דרישת התורה לאור דברי הרמבם

שו”תקטגוריה: כללידרישת התורה לאור דברי הרמבם
תלמיד שואל שאל לפני 8 חודשים

שלום הרב
נתקלתי ברמב”ם בהלכות ממרים (ב, א) האומר שכל בי”ד יכול לדרוש את התורה בעניינים שנלמדים בי”ג מידות (לא בחלק של י”ג מידות המבטא מסורת).
רציתי לשאול- האם הרמב”ם הזה מוסכם? האם הרמב”ם מסכים עם הכסף משנה שם, שקיבלו עליהם לא לחלוק בפער דורות? הרמב,ם עצמו כותב משהו בדומה לכך בהקדמה לי”ד החזקה ולכן לא ברורים לי דברי הרמב”ם.
האם הרב חושב שזה יתחדש בעתיד? האם יש מקום לכך בדורנו? לאלו תנאים מחכים על מנת לעשות זאת?
ואם כן, כמה זה יהיה לימוד פשט התורה וכמה זה יהיה י”ג מידות?
תודה רבה
(בייחוד אשמח למקורות, אני רוצה לעיין בנושא)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

לא הבנתי מהן המידות שמבטאות מסורת? כוונתך לדרשות סומכות?
בכל אופן, איני מכיר שום מקור שדורש כתנאי לשימוש במידות הסמכה או חברות בסנהדרין. ככל הידוע לי אין לכך שום בסיס בשום מקום. לכן הרמב”ם מניח כדבר פשוט בכמה מקומות שאין מגבלה כזאת. יתר על כן, זה לא רק כל בי”ד, אלא מסברא כל אדם. כמובן שדרשה של אדם מחייבת רק אותו עצמו ולא את זולתו, ולכן מדובר על בי”ד. אבל עקרונית לא צריך גם בי”ד. מידות הדרש הן כלי פרשנות ככל פרשנות, ולכן כל אדם אמור לעשות בהן שימוש.
לא הבנתי את השאלה האם הרמב”ם מסכים לכס”מ. הכס”מ אומר זאת כפירוש לרמב”ם. לא הבנתי גם את הקשר לשאלה הקודמת. אתה מציג אותן כאילו היו אותה שאלה.
הדבר יתחדש כשיהיה לנו הביטחון שאנחנו מבינים כיצד דורשים. הבעיה אינה של סמכות אלא של מיומנות. זו אחת הסיבות שהקדשתי כמה שנים לחקר הדרש, בניסיון לתרום לחידוש העניין. זה אמור להתחדש, אבל בעוונותיי לא זכיתי לנבואה ולכן איני יכול לומר אם זה יקרה בפועל.
לא הבנתי את השאלה האם זה יהיה  לימד פשט או י”ג מידות. מה בדיוק יהיה פשט או מידות? דרשות התורה במידות יהיו פשט או מידות?
אין לי מקורות, ואין שום צורך להיזקק להם. הדברים פשוטים לגמרי לענ”ד. במקום לעסוק בשאלה האם הדרשות יתחדשו ובאלו תנאים, כדאי לעסוק במידות הדרש ובדרש עצמו, בבחינת “אל תגידו יום יבוא הביאו את היום”.

תלמיד שואל הגיב לפני 8 חודשים

כן, כוונתי לדרשות סומכות.
אכן אלו שאלות נפרדות. האם הרמב”ם מודה לכסף משנה, כאשר לכאורה מגמותיהם הפוכות- הרמב”ם אומר שלכל בי”ד גדול הרשות בידו לדרוש את התורה, ואילו הכסף משנה אומר שלמעשה דבר זה ניתן לעשות רק באותו דור אך אחר כך כבר לא ניתן לחלוק. האם הרמב”ם יודה לכסף משנה (ובעצם דבריו מצומצמים בהרבה)?
לדוגמה הרב קוק (אגרות א, צ) כותב שהדבר יתרחש רק כאשר נהיה שלמים רוחנית וגשמית. האם הרב אומר שלא צריך לחכות לכך?

