האיסור להתאבד

שו”תקטגוריה: מחשבההאיסור להתאבד
בועז שאל לפני חודש 1

לפי דרשת חז”ל יש איסור מן התורה להתאבד. מה יכול להיות ההגיון בכך, מאיזה זכות מכריחים אדם לחיות את חיים שלא מרצונו, מילא לקיים את המצוות כהכרת הטוב על החיים וכו’ עוד ניתן להבין, אבל להכריח אדם שלא למות ולהמשיך לסבול? מה יכול להיות ההצדקה המוסרית לדרישה שכזו?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לאדם יש תפקיד שבשבילו נברא ולכן אסור לו ליטול את חייו. הם לא שלו אלא של בוראו. אגב, במקרים של סבל קיצוני יש פוסקים שמתירים להתאבד (כמו שאול שנפל על חרבו).

בועז הגיב לפני חודש 1

מה פירוש יש לו תפקיד, שאלו אותי אם אני מעוניין בו? השאלה היא מי האציל לבוראי זכות להכריח אותי לחיות ולמלאות תפקיד זה, אם אני אצור רובוט אם תודעה ובחירה אוכל לכוף אותו מוסרית שיעשה מה שאני רוצה – על אף שהוא מעדיף לשבור את עצמו?

M הגיב לפני חודש 1

היחיד שהתיר להתאבד בגלל סבל קיצוני היה “הבשמים ראש” שהתברר שהיה בכלל שו”ת מזיוף של אחד מראשוני הרפורמים שרצה לקדם את דעותיו. ועיין בנושא אצל יעקב כץ.

M הגיב לפני חודש 1

וגם הוא אגב ממש לא התיר להתאבד אלא יותר גילה סנגוריה בדיעבד.

קובי הגיב לפני חודש 1

M כמדמוני לעיתים בשיעורי של הר”י מביאים אותו בלומדס’ בבחינת כבדהו וחשדהו.

M הגיב לפני חודש 1

כי מי שחיזק את דעת הזיוף אלו המחעקרים ואלו גם הם בחזקת כבדהו וחשדהו. אבל מצד האמת אין כל ספק שמדובר בזיוף מבלי לדבר על עצם התימהון בתשובה עצמה.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

בועז, מי שואל אותך? בראו אותך וזהו תפקידך. אתה לא רוצה? בעיה שלך. למי שיוצר משהו יש זכויות בו, ובוודאי למי שיצר את כל העולם.
הבשמים ראש הוכר כזיוף למרות שיש אחרונים שמביאים אותו (ביניהם גם כאלה שיודעים על הבעייתיות). אבל יש עוד פוסקים גם בימינו שמתירים זאת. תוכל לראות כמה מקורות כאן:
http://www.dintora.org/print_page/articles/4
זכור לי שיש גם אמירה של הגרש”ז בכיוון זה, ואין לי זמן כעת לחפש.

M הגיב לפני חודש 1

מיכי, לפחות את המקורות שהובאו במאמר המצורף באופן ספציפי אני מכיר ולהבנתי אלו שמתירים שם התירו רק משום חילול השם או טעמים אחרים (מי שהולך למות בוודאות בכל מקרה ומתיסר) ולא סתם משום יסורים וזו בדיוק היתה הערתי. את האמירה של הגרש”ז אינני מכיר.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

בברכי יוסף יו”ד סי’ שמה ס”ג:
ה. אם ממית עצמו שירא שלא יבא לידי עינויים גדולים, כדרך המשפט של עכו”ם, שהם מענים עינויים גדולים, אין לזה דין מאבד עצמו לדעת. וכמ”ש התוספות פרק הניזקין (נז: ד”ה קפצו) בילדים וילדות שקפצו לתוך הים, שיראים היו מיסורין. בית לחם יהודה.
וראה שם בהערות עליו שיש שחלקו עליו ודרשו שלהערכתו הוא ימות בסוף. וכן כתבו עוד פוסקים.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

וכן בערוה”ש שם כתב:
צא ולמד משאול הצדיק שנפל על חרבו לבלי יתעללו בו הפלשתים וכיוצא בזה מקרי אנוס.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ובכלל ההבחנה כאן בין לכתחילה לדיעבד היא בעייתית. הרי גם ההיתר שבו מדובר הוא כשהאדם אנוס (החשש לייסורים גדול מאד והוא לא מחזיק מעמד). במצב כזה הוא בין כה וכה נחשב אנוס, ולכן מספידים אותו. אם כך, מה המשמעות לומר שאסור לו? ההיתר הוא מחמת האונס. אף אחד לא אומר שאין כאן איסור בכלל. יש מקום לפלפל בזה, אבל ההבדל לדעתי הוא בעיקר למדני ולא משמעותי.

בועז הגיב לפני חודש 1

אני מבין שאין לך עוד מה להסביר, אבל אנסה בכל זאת:
למה בדיוק אם מישהו יוצר משהו יש לו בו זכויות, אתה עשית שאהיה קיים ואני איני חפץ, מאיזה זכות תכריח אותי להמשיך להתקיים?
האם למדען שישבט אדם יהיו זכויות לנהוג בו כעבד? למה? למה???
להורים המביאים ילד יש זכות להכריח אותו למלא תפקיד שהחליטו עליו, משום שהם הביאוהו לעולם? הם יכולים לומר לו היות ואנו הבאנו אותך מעתה כל חייך אתה משועבד לנו???
בשלמא על מה שהביא אותי לעולם ניתן להבין שכיון שלא הייתי קיים לא היה צריך להתייעץ עימי על הסכמתי, אבל אחר שאני קיים להכריח אותי להישאר כי כך בא לו, ויש לו תפקיד להביא לי, לכבוד מה?

[נ.ב. גם על השליטה של האדם על בעלי החיים יש לשאול מה הזכות המוסרית שלהם, שלולי שהבורא הרשה לנו בתורה איני יודע מה ההצדקה לכלוא אותם ולהשתמש בהם שלא בהכרח כרצונם].

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ככה. ככה. וככה. ראה מאמרי על הכרת טובה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94
לא הבנתי מדוע לדעתך מועילה ההרשאה של הקב”ה להשתמש בבע”ח אם לו עצמו אין זכויות. אנחנו ביחס אליו כמו בע”ח ביחס אלינו (ואליו).

בועז הגיב לפני חודש 1

תהיה בריא.

פשיטא הגיב לפני חודש 1

המאבד עצמו לדעת, יש בזה משום ייהרג ועל יעבור. 🙂

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא, אבל המוסר עצמו במקום שאין חובה לעשות זאת “הרי זה מתחייב בנפשו” (רמב”ם הל’ יסודי התורה).

השאר תגובה