האם יש לקב״ה בחירות?
ראיתי באחד הטורים שאתה טוען שטוב ורע הם הכרח המציאות, ויותר מזה, שאולי גם המצוות (ההלכה) הם הכרח של מציאות רוחנית כלשהי שאנחנו לא מבינים.
מכאן משתמע שהקב״ה לא ציווה אותנו להניח תפילין או לשמור כשרות סתם כי בא לו אלא כי זה הכרח המציאות, ממש כמו לוגיקה. ואולי גם את העולם כולו הוא יצר מתוך הכרח כלשהו (להשתלם?), ואולי גם את סוג העולם ׳נכפה׳ עליו, כי אין עוד אפשרויות לעולם שיענה על ההכרחים האחרים.
מכאן עולה השאלה מה נשאר מהקב״ה? הוא הפך לסוג של ישות דטרמניסטית מחויבת המציאות, ולא ממש ׳מתכנן תבוני׳ עם רצונות, כמעט נגזרת לוגית של המציאות
הכרחי המציאות הללו עם עקרונות מופשטים. יישומם תלוי בעולם שנוצר. בכל עולם שהקב"ה היה יוצר היה לאותם עקרונות מוסריים והלכתיים ביטוי אחר, ולכן היישומים בפועל תלויים בו. הוא יכול היה לברוא עולם בלי בני אדם אלא אם יצורים אחרים, שלגביהם המוסר היה קובע שהכחדתם היא העניין המוסרי. לגבי בני אדם המוסר קובע שיש ערך לחייהם, ואת זה הקב"ה לא יכול לשנות. אבל הוא כן יכול להחליט לברוא עולם בלי בני אדם או עם יצורים אחרים. חשוב על כללי הצניעות בעולם שלנו. ברור שהם פונקציה של הנסיבות והתרבות שבה אנחנו פועלים. בכל תרבות אותם כללי צניעות עצמם מיושמים אחרת, אבל אלו אותם כללים. זה לא שהצניעות הופכת למשהו אחר. היישום משתנה.
אתה כנראה מתכוון לטור 457. שם הסברתי שאם לא תניח זאת, אזי הטענה שהקב"ה הוא טוב הופכת מטענה להגדרה. הקב"ה עומד בסטנדרטים שהוא עצמו קבע באופן שרירותי. מה זה אומר לגביו? האם זהו שבח? בעיניי לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer