דרשות התורה

זו אינה דעתי. הסכמת כל הראשונים שהמידות הן הלמ"מ, אלא שהן עברו המשגה וניתוח על ידי חכמי הדורות עד חז"ל. מכיון שלנו אבדה היכולת להשתמש בהן, אין לנו אלא ללמוד ממי שכן ידעו זאת. אחרי שנבין טוב את דרכם שלהם אין מניעה שנחלוק עליהם ונפרש את המידות הללו אחרת. אבל גם כדי לחלוק צריך להבין את הדעה שעליה חולקים.
אגב, כדי לחלוק על דרשה אין צורך שיהיה בי"ד גדול בחכמה ומניין. אבל צריך שתהיה סנהדרין או קונצנזוס מלא של חכמי ישראל (כמו מה שהעניק לבבלי את סמכותו). דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו. ראה רמב"ם ריש פרק ב מהל' ממרים ה"א (והשווה להלכה ב שעוסקת בתקנות וגזירות).