האם תפילה מועילה?‎

שו”תקטגוריה: אמונההאם תפילה מועילה?‎
ש' שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,

איני חולק שביסוד התפילה מונחת קודם כל מצוות ה’ על עבודת זו שבלב, שהיא חובה עלינו בכל יום – בין אם לפי ראות עינינו היא נענית ובין אם לאו.
עוד איני חולק שיתכן שתפילות רבות שלנו אכן לא נענות.

אלא שנראה לעניות דעתי שוודאי שביסוד הדברים חובת הצעקה והתפילה כלפי מעלה מכוונת מתוך תקווה וצפייה שבימים כתיקונם שישראל רצויים לפני אביהם שבשמים התפילה אכן תענה – בין ביחיד ובין בציבור.
לגבי הציבור הדברים פשוטים ומפורשים בהל’ תשובה פ”ב – ‘אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה’ בהמצאו, במה דברים אמורים ביחיד אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין שנאמר כה’ אלהינו בכל קראנו אליו.’
בהלכות תעניות פ”א הרמב”ם שזו מצוות עשה על הציבור מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבא על הצבור, ודבר זה מדרכי התשובה וכו’.
אלא ששם מבואר שדבר זה שייך גם ביחיד – ‘כשם שהצבור מתענים על צרתן כך היחיד מתענה על צרתו, כיצד הרי שהיה לו חולה או תועה במדבר או אסור בבית האסורין, יש לו להתענות עליו ולבקש רחמים בתפלתו’ – הרי שגם היחיד חייב לצעוק ולהתפלל לפני ה’ על צרתו. מוכח מההמשך שאם ב”ב נושע מצרתו הרי שאנו תולים זאת בתפילתו ובתעניתו והייתה הו”א שיפסיק מלהתענות – ‘יחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא, על צרה ועברה, הרי זה משלים תעניתו’!
גם נאמר שם ‘הרואה חלום רע צריך להתענות למחר, כדי שישוב ויעור במעשיו ויחפש בהן ויחזור בתשובה’ – הרי שצריך האדם להניח שהייתה התייחסות אישית אליו מבורא עולם מחמת מעשיו להורות לו לשוב בתשובה. אינני חושב שיש בזה להוכיח בזה את כל תפישות ההשגחה הפרטית על הקיצוניות שבהם אבל כן יש מכאן ראייה שגם האדם הפרטי צריך לפעמים להתייחס למתרחש סביבו כהתייחסות אישית אליו ביוזמת הבורא יתברך.

וראייה נוספת מדברי הרמב”ם בהל’ תשובה בפ”ז – ‘כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה’ אלהי ישראל שנאמר עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכם, צועק ואינו נענה שנאמר כי תרבו תפלה וגו’ ועושה מצות וטורפין אותן בפניו שנאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, מי גם בכם ויסגר דלתים וגו’, והיום הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים בה’ אלהיכם, צועק ונענה מיד שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלין אותן בנחת ושמחה שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך, ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר וערבה לה’ מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמוניות. ‘
הרי מפורש כלפי היחיד שכאשר הוא מודבק בשכינה צועק ומתפלל ונענה מיד ועושה מצוות ומקבלים אותן בשמחה – משמע שמקבל שכרו במעין ‘השגחה פרטית’ עוד בעוה”ז.

יתכן שבימינו קשה ברמה האמפירית לראות דבר מחמת שעוונותינו מבדילים בינינו לבין הקב”ה, אך לענ”ד ברור מהמקורות הנ”ל שביסוד הדברים עומד התפיסה שיש בכוח התפילה להועיל.
אמנם כל דברי אלו עפ”י הרמב”ם בלבד, אך די לי אם יודה הרב לדבריי בדעת הרמב”ם.

בברכת חג שמח ובתפילה שנזכה במהרה לשמחה שלמה בבניין בית מקדשנו ולימים שלא יהא ספק אמפירי ששומע ה’ לתפילת עמו ישראל.

כל טוב,

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

טענתי לא נאמרה בשיטת הרמב”ם או בשיטת מישהו אחר. זו שיטתי שלי. ברור שבראשונים (כולל הרמב”ם) ניתן לראות שתפילות אמורות להיענות. אבל בפועל קשה להכחיש המוחש. בד”כ הן לא נענות. אפשר לתלות זאת בהיעדר כוונה, או בשעה שאינה לרצון וכדו’. בשורה התחתונה זה לא קורה. אשמח לראות תוצאות של ניסוי מבוקר (שתי קבוצות שאחת מתפללת ואחת לא). נערכו כאלה בעולם הנוצרי, ולא מעט מדווחים על הצלחות (די מינוריות), אבל דומני שברוב המקרים מדובר ברמאויות. לדעתי אצל היהודים מפחדים לקחת סיכון בעריכת ניסוי כזה, שכן בניגוד לנוצרים היהודים הם ריאליים ובסתר ליבם הם יודעים מה תהיינה התוצאות.
ודאי שעקרונית תפילה יכולה להיענות, שהרי מי שיצר את חוקי הטבע יכול גם להשעות אותם. אבל בפועל נראה לי שזה כמעט לא קורה, וצריך להיות ישר. אני לא בטוח שזה סותר את דברי הראשונים, שכן ברמה העקרונית אני מסכים להם, ורק טוען טענה סטטיסטית על המציאות בפועל.
אלא שיש לכך השלכות, כי אם אתה סובר כמוני, תודעת התפילה שלך היא שונה לגמרי. רכיב החובה (“עבודה” שבלב) הופך להיות הדומיננטי.
אני חושב שיש בעיה בחינוך לא ישר, שדורש מאיתנו להיצמד לסיסמאות רק כי הן כתובות, ולהתעלם מהמציאות כפי שאנחנו רואים אותה. בפרט אנחנו כאנשי מדעי הטבע, אמורים להיצמד לעובדות ומדידות. אני לא מוכן לעשות שקר בנפשי (כבר כתב הרב עמיטל מהגמרא על אלוקים ששונא שקר ולכן לא כיחשו בו).
כל טוב וגמר טוב,
מיכי 

ש' הגיב לפני 3 שנים

בוקר טוב הרב,

בהמשך לשיחתנו אתמול אחרי השיעור בכולל בבר אילן, וכפי שאתה רואה גם בהמשך לתכתובת ישנה –

א. כשאני חושב בכנות על הכוונה שלי בתפילה בברכות אמצעיות של תפילת עמידה – אף פעם לא כיוונתי שהקב”ה יתערב ‘בדרך נס’ עבור בקשתי שיחונן אותי בדעת או ישלח לי רפואה שלמה. האמת, שגם אם הייתי עומד על ים סוף כשקרע לנו ה’ את הים ביציאת מצרים, אני לא בטוח שזה היה באופן שמתעלם לחלוטין מחוקי הטבע. הנטייה שלי היא ש’שבירת החוקים’ הייתה פחות דומיננטית מתיזמון חריג של תופעות שברובן יש להם הסבר מיקרוסקופי.
אני חושב שגם העולם מספיק טוב עם חוקי הטבע ולכן גם אין סיבה לבקש מהקב”ה לשבש אותם כל הזמן.
ב. אעפ”כ זה לא חודל את מאמציי בכל יום לבקש מה’ מכול הלב בתפילה – כיוון שהתפילה מבחינתי מוקדשת לצד הרגשי בעבודת ה’, שבו הצד הרוחני שבאישיותי מבקש להרגיש קירבת אלוקים. כיוון שאנחנו בדר”כ לא שבעי רצון לחלוטין ממה שיש סביבנו ורוצים בצדק לטוב יותר, הבקשה תופסת מקום עיקרי בתפילה.
אני מצפה שבקשתי ‘שיחונן אותי בדעת’ היום או בסקלת זמן ארוכה יותר – תענה פשוט כיוון שאצליח להקדיש זמן ללימוד תורה וחוכמה,שאנשים טובים ישקיעו בלהסביר לי את מה שהם כבר הבינו, ושיהיו לי לפחות כמה הברקות טובות שיקדמו אותי. אין לי ציפייה שמשהו מחוקי הטבע ישתנה. אעפ”כ אני ממש שמח על שעה שהצלחתי להתפנות ללמוד משהו אתמול, מודה ומשבח לו על כך מכול הלב וממש מקווה שהיום יהיה אפי’ יותר טוב ומשתדל לבקש על זה מכול הלב.
זה נכון שלמהנדס של מכונת הכביסה שלי אני לא מתפלל, למרות שהוא אחראי לכך שהיא מצליחה להתנהל לפי החוקים שהוא תיכנן אותה. אבל כי באמת האחראיות שלו עליה מהרגע שהוא שחרר אותה למדפי החנויות מסתכמת אולי רק בדיעבד לדעת לתקן אותה ולקבל פיטורים מהעבודה על הכשלונות שהתרשל בהם. לעומת זאת אחריות ה’ לעולם כולו היא אמיתית הן ביחס של מסובב וסיבה ושהכול תלוי במציאות והן כי הוא יכול להתערב מתי שהוא רוצה.
ג. תפיסה כזו של תפילה על משהו שבגדול אינו דורש התערבות של הקב”ה נדרשת בכל מקרה בברכת ‘השיבנו בתשובה שלמה לפניך’ שה’ בעצמו אומר בפירוש ‘מי יתן והיה לבבם זה להם’ ושיראת השמים שלנו תלויה בנו.
לכן גם אם היה יוודע לי שבעשור הקרוב הקב’ה לגמרי לא מתכוון להתערב ‘בדרך נס’ והכול יהיה לפי חוקי הטבע (בהמשך למה שאמרת שאתה מתפלל כיוון שאתה לא יודע במאה אחוזים שהוא לא מתערב פה ושם) – אני לא רואה שסיבה להפסיק להתפלל.
עדיין הנפש מבקשת ומקווה לשיפור במצבה ומתפללת למי שאחראי על כך,גם אם הוא חינך אותנו או אט לבגרות כך שלמעשה הדברים תלויים בנו…