תלמיד שואל הגיב לפני 8 חודשים

השאלה לגבי פשט או מידות- האם לפי הרמב”ם הלימוד יהיה בדרך של לימוד ע”פ י”ג מידות או שאף פשט התורה עצמו יהווה פרמטר?
לענ”ד, ובמחילת כבוד הרב, להגיד הדברים פשוטים לא מסייע לי, שכן לי הדברים אינם פשוטים.

(לעניין הבאת היום בעצמנו, הרב קוק באגרת שם כותב שמי שיעשה זאת לפני הזמן הוא ממהרסי העם.)
חיפשתי מקורות בעניין אך מצאתי רק את דברי הרב קוק. אם לרב יש עוד מקורות אשמח.
תודה רבה

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

אין שום סתירה בין הרמב”ם לכס”מ. להיפך, הכס”מ יוצא מנוקדת המבט של הרמב”ם שכל דור יכול לחלוק על קודמיו, ולכן הוא מקשה מדוע האמוראים לא חולקים על תנאים ואנחנו על האמוראים. על כך הוא עונה שקיבלנו על עצמנו את סמכותם. לכן כולם מסכימים שכל דור יכול לדרוש דרשות ולסבור סברות ולפרש פרושים. אמנם לעניין הסמכות, אם תהיה דרשה נגד התלמוד היא לא תתקבל להלכה. אבל ה לא ייחודי לדרשות. בדיוק כך גם לגבי פסיקות ופרשנויות לא מדרשיות.
הרב קוק מעלה היפותזה מסברתו שלו. זו זכותו כמובן, אבל אין לה בסיס הלכתי. זו לא דרישה הלכתית אלא הערכה רוחנית למה שיקרה. כפי שכתבתי, אין מגבלה הלכתית על שימוש בדרשות. וכך גם לגבי הבאת היום בעצמנו. מי שיכול לפסוק ולפרש ולסבור יכול גם לדרוש, כל עוד יש לו את המיומנות. זו רק שאלה של ידע.

עדיין לא הבנתי את השאלה. מה שיעשו בעתיד זה מה שעשו תמיד: פרשנות שיש בה מרכיבים פשטיים ומרכיבים מדרשיים. מה השאלה? אתה חושב שיעשו רק מדרש בלי פשט, או להיפך? למה? אני ממש לא מבין על מה הדיון.

מקורות למה אתה רוצה? לא ראיתי בדבריך שאלה שטעונה ליבון, ולחכן כתבתי שאין מקורות וגם לא צריך. אם יש שאלה מסוימת, אשמח שתכתוב אותה ונראה. בינתיים לא ראיתי כזאת.

תלמיד שואל הגיב לפני 7 חודשים

אם הרב מדבר על דרישת תורה ללא נ”מ למעשה, לא לזה כוונתי. ובווודאי שניתן לעשות זאת, ואין בכך חידוש.

אני לא חושב שהרמב”ם מדבר על דרישת בי”ד סתם, אלא דרישת התורה להלכה למעשה. זוהי כוונתי- האם זה יתחדש, או שבי”ד לא יעשו זאת יותר לעולם, מפני שקיבלו עליהם את הדור הקודם, כדברי הכסף משנה?

אם הבנתי נכון- הרב לא מסכים שהדבר הזה יתחדש בעתיד?

לגבי י”ג מידות- כמה הרב חושב שהן ביטוי לפשט התורה, וכמה הן דרשות אחרות, שלא מבטאות את ההבנה הפשוטה בתורה?

mikyab צוות הגיב לפני 7 חודשים

אני לא מבין את הדיון הזה. הסברתי שלדעתי זה כן יכול לחזור ושאין שום סתירה בעצם ביצוע דרשה מול סמכות התלמוד אלא במקום שתוצאת הדרשה סותרת את ההלכה התלמודית. בדרשה חדשה אין שום בעיה פרט למיומנות. וגם ביחס לסמכות התלמוד היא יכולה להשתנות כשהדור יחליט שהתלמוד איבד את סמכותו. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. כמו שניתן לחדש את הסמיכה ניתן גם לחדש את הסמכות לחלוק על התלמוד.
דרש אינו ביטוי לפשט אלא מישור הסבר מקביל. הארכתי בזה בתחילת השער השני בספרי רוח המשפט. ראה גם סדרת מאמריו של הנשקה בהמעין תשל”ז-ח.

השאר תגובה