האם בעל מחבר ספר הזוהר לא למד ליב"ה ?

שו”תקטגוריה: מחשבההאם בעל מחבר ספר הזוהר לא למד ליב"ה ?
בנימין גורלין שאל לפני שנה 1

שלום,
כיצד בעל מחבר ספר הזוהר טעה במניין אותיות התורה, האם לא למד ליב”ה ?
בברכה, בנימין

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

לא יודע. ואיך טעו בזה חז”ל לגבי וא”ו דגחון? הגמרא עצמה כבר מדברת על כך שלא בקיאים בחסרות ויתרות ואפולו לא בקיאים במילות התורה.

בית הלל הגיב לפני שנה 1

וא”ו דגחון (ושאר המחציות בגמרא קידושין ל ע”א: אותיות מילים פסוקים. הכל טעות) זה מפתיע (אותי) במיוחד כי במסורה (אחרי תקופת האמוראים, אבל סביר להניח שהיו מסרנים גם לפני כן) רואים שליטה מהממת בתנך כולו לאותיותיו. לא התעייפו לבדוק שוב ושוב ושוב ושוב ולכתוב מספר ההופעות של כל מילה וכמה חסר וכמה יתר וכו’. בהשוואה לזה – לספור את התורה (והתהלים) פעם אחת בדייקנות זה כסף קטן. הרבה ניסו את כוחם בכל מיני רעיונות יצירתיים לפרש מה הכוונה שם ומידי דרוש לא יצאו.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אכן, אבל כדאי לשים לב שבמקרים רבים סופרים ויש טעויות (כמו מלאכה מלאכת של מלאכות שבת ועוד. אחרי זה כמובן באים המפרשים ומתרצים).

בית הלל הגיב לפני שנה 1

וכאן פירוש מעניין (נראה שהכותב שם מייחס את הפירוש הזה לרב יצחק זילבר ולרב פנחס סגל. אני זכורני שראיתי משהו כזה אצל הרב ראובן מרגליות):
http://torah.125mb.com/kidushin.html

– דרש דרש חציין של תיבות כפולות בתורה
– ו’ דגחון (ו’ רבתי) חציין של אותיות מיוחדות (גדולה/קטנה. ובלינק הנ”ל מוסיף כמה אפיציקלים)
– והתגלח (ג’ רבתי) חציין של פסוקים שבהם מופיעה אות גדולה (…)
– ע’ דיער (ע’ תלויה) חציין של אותיות מיוחדות (גדולה/קטנה/תלויה) בתהלים
– והוא רחום חציו דפסוקים ממש בתהלים, וזה מרחק 2 פסוקים מהאמת, כי בשניהם יש גנאי לישראל אז הרחיקו את הסימן.

העניין בעצמו אמנם דחוק, אבל אם בסגנון רעיוני אחד הכל מתיישב זאת הוכחה טובה. אולי צריך רק לבדוק אחריו שבאמת אין דרגות חופש נוספות. וגם די מוזר שיטעו בזה המסרנים, ובפרט בדור שכל הטקסט הכתוב שהיה לפניהם הוא רק המקרא (אם הייתה להם משנה כתובה או רק מנוסחת בע”פ בצורה קבועה תלוי בגירסאות באיגרת ר’ שרירא גאון).

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

לי ברור שזה לא פשט הגמרא עצמה. יתר על כן, איך הבינו זאת הראשונים והאחרונים?

בית הלל הגיב לפני שנה 1

גם לי זה נראה מוזר מאד. אבל אם באמת הכל מסתדר חלק, איך זה ייתכן במקרה? חוץ מ’והוא רחום’, אם המספרים נכונים אז זה מסתדר יפה מידי.

בנימין גורלין הגיב לפני שנה 1

אין הנדון דומה לראיה, בעל מחבר ספר הזוהר טעה “רק” בכ – 300,000 אותיות…

בית הלל הגיב לפני שנה 1

אדרבה, בנימין, אם הטעות היא מוגזמת מידי אז א”א לתלות בטעות ספירה (סוף סוף לא במנוזל של בית רבן עסקינן) וצריך לחפש מה הרמז. כשהטעות היא בסה”כ סבירה (כמו בגמרא) אז אפשר לתלות בחוסר בקיאות או בטעות

בנימין גורלין הגיב לפני שנה 1

אדרבא ואדרבא, בית הלל…
“בספר מגלה עמוקות כתב שמלת ישראל נוטריקון יש ששים ריבוא אותיות לתורה… רק שלא אבין מספר ששים ריבוא אותיות שאי אפשר לשכלי הדל להולמו אחר שסכום פסוקי תורה לפי הנדפס בחומשין ה’ אלפים תתמ”ה… נמצא אפי’ הי’ בכל פסוק צ”ט אותיות כפסוק ועתה ישראל וגו’ או ק’ אותיות אי אפשר שיהיו ששים ריבוא שהרי אין בתורה ששת אלפים פסוקים
— חות יאיר רלה

הידעת ??? רק בשנת 1930 נתגלה המניין המדוייק של אותיות התורה, פורסם בספר “משנת רבי יעקב” לר’ יעקב שור !!!