אשמח לשמוע את דעתך,

חנוכה שמח ומבורך וכל טוב,

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

באשר לשאלה אתייחס בשלושה מישורים שונים: 1. האם היענות לתפילה היא בהכרח חריגה מחוקי הטבע או לא. 2. האם זה באמת קורה. 3. האם יש משמעות לתפילה בהינתן העובדה שכל היענות היא חריגה ושזה לא קורה. רק אבהיר שאני עוסק כאן בחלק הבקשות שבתפילה, ולא בחלקים האחרים שלה.

1. כאן ישנה טעות נפוצה גם בין כותבים שונים במחשבת ישראל (דיברנו עליה בביהמ"ד אתמול). היענות של הקב"ה לתפילה היא לעולם נס. דיבורים על תזמון, או על מעורבות בתוך חוקי הטבע הם בלבול מושגי. אין חיה כזאת. אסביר בקצרה (הדברים מפורטים יותר בספר השני בטרילוגיה שלי). תפילה לקב"ה להתערב במצב נתון X משמעותה היא: ללא התערבות אלוקית מה שאמור לקרות הוא A (התוצאה הטבעית. חוקי הטבע). אבל אני לא רוצה את A (זה כרוך בסבל או קושי). לכן אני מבקש מהקב"ה שיעשה שיקרה B. אם הוא נענה לתפילתי אז קורה B. שימו לב, שמה שהיה צפוי שקירה על פי חוקי הטבע הוא A, אבל מה שקרה הוא B. המעורבות בהגדרה היא חריגה מחוקי הטבע. אם עדיין היה קורה A (=התוצאה הטבעית) פירוש הדבר הוא שלא הייתה מעורבות.
יתר על כן, נכון שאני כאדם לא יודע מה יקרה לי במצב X, ולכן גם אם אמור לקרות B אני מתפלל. אבל זה לא רלוונטי לדיון. התפילה נערכת רק על צד שאמור לקרות A ואני לא רוצה זאת. אבל על הצד הזה אם יקרה B הרי קרה משהו שנגד חוקי הטבע. אם בין כה וכה אמור לקרות B אין צורך בתפילה. לכן כל מעורבות אלוהית היא נס.\
איפה טועים אלו שמדברים על תזמון או מעורבות בטבע? נדון בכל אחד משני אלו לחוד:
א. לגבי המעורבות במסגרת הטבע, הטוענים כך מניחים שיש מצבים בטבע שמאפשרים כמה תוצאות אפשריות, ואז הקב"ה רק בוחר אחת מהתוצאות ה"טבעיות". אבל זה לא נכון. הטבע הוא דטרמיניסטי במקרו. וגם במיקרו יש חוקי הקוונטים שקובעים הסתברות לכל תוצאה. לכן בעולם שלנו נכון להתייחס לפיזיקה כדטרמיניסטית לגמרי. אין מצב של כמה תוצאות אפשריות במצב נותן X. שימו לב לתיאור שנתתי קודם שלפי חוקי הטבע במצב X אמור לקרות A ואין בלתו. אין שתי תוצאות אפשריות לפי חוקי הטבע (אמנם ייתכן שאני לא יודע מהי התוצאה, בוודאי במצב של כאוס, אבל עדיין התוצאה הטבעית היא אחת ואין בלתה).
ב. לגבי התזמון, כאן זו סתם טעות. תזמון פירושו מעורבות. קחו את נס קריעת הים. מדברים על כך שהקב"V רק תזמן רוח קדים שבקעה את הים באופן טבעי. זו סתם התחמקות. השאלה כיצד נוצרה רוח הקדים הזאת ברגע הזה במקום הזה? זה היה קורה בלי מעורבות אלוהית? אז אין מעורבות והכל טבעי. זה לא היה קורה בלי מעורבות, אז הנה מעורבות שעושה נס (=חריגה מחוקי הטבע). הדיבורים על תזמון רק מסיגים את השאלה שלב אחד אחורה. לא על בקיעת הים אלא על הגורם לה (רוח הקדים), אבל כל הטיעונים שלי עד כאן ממשיכים להיות בתוקף לגבי השלב המקדים. בסוף בסוף, יש מעורבות אלוהית שבמצב X יוצרת תוצאה B במקום התוצאה הטבעית A.

2. כאן יש להאריך. עקרונית ייתכן שזה קורה, אבל אין שום אינדיקציה לכך. יתר על כן, גם אלו שאומרים שזה קורה לא יכולים לדעת זאת. יתר על כן, אנשים, גם יראי שמים, פשוט לא מניחים שזה קורה (דומני שדיברנו על מחקרים רפואיים שלא מנטרלים את השפעת התפילות והצידקות). בעיניי הדיבורים הללו הם סיסמא. אנשים מחזיקים בתמונת העולם המדעית-פיזיקלית שלכל דבר שקורה יש סיה פיזיקלית (וכזכור, מעורבות אלוהית היא בהכרח חריגה מהתמונה הפיזיקלית), ומי שרוצה להוציא ממנה עליו הראיה. איני יכול לשלול מעורבות אלוהית במקרים חריגים, אבל לא הייתי בונה על זה. תפילות המוניות לא נענו (ע"ע נחשון וקסמן, שלושת הנערים ועוד). מנפקים לנו תירוצים שהקב"ה לא עובד אצלנו. כל כך התרגלנו לזה, שכבר איננו שמים לב שמדובר בתירוצים מגוחכים. לא רואים שום היענות ושום מעורבות ואנחנו אמורים להמשיך ולהאמין שזה קיים ושאין תפילה שחוזרת ריקם. בעיניי היושר האינטלקטואלי מחייב לדחות את זה.

3. לגבי השפעת התפילה על הנפש אני בהחלט מוכן לקבל זאת. אבל קשה לי לקבל שהבקשות בתפילה מיועדות לזה. בקשה רוצה להיענות. אני מבקש להתרפא לא כדי להפוך לצדיק אלא כדי להתרפא. אחרת יכולתי לדקלם את ספר הטלפונים (כמו לייבוביץ על תפילה). לכן הבקשות בתפילה נראות לי בעייתיות מאד. מכיון שאיני יכול לשלול קטגורית את האפשרות שאלוקים מתערב במקרים נדירים איני חש מספיק בטוח כדי לבטל זאת (עבור עצמי כמובן. אני לא סנהדרין). אז אני מתפלל רק עבור אנשים שאין לה אופציה טבעית להיוושע, ושאולי הקב"ה יחליט לסייע להם ולהתערב אצלם. אבל איני בונה על זה, כי ברוב ככל המקרים זה לא עובד ולא קורה. אי איישר חילי אבטליניה.

