האלך, או אכה בסלע?
שלום לך הרב מיכי
אחוס על זמנך היקר ואהיה קצרצרה למרות שזה לבטח ישמע דבילי.
המודל שלי על הבנת העולם הוא פשוט וילדותי, שכר/עונש בטרקלין תמורת מצוות/עברות בפרוזדור + הקטע של ה"לחמא דכסופא" זהו. אנד אוב סטורי.
אני סובלת מבעית קשב ומתקשה לקרוא טקסטים עמוקים או להקשיב להם. גם אין זמן, יש ילדים ואלף עסוקים דחופים.
ואני משתוממת לראות הררי ספרים ומרצים ושיטות פילוסופיות ומחשבת ישראל והוּ הָא! עולם הרוח מסתחרר בהוריקנים רעיוניים (שגם לך יש חלק ניכר בהם).
השאלה התינוקית שלי היא, מה לא טוב בחלקת האלהים הקטנה שלי?! מה אני מפסידה פה?!
האם מוטלת עלי חובה לנסות בכל זאת ולקפוץ לאוקיאנוס הזה? ללמוד לשחות בניסוי ותעיה.
האם אלהים ינזוף בי לאחר 120 מדוע לא קראתי רוזנצוויג ומורה נבוכים או לפחות את שתי עגלות…
אני נשמעת אולי צינית אבל הרבה כאב מסתתר כאן.
תודה
מיכל.
שלום מיכל.
איני רואה כאן ציניות, ואני חושב שהבנתי אותך לגמרי ואני גם מזדהה מאד עם הדברים.
אני לא רואה שום חובה לעסוק בפילוסופיה, ועוד פחות במחשבת ישראל שבעיניי היא בד"כ ביטול תורה. אוסף רעיונות והגיגים של אנשים, שיכולים להיות נכונים ויכולים שלא. אין שוני מהותי בין מורה נבוכים לבין כל ספר פילוסופי אחר, או בין פרקי אבות לבין דייל קרנגי. עיקר התורה הוא ההלכה, ואם מבחינתך יש תשתית מספיקה כדי לחוש מחויבת – אשרייך.
אמנם עבודה כדי לקבל שכר ולהימנע מעונש היא עבודה ברמה ירודה, לעומת עבודת השם לשמה. ראי ברמב"ם תחילת פרק י מהל' תשובה. עדיף לעבוד את ה' כי זה הדבר הנכון (הן לגופו, כלומר המעשים עצמם הם נכונים, והן מבחינת החובה לציית לו).
רוב מה שאני כותב אינו קשור למחשבת ישראל, אלא אם בכלל לפירוקה מחד או למי שזקוק לחיזוק פילוסופי לגבי אמת ואמונה. אני חש לגבי מחשבת ישראל בערך כמוך.
אני חושב שמעצם ניסוח השאלה ניכר חוסר הנחת של השואלת מהעובדה שתאוריית הטרקלין והפרוזדור עם תמיכה קלה של לחם הבושה היא תאוריה ילדותית, פשטנית ומגשימה של הנשגב והלא מושג. הררי הספרים והתאוריות שנכתבו בנושא הן ניסיון להתקדם מעבר לזה. זה לא אומר שהן נכונות או שחובה ללמוד אותם. זה רק אומר שזה מצריך חשיבה והתעמקות, כל אחד בדרכו.
מיכל אני מבין שהנהמא דכיסופא כוונתו שאדם שלם הוא מקור הטוב/העצמות של עצמו.
להבנתי יש לכך שתי הבנות.
הבנה ראשונה היא קשורה לכך שמעין אנו שואבים את המושגים כמו "שלמות" האם זהו קביעה חברתית פסיכולוגית או משהו מהותי "אידאי"/מגיע מהקב"ה. אם זה משהו מהותי אז הטענה היא שדבר שהוא סיבת עצמו הוא שלם יותר מדבר שאיננו סיבת עצמו.
—-
הבנה שנייה היא שהקב"ה רצה להיטיב וליצור מציאות שלמה ביותר ומכיוון שהוא השלם ביותר וסיבת עצמו. כך רצה להיטיב וליצור מציאות שלמה כמה שאפשר שתהיה היא סיבת הטוב של עצמה. ועל כן, רצה ליצור אדם שהוא יהיה (יחסית!) סיבת עצמו במידה והוא יקנה את שכרו/ ידבק בכוחות עצמו וכד' שמעתי זאת מהרב שרקי אם הבנתי זאת נכון.
מיכל,
נראה לי בסברא פשוטה שה' לא דורש מהאדם אלא את מקומו שלו, לא של אחרים. לכאורה את צריכה למצוא את המקום והחיבור שלך בעבודת ה', לא לחפש אצל אחרים. אני למשל מתחבר לגישה אקזיסטנציאלית לתורה ונעזר במחשבתו של הרב מיכי בסוגיות בהם הוא עוסק. הרב מיכי לא מחבב ספרות אקזיסטנציאלית, אבל זה לא ממש משנה לי, כי כל אחד ודרכו ביהדות. רמת חשיבתו של הרב מיכי גבוה בהרבה משלי (הוא גם מבוגר ממני ובעל מיומנות של שנים וגם יותר כשרוני ממני) ואני לא מרגיש רע עם זה. לכל אחד יש תפקיד אחר בתורה. בסופו של דבר מה שחשוב זה אהבת ה' ויראתו, מידות טובות וקיום המצוות.
או, כמו שאמר ר' זושא מאניפולי: "בשמים לא ישאלו אותי מדוע לא הייתי משה רבינו, אלא מדוע לא הייתי זושא".
תודה רבה לך הרב.
התשובה שלך, שהיתה בלתי צפויה בעליל, תהוה ככל הנראה ציון דרך משמעותי בשבילי.
אגב העתקתי (אני מניחה שזה בסדר מצדך) את השאלה והתשובה בפוסט בפייסבוק בקבוצה מסוימת, והיא עוררה גלים, למעלה מ230 תגובות עד כה ועוד הידים נטויות.
ושוב תודה לך, ואחולי הצלחה בפרויקטים הרבים שלך.
🙂
אני כרגע מסיים עריכה של טרילוגיה שבספר השני בה אני מסביר בפירוט את מה שכתבתי כאן. שם תוכלי לראות שבעצם הפירוט והניתוח שלי מיועד בסופו של דבר להגיע למסקנות שהצגת כאן (שאין ערך במחשבת ישראל ובעצם אין דבר כזה בכלל. מה שיש הוא רק רעיונות נכונים ולא נכונים בפילוסופיה, למי שמעוניין. מי שלא יכול בהחלט לוותר).
חן חן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer