הבסיס לעדות

תודה רבה,
אני מסכים שעדות נראית לנו כדבר נכון. השאלה היא כמובן מהי ההצדקה לאמון שלנו בכלי הזה.
אני חושב שבעוד שלגבי ראיה ניתן לומר שזה פשוט אקסיומה, לגבי עדות זה קצת פחות סביר לטעון ולראות זאת כאקסיומה ממש.. לא? יתירה מזאת, בעוד שראיה תלויה במסגרת קשיחה של חוקי טבע, עדות תלויה באמון שלנו לבנ"א והם בעלי בחירה חופשית, ככה שפחות סביר לומר שהיא הנחה אקסיומתית, וגם אתה לא רואה אותה כהכרחית.

לגבי הראיה מן הניסיון לא הבנתי מהי הראיה פה ? הרי אף אם עד היום זה פעל (וכפי שאמרתי ככל הנראה גם ההנחה הזאת מעגלית כי תלויה בהסתמכות על עדויות, נניח ההנחה שלנו שתחנת רדיו א' דוברת אמת בד"כ נעשית דרך הצלבה עם תחנה ב' או עיתון אבל ממש לא בצורה ידנית של בדיקה עצמאית בשטח).
בכ"א גם אם עד עתה זה פעל, זה ממש לא אומר