לגבי הפסוקים בתורה ובנ"ך שמדברים על מעורבות אלוהית, יש לי הסבר של שינוי במדיניות האלוהית. לגבי חז"ל איני חושב שיש להם סמכות לקבוע דברים כאלה. גם מפני שאין סמכות בנושאים עובדתיים (שוב עמדתי על כך באתר. זו תוצאה של ניתוח לוגי-מושגי, ולכן אי אפשר להתווכח על כך), וגם בגלל שאיני רואה מה מקורות המידע שלהם מעבר לאלו שיש לי. להיפך, אני פיזיקאי טוב מהם ומעודכן יותר מהם בממצאי המדע העכשווי. לכן אני אפילו לא מחפש תירוצים ליישב מאמרי חז"ל בנושא. בעיניי אין להם תוקף גם אם לא הייתי חושב ורואה בעולם אחרת. סמכות חכמי התלמוד היא רק בהלכה ולא בשאר דברים.

יש להאריך בכל הנקודות הללו, אבל ניסיתי לקצר עד כמה שהבהירות מאפשרת.

להתראות,

איתי הגיב לפני 3 שנים

אפשר לקרוא למעורבות אלוהית “נס” אבל זה לא בהכרח בצורה שנוגדת את החוקים, הצורה הפשוטה של נס היא שאבן שעומדת באוויר נופלת ויש נס שהיא לא תיפול נגד חוקי המשיכה, זה נקרא נס גלוי, ובראשונים מבואר שעיקר הניסים הם ניסים נסתרים, כלומר בלי שינוי ממשי של חוקי הטבע.
הצורה איך שזה פועל זה דרך התערבות שלא הייתה בלי זה, אבל זה לא אומר שיש שינוי בטבע, כמו שאדם יכול לפעול בעולם ע”י בחירה, הצורה שהוא פועל זה דרך חוקי הטבע, אבל יש לו דרך אוטונומית איך להפעיל אותם בצורה כזאת ולא אחרת, כך שמדען שימדוד את הנתונים יראה דטרמיניזם מוחלט, שלכל פעולה הייתה סיבה, אבל מי שעומד מאחורי הדברים שהסיבות פעלו דווקא באופן הזה הוא האדם.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

הנושא הזה נדון כאן לעייפה. אתה טועה. כל מעורבות אלוהית היא נס, והדיבורים על מעורבות במסגרת חוקי הטבע היא בלבול. אם ללא המעורבות היה קורה משהו אחר, והמעורבות היטתה עת המהלך – הרי זהו נס. קה משהו שלא לפי חוקי הטבע. בפיסיקה אין מרווחים, וכשהמצב הנתון הוא X בהכרח יבוא אחריו מצב Y.
האם נסים קורים זה דיון אחר. אני חושב שבד”כ לא (איני יכול לשלול דברים ספורדיים). אבל הטענות על נס במסגרת הטבע הם סתם טעות מושגית.

על נסיך שבכל יום עמנו הגיב לפני 3 שנים

כל התערבות אלקית מכופפת את הטבע, שהרי בלעדיה היה קורה תרחיש אקראי כלשהו, אם לאדם מותר לשנות את התרחיש הטבעי בבחירתו – לקב”ה אסור? הוא הבטיח לנו בתורתו שאף במצבי ‘הסתר פנים’ אינו עוזב אותנו וקרא לנו להתפלל אליו: ‘הרחב פיך ואמלאהו’. לולא נסין שבכל יום עמנו, איך היתה הכבשה שורדת בין שבעים זאבים המבקשים לכלותה?

בברכה, ש”צ

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

על ניסיך,
אעיר לך שוב מה שכבר כתבתי לך לא פעם. אני חש שאתה לא קורא בשימת לב מספקת את דבריי לפני שאתה מגיב. כתבתי להדיא שכל מעורבות היא נס, וכתבתי גם להדיא שהשאלה האם הוא מתערב או לא – היא שאלה אחרת (כלומר ש”מותר” לו להתערב, בלשונך). אז על מה ההערה הזאת?
ברור שלאלוקים מותר להתערב ולחולל נסים, וגם ברור שהוא יכול. השאלה האם הוא עושה זאת או לא. זו שאלה על מדיניותו ולא על יכולותיו או מה מותר ואסור לו.

