואה למיסיונרים נכונה מכיוון שאף רבאיי רפורמי לא מעודד בצורה אקטיביסטית נישואי תערובת .כן יש היום מגמה אצל אותם חבר”ה לומר שזה ברכה וכדומה פשוט כי בלי זה הקהילות שלהם יקרסו לחלוטין וגם מבחינתם באמת אין בזה שום איסור (כמו שלחלל שבת לאכול חזיר או לנסוע לים בשבת זה לא איסור מבחינתם).אבל אין כאמור שום עידוד אקטיביסטי או אמירה שזה חובה לבצע את זה (בזרמים יותר ימניים אם ניתן לקרוא לזה ככה של התנועה גם יש התנגדות מסיומת).ובכ”מ ההשוואה למיסיונרים לא נכונה מכיוון שהם ממש פועלים אקטיביסטית להגיד שזה חובה ליהודים להפוך לנוצרים וגם ממננים אנשים שיבואו לארץ ויעשו את זה במסווה של “יהדות משיחית”

ובכ”מ כן יש פה נקודה מענינת של עד כמה להיפגש עם תנועות שגורמות גם לעבירה של עוד אנשים על איסורים מסיומים .בלי לציין לפני או לגנות את אותה פעולה .וצע”ג

לרצה”י – שלום רב,

על ‘משפחה אדוקה’ לא ישפיע רב/רבה רפורמי/ת להכשיר נישואי תערובת, אבל על יהודים המתנדנדים בין מסורתיות לחילוניות, שיש בידם איזו רתיעה ‘מבית אבא’ מנישואי תערובת – בהחלט יש מקום לא מועט להשפעה של ‘דמות רבנית’ חביבה שתרעיף ציטטות ממקורות יהודיים על הברכה ב’נישואין אוניברסליים’.

‘דמות רבנית’ כזו מסוכנת פי כמה ממיסיונר, המיסיונר מצהיר בפירוש על מגמתו להעביר לנצרות, בעוד שהראבייס הרפורמים החביבים טוענים שאפשר להיות נשואים לגוי ולהישאר יהודים טובים. זה הרבה יותר מפתה. ליהודי בעל ידע קלוש ביהדות – אין שום כלים להתמודד עם נופת הצופים האוניברסלית שלהם.

בברכה, פדנ”ה

מול הרפורמים צריך 'יישור קו' הגיב לפני 10 חודשים

בס”ד ג’ בכסלו פ”א

ומעבר לבעיית הסיכון של הגברת נישואי התערובת כשנותנים במה וחשיבות למעודדיהם – צריך להבין שהם לא מעוניינים בנו ובדיעותינו, אלא להשליט את תפיסתם שיהדות אינה הלכה אלא ליברליות אוניברסלית.

בארה”ב שישם תקיפה – הם מצפצפים בצורה גמורה על ההלכה, ובארץ, שאין להם השפעה גדולה אפילו בציבור החילוני – הם מובילים קו מיליטנטי נגד ההלכה ונושאיה, תלונות במשטרה, בגצ”ים בלי סוף כדי לשלול את מעמדה של ההלכה במדינה ובציבור.

כשאוייב מסתער על אחד מיסודות היהדות – ההלכה – צריך לדעת איך להתגונן. ויסוד היסודות של ההתגוננות הוא ‘שמירה על יישור קו’ ותיאום עמדות בין הנאמנים להלכה. צריך להחליט מתוך תיאום עמדות, מתי לנהוג בתקיפות ומתי בפרגמטיות.

לשם כך קיימת מועצת הרבנות הראשית, שבה נמצאים גדולי תורה מכל החוגים, דתיים לאומיים וחרדים, אשכנזים וספרדים – והתיאום ביניהם הכרחי מול הסתערות האוייב השואף לקעקע את סמכותה של ההלכה בציבור. רב בוגר מרכז הרב אמור להיות מחוייב לרבנות הראשית שנוסדה ע”י הראי”ה קוק, והוגדרה ע”י הרצי”ה כעמוד התווך של ‘ממלכתיות התורה בישראל’.

בברכה, ש”צ

לפנות אל ה'עמך' הגיב לפני 10 חודשים

הדרך לקירוב ההמון שהתרחק מידיעת היהדות ומקיומה, לא תבוא ע”י מנהיגי הרפורמים או הקונסרבטיבים שכבר מקובעים בדרכם, אלא ע”י פניה ישירה אל הציבור הרחב.

צעד חשוב בכיוון זה עשה הרב אליעזר מלמד בספרו ‘המסורת היהודית’, שבו הוא מסכם נושאי יסוד בהלכה במנהג ובהשקפת העולם היהודית בצורה בהירה וקליטה השווה לכל נפש, ו’כל מן דין כתובו לן’.

בברכה, ש”צ

בס”ד י”ו בכסלו פ”א

במאמרו במדור ‘רביבים’ (בשבע, גליון ויצא תשפ”א) הסביר הרב מלמד שנפגש עם הגב’ הורויילר משום החובה לאהוב כל יהודי, אך לענ”ד יש להבחין בין מפגש עם הגברת כאדם פרטי, לבין מפגש ציבורי איתה בתוקף היותה ‘מנהיגה דתית’.

ברמה הפרטית ראוי לרב לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ולשוחח איתו, גם עם דיעותיו עדיין אינן ב’אורחא דמהימנותא’. ברם כשהמיפגש הוא ציבורי, ב’פאנל’ המעמת ‘רבנים מכל הזרמים’ – כאן הרב נפגש עימה על תקן ‘עמיתה לתפקיד ההנהגה הרבנית’, וכאן כבר נכנסים לבעייה של מראית-עין של החשבת רב/רבה רפורמית כ’רב’, ובזה יש סיכון, כפי שהארכתי לעיל

שיזמין את הגב’ הורויילר ובעלה להתארח אצלו בשבת כאנשים פרטיים – הם בוודאי ייהנו מהאירוח אצל משפחת מלמד ומהשיעורים ביישוב, אך כל זה רק כאנשים פרטיים ולא כ’עמיתים להנהגה הרבנית’ 🙂

בברכה, ירון בורלאי הלוי וורקהיימר.

ישי הגיב לפני 10 חודשים

הוא רצה להראות שהוא אוהב גם רפורמים. במקום להיפגש עם כל אחד הוא נפגש עם המנהיגה שלהם. הוא לא נפגש איתה על תקן “עמיתה לתפקיד ההנהגה הרבנית” אלא אל תקן “מנהיגה של יהודים אחרים”

השאר תגובה