נראה לי שעד אז העצלות שלטה בעולם ואף אחד לא טרח באמת לספור…

בית הלל הגיב לפני שנה 1

אוקי. עדיין לדעתי הבעיה בגמרא יותר חמורה מהבעיה בזוהר.

בית הלל הגיב לפני שנה 1

אגב לגבי המגלה עמוקות, יש הבדל בין מי שמצטט משהו (ואז סומך על מה שכתוב ולא טורח לבדוק, גם בדברים שאם מתאמצים קצת רואים שהם מופרכים) לבין מי שמתחיל את העניין. לראשון שהמציא את המספר שישים ריבוא לא היה על מה לסמוך, ולי זה נראה די משונה שהוא ינפח מספר מדיליה על פי איזה דרוש. אבל אולי באמת נפח על פי איזה דרוש מעורפל ולא הוטרד מקושיית הגמרא ניתי ספר ונימנינהו.

זכור לי במעורפל שיש תשובה של רעק”א שאומר שם משהו דומה, דמאן דרמי עליה בראשונה יהיב אדעתיה והשני פחות (אולי זה גמרא? אולי זה גם לא ברעקא? אללי). כמו שבחנות לפעמים לא סופרים את העודף כי המוכר כבר סופר.

בנימין גורלין הגיב לפני שנה 1

בית הלל היקר…
“עַד דְּסָלְקִין אַתְוָון, לְשִׁתִּין רִבּוֹא, כְּחוּשְׁבַּן שִׁבְטֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן תְּרֵיסַר, וְסָלְקִין לְשִׁתִּין רִבּוֹא. אוּף הָכֵי אַתְוָון, כַּד אִתְמָלוֹ סָלְקִין לְשִׁתִּין”

— זהר חדש צא א

בית הלל הגיב לפני שנה 1

מה הפירוש “כד אתמלו סלקין לשתין”? כאן דווקא כתוב שהאותיות עצמן לא מגיעות ל60 ריבוא (אלא לכמחצית) ואיכשהו ה”מילוי” הזה משלים לשישים ריבוא.

לי יש אפס עניין ליישב את דעת הזוהר בתור כתב קודש יהודי קדום. הייתי כותב אותם דברים גם אם זה היה סתם טקסט שנכתב על ידי מאן דהו שידע לחתוך לעצמו מלפפון.

בית הלל הגיב לפני שנה 1

אולי צ”ל כד אתמנו ואז הדרא קושייתך לדוכתא. אם כי עדיין קצת קשה למה בשבטים לא כתב אתמנו אלא ישר “סלקין”.

חוץ מסתם ט”ס, חילופי ר-ל מתרחשים. בין היתר ראה רמב”ן בראשית כה:
(לטושים=נטושים) “כי הל’ והנ’ יומרו בִּמקומות כמו לשכה ונשכה, ומפני חרב נטושה, כמו לטושה”
יש גם ארמלא=אלמנה וזכור לי שיש עוד הרבה.

בנימין גורלין הגיב לפני שנה 1

שכוייח על המלפפון וכ”ש על הצ”ל.
לגבי הק”ק שלך לא קשיא מידי, דהרי מפורש כחושבן, דהיינו, כחושבן דסלקין ל 60 רבוא !!! היה חשבון מניין בני ישראל וזאת בניגוד למניין האותיות דסלקין ללא חשבון…

בית הלל הגיב לפני שנה 1

לא נראה לי ששווה להשקיע שלושה סימני קריאה על הסבר כל כך מצ’וקמק

בנימין גורלין הגיב לפני שנה 1

בית הלל, “(אלא לכמחצית)” … הכיצד ?

gil הגיב לפני שנה 1

בנימין אין לך אפילו התחלה וקצה של יכולת בסיסית לקרוא כמו שצריך את ספר הזוהר. את אותן שאלות קינטור תקשה גם על ספר הדאו ועל הבהגווד גיטא. למעשה כל ספרות מיסטית במיטבה תוכל לבטל ולזלזל באמצעות שאלות מסוג זה. הענין הוא שספרים אלו לא נכתבו עבור מצבי תודעה כמו שלך. למעשה הם נכתבו בדיוק כדי לצאת ממצב זה.

ב. הגיב לפני שנה 1

אולי א. יוכל לעזור לו בעניין התודעה.

הפוסק האחרון הגיב לפני שנה 1

ודאי שהוא למד ליבה.
לכתוב יפה בלי הוכחות.

השאר תגובה