האם ילד שנפגע מינית מהורה יכול להתייחס אליו בתור לא הורה

שו”תקטגוריה: הלכההאם ילד שנפגע מינית מהורה יכול להתייחס אליו בתור לא הורה
שאלה שאל לפני 4 שבועות

שלום,
האם מבחינה הלכתית אדם שנפגע מינית מהורה (אבא או אמא) מחוייב בכל הדברים או שיכול שההורה מבחינתו לא הורה על כל המשתמע מכך (לא צריך לכבד בשום צורה, יכול לקלל וכו’ – כלומר – לא מחוייב ב***שום דבר*** כלפיו וכביכול סתם אדם מהרחוב לחלוטין ואין שום דבר הלכתי שחל עליו).

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

זו שאלה סבוכה. בקצרה, יש כאן כמה אספקטים: האב הוא רשע, אבל להלכה גם אב רשע יש חובה לכבדו. האב פגע בי, ולכאורה המחויבות שלי כלפיו לא קיימת. אבל זה רק בהנחה שהמחויבות הזאת היא סוג של הכרת טובה. וגם אז, כפי שכתבתי במאמרי על הכרת טובה, יש גם חובת הכרת טובה אונטית, כלומר מחויבות למי שיצר אותי (בלי קשר לשאלה האם הוא היטיב לי). במצב כזה, אני חושב שמסברא יש חובה לכבדו, אבל ניתן להתרחק ולנתק מגע כך שלא תצטרך להימצא בדילמות.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

רק אתקן שיש מחלוקת בפוסקים לגבי כיבוד אב רשע, ואני כתבתי כדעת השו”ע (יו”ד סי’ רמ סי”ח). בכל אופן, לרוב הדעות גם אם אין חובת כיבוד יש איסור לבזותו. אני חוזר על המלצתי להתנתק.

רוטן בורג הגיב לפני 4 שבועות

א. האם יש כאן טעמא דקרא (מחויבות מצד הכרת הטוב (לא אונטית) + סברא שהכרת הרע יכולה לכבות את הכרת הטוב).
ב. האם יש מקור תוך-הלכתי לשימוש בסברת הכרת טוב אונטית (גם אם רק כמגדיר פרשני לחיוב מוכר מהתורה). או שאין וגם לא צריך.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

א. לא הבנתי את הסברא. אבל זה סוג של טעמא דקרא, כמקובל (גדר ולא בהכרח טעם).
ב. יש מקור מקראי: הלה’ תגמלו זאת עם נבל ולא חכם, הלוא הוא אביף קנך הוא עשך ויכוננך. יש שתי סיבות להכרת טובה: הוא עשך והוא מכוננך. אבל לדעתי זו סברא ולא צריך מקור.

רוטן בורג הגיב לפני 4 שבועות

תודה
[א. הסברא שהבנתי מהתשובה הראשונה שאתה סובר היא שהכרת הטוב (הרגילה) היא מאזן משוקלל, ואם הוא עשה גם רע וגם טוב אז בטלה הכרת הטוב. לכאורה אפשר לחשוב שהכרת הטוב לחוד והכרת הרע לחוד, כמו שאומרים על העוה”ב שעבירה (גם אם מכבה מצווה) לא מכבה תורה]

נהוראי הגיב לפני 4 שבועות

פירוש האילוסטרציה המקראית ע”פ מה שנראה מחלק מפירוש רש”י הוא שהפסוק מכיל שני רכיבים מקבילים – ערכי ותועלתני. עם נבל כי הוא אביך קנך, ועם לא חכם כי הוא עשך ויכוננך (זה טיפשי לנשוך את ידו המיטיבה פן יקצוף). “עם נבל – ששכחו את העשוי להם. ולא חכם – להבין את הנולדות שיש בידו להיטיב ולהרע”.

אפילו ממזר חייב בכבוד אביו הגיב לפני 4 שבועות

בס”ד ח’ בטבת תשפ”א

הסברא נותנת שאדם חייב בהכרת טובה לאביו ולאימו שנתנו לו את חייו, וחובת הכרת הטובה על עצם החיים אינה מתבטלת מפני קפידא על סבל או נזק שגרם לו אחר כך נותן/ת חייו.

וכיו”ב יש להכיר טובה למי שהציל את חייו על מעשה זה, גם אם גרם לו מצילו אח”כ נזק – הרי הוא חי בזכות מצילו וועל כך עליו להודות לו.

יתירה מזו, אף עם נתינת החיים היתה כרוכה בנזק חמור, כגון ממזר שמרגע שנולד הוא ממזר – בכל זאת פסק השו”ע (יו”ד סימן רמ,יח שחייו בכבוד אביו ואימו

בברכה, יאיר פיש”ל אורדנר

ואולי גם לדעת הרמ”א החולק וס”ל שאין חייב בכבוד אביו החוטא עד שיעשה תשובה – יש לומר שבמצב זה שאינו מחוייב בכבוד אביו, מאותה סיבה אינו מחוייב לפסקי הרמ”א שאבותיו נהגו כמותו. וממילא חלה עליו פסיקתו של ‘מרא דאתרא’ רבי יוסף קארו, דס”ל שחייב בכבוד אביו גם אם הוא חוטא. 🙂

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

לא עסקתי בקיזוזים, אבל מסברא נראה שיש כאן קיזוז. מכיוון שאיני יכול לגמול לו רע על הרע, אין סיבה לגמול על הטוב.
נהוראי, הסבר יפה. חלק מפרשני המקרא אומרים כמוני. זכור לי ר”י קארו (דודו של המחבר) למשל.

השאר תגובה