האגדה תובעת לפרשה כפשוטה

שו”תהאגדה תובעת לפרשה כפשוטה
עזרא שאל לפני 2 חודשים

כשהאגדה עצמה תובעת לפרש אגדות כפשוטן מה עושים, מוציאים גם אותה עצמה מפשוטה? אולי יש לך ביאור במעשייה משונה ומסתורית שראיתי מציינים אליה והיא במדרש שוחר טוב https://www.sefaria.org.il/Midrash_Tehillim.87?lang=he
רבי יוחנן הוי קא דריש ושעריך לאבני אקדח עתיד הקב”ה להביא אבנים גדולות טובות ומרגליות חקוקות עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד ואמר השתא כביעתא דצוצילתא לא משכחינן כולי האי משכחינן. לימים הפליגה ספינתו לים ראה מלאכי השרת מנסרים אבנים טובות וחוקקים אותם עשר ברום עשרים. אמר להן הללו למי. אמרו לו עתיד הקב”ה להעמידן בשערי ירושלים. כי אתא חזייה דהוה קא דריש אמר לו רבי דרוש כי לך נאה לדרוש כדרך שאמרת כך ראיתי. אמר לו ריקה אילמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות.
 
מה כתוב כאן בכלל
 
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

לכאורה באמת נראה כאן שהאגדה מבקשת מאיתנו לפרשה כפשוטה. ועדיין איני בטוח לגמרי שלזה הכוונה. עדיין אפשר לפרש זאת כמשל שבא לומר שעלינו למצוא את המשמעות בדברי חכמים ולא לדחותם בגלל שהפירוש הפשטי אינו נראה לנו. והמחזה שלו בים רק הבהיר לו את הנמשל (ולא שהוא ראה שם ממש אבנים כאלה).
אמנם במקרה הזה אין לשלול שיש אבנים כאלה או שהקב”ה יעשה אבנים כאלה ממש. בסה”כ זה לא סותר את חוקי הטבע אלא רק נדיר מאד.

נעקש דרכיים הגיב לפני 2 חודשים

א. גמרא היא זו, בבא בתרא ע”ה,א וסנהדרין ק,א.

ב. הרמב”ם בהקדמה הידועה לפרק חלק משתמש במעין הלשון הזאת שכאן, “מלגלג על דברי חכמים”, כדי לתאר את מי שמבין אגדות כפשוטן (וממילא מלגלג): “והכת השנייה הם אותם שראו דברי חכמים או שמעום והבינו אותם כפי פשוטם, וחשבו שלא כיוונו חכמים בו זולתי מה שמורה עליו פשט הדבר, והם באים לסכל אותם ולגנותם, ומוציאים דיבה על מה שאין בו דיבה, וילעיגו על דברי חכמים”.
כנראה רבי יוחנן האשים את התלמיד המלגלג בדיוק בכך שבתחילה הבין כפשוטו וליגלג. והיה לו להבין שיש בעניין סוד נכמס או טענה מחשבתית ואין שום טעם להקשות שאין אבנים יקרות בגודל כזה במציאות.

ג. המהר”ל בחידושי אגדות מסביר לפי דרכו. https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14192&st=&pgnum=114&hilite=

1. אבנים טובות הכוונה אבנים עם סגולות אלוקיות ולא זו בלבד שירושלים בזמן הגאולה תהיה כולה השגחה אלוקית עליונה אלא שאפילו החומות שהן הגבול אפילו הן תהיה בהן שכינה גלויה (ואולי זהו עניין כללי שגבול של כל דבר הוא חלק מהדבר עצמו. וכדי לזהות מה מחוץ לגבול צריך להתרומם מעבר לדבר. ואם אי אפשר אזי יש לשתוק).

2. ומה שאמר ר’ יוחנן שלוקחים אבנים גדולות וחוקקים בהם פתח ולא שבונים את הפתח מאבנים קטנות, רצונו לומר שהדבר המשובח ביותר בנוי מיחידה אחת שלמה וכל הפרטים נובעים משורש אחד, וגם מה שנראה לפום ריהטא כחריג ולא מתאים כמו הפתח החקוק עצמו שהוא חור וחלל גם הוא חלק אינטגרלי מהדבר עצמו. וזאת סגולת ההסבר הטוב (או התיאוריה הטובה) שמהנקודה עצמה משתלשלים כל המסקנות בלי צורך להרכיב עליה עוד ועוד פיגומים אד-הוק. ואפשר נזכה להגיע לתיאוריה מאוחדת גם במושכלות.

3. ומה שאמר שהתלמיד הפליגה ספינתו בים ר”ל נכנס בדעתו לעומק העניינים והבין שאין הדברים כפשוטם בעולם הזה אלא לעולם הבא שאחר הגאולה והם רומזים על עניינים נכבדים. וראה שכבר עכשיו מלאכים נוסרים אבנים ר”ל שהעולם הבא אינו דבר לגמרי נפרד מהעולם הזה אלא מקושר אליו ורק זה ההבדל שהדברים שלא כולם מבינים כיום בעולם הזה הם יהיו גלויים ומפורסמים וידועים בזמן העולם הבא. אבל העקרונות אותם עקרונות ולכן גם בעולם הזה בשעה הזאת מי שיודע להעמיק יוכל להבין את העניינים כבר כעת.

4. והתלמיד לולא שראה לא האמין, כלומר ללא שהבין את הנמשל שבעניין אז הבין כפשוטו וממילא לא האמין. כלומר מתחילה הבין כפשוטו ולכן לגלג. וזה עצמו הלגלוג על דברי חכמים לחשוב שדיברו דברים ריקים כאחרוני הפתאים אשר בשדה. ולא היא אלא רמזו בדבריהם עניינים מחשבתיים. ודווקא בגלל שפשוטו מביא לידי לגלוג צריך להבין שאינו כפשוטו.
ואדרבה גם אגדה זו המבין ומסתפק רק בפשוטם של דברים כביכול רק סיפרו לנו הלכתא למשיחא שחומת העיר ירושלים תהיה יפה מאד הוא יש בו בחינת לגלוג על תלמידי חכמים. ועליהם המשיך ואמר הרמב”ם: “והיא כת ארורה, לפי שהם משיבים על אנשים גדולים ונשיאים אשר נתבררה חכמתם לחכמים וכו’ אז היו מבינים וכו’ והיה מתבאר להם עניין דבריהם”.
ההיטפלות לדוגמה ולמשל ולשטחיות וממילא ההימנעות לנסות להבין מה בעצם הבן אדם החכם אומר היא בעיה גדולה, כנודע מהקדמת שערי יושר שקלע בזה נקודה נכונה ביותר. בד”כ טיעונים לא מצליחים לשנות דעה של מישהו אם הוא לא מגיע עם איזה נקודה קשובה שמוכנה לבחון לרגע ברצינות את השינוי, דרושה איזו החלטה פנימית לתת צ’אנס לטיעון.

5. הכל עמודי חשמל וצ’יפופו אבל סוף סוף אלו עמודי חשמל שבכוחן לתמצת בצורה טובה טענות שנראות לי משמעותיות. אבל אכן אמת נכון הדבר שאדם רק מכניס לעמודי החשמל רק דברים שנראים לו נכונים כבר מלפני העמוד.

ד. גם יהודי בשם ריטב”א לא נרתע להוציא הדברים מפשוטם, וכתב
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16210&st=&pgnum=303
“הפליגה ספינתו בים וראה מלאכי השרת – פירוש שנראית לו במראית החלום. ויש אומרים שהעמיק בחכמה והשיג העניין”. העמיק בחכמה והשיג העניין, לא מתעניינים במיוחד באבנים ושערים אלא בטענות ומסרים. אלא שבעוה”ב העקרונות יבוטאו בכל דבר בגלוי ובלי כיסוי ומלאה הארץ חכמה כמים לים.

נעקש דרכיים הגיב לפני 2 חודשים

הערה לעצמי
בסעיף ג2 יש טענה שעדיף הסבר אחד מאוחד שכל התוצאות והחריגות נובעות ממנו במישרין, והרי כדי להסביר את האגדה הזאת עצמה יש כאן אוסף ‘הסברים’ פרטניים נפרדים. דומני שיש לאל מקלדתי לקשור את הכל במשיחה של גמי אלא שזה כבר יהיה פלפול מוגזם בעמודי חשמל.

שמואל ג הגיב לפני 2 חודשים

נעקש דרכים, אתה באמת חושב שהפירושים האלה הם מה שהאגדה התכוונה?

השאר תגובה