איתי הגיב לפני 3 שנים

למה בחירה אנושית היא לא נס?
ולמה אלוהים לא יכול לפעול בדיוק באותה המסגרת בה פועלת הבחירה האנושית?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

איתי, אתה יכול לכנות את הבחירה נס ואתה יכול שלא. אם נס הוא חריגה מחוקי הפיזיקה אז בחירה היא נס. אם זו חריגה מטבע העולם אז לא (הבחירה היא חלק מטבע העולם. לאנשים יש רצון חופשי).
ושוב, טענתי היא שאלוהים יכול להתערב אבל נראה שהוא לא עושה זאת. כנראה זו מדיניותו. הסברתי את זה כבר למעלה.

בס”ד ד’ בטבת תש”פ

לדמד”א – שלום רב,

ולשאלתך, מאן יימר לן שמה שה’ יכול הוא גם עושה? – עניתי בשורות 2-5, יעויין שם. ה’ קורא לנו: ‘הרחב פיך ואמלאהו’. והמציאות מוכיחה שהוא פועל. וכי בלי עזרתו התמידית יכלה הכבשה לשרוד בין שבעים הזאבים העומדים עליה?

בברכה, ש”צ

איתי הגיב לפני 3 שנים

כוונתי לדמות לבחירה שכמו שהבחירה פועלת “בתוך הטבע” כלומר למי שיראה מבחוץ יהיה הסבר טבעי לכל מה שקרה, אדם הריח אוכל וכתגובה הופעלו אצלו גירויים לאכילה ולכן המח נתן פקודה ליד ולפה וכו’, לכאו’ דטרמיניזם מוחלט, אבל יש כאן יסוד פסיכופיזי שלא נלקח בחשבון, שהנפש יכולה לפעול בתוך חוקי הטבע ולגרום להם לפעול באופן כזה ולא אחר.
כך גם אלוהים יכול להשפיע בתוך חוקי הטבע, ואנחנו רואים עלה שנושר על תולעת וההסבר הוא שהרוח העיפה אותו, אבל לא רואים את היסוד הפסיכופיזי שאלוהים התערב וגרם לרוח לנשוב (אע”פ שיש לנו הסבר למה הרוח נשבה, אבל לא רואים את ההתערבות האלוהית שמפעילה את חוקי הטבע באופן כזה).

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

הבחירה לא פועלת בתוך הטבע במובן שזה בתוך חוקי הטבע. הבחירה סותרת אותם, אבל היא עצמה חלק מהטבע. הטבע מתנהל דרך חוקי טבע + בחירה. מעורבות אלוקית אינה חלק מהטבע, ולא נראה שהוא אכן מתערב.

y הגיב לפני 3 חודשים

קטונתי, אולם רק אעיר שלכאורה יכול להיות שתפילה פועלת עלינו כללית כעם, כמו הברכות והקללות בתורה,(אולי לכן אף נוסחי התפילות הינם בלשון רבים).
אבל יותר מזה, הרב צריך להבין שהרב אף פעם לא חי בעולם ללא תפילות ולכן אינו יודע כיצד עולם כזה ייראה, לדוג’ אם מתים 10 אנשים בשנה מפיגועים אזי אנו אומרים לעצמנו שתפילותינו אינם עוזרות, אבל יכול מאד להיות שלולא התפילות היו מתים מאה אנשים, כך שמצד הטענה שאיננו רואים במציאות לכאורה אין קושיא וגם אין חוסר יושר, (אני בטוח שהרב מכיר את המדרש של אב ובנו ההולכים במדבר והבן מתעייף והאב מושיבו על כתפיו, וכעבור זמן מה תוהה הבן “היכן אבי”. אפשר להמליץ את זה לעניינינו).
(אגב הגמרא בברכות מתייחסת לכך שתפילות חוזרות ונשנות שלא נענות פוגעות באמונת האדם, ומביאה על זה את הפסוק “תוחלת ממשוכה מחלת לב”).

הרב לא מאמין שלחז”ל היה משהו יותר מאיתנו? שהיו יותר טבעיים,יותר אינסטינקטיביים? יותר קרובים לזמן נתינת התורה וממילא פחות שיבובים בתורתם?

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

אפשר לומר הכל כמובן.
באשר לחז”ל, אז לא. להיפך, אני נוטה לחשוב שאנחנו מבינים בזה טוב מהם, מפני שהמדע שלנו משוכלל יותר ומפני שבתקופתם האמונה שיש מעורבות אלוהית הייתה מובנת מאליה.

Back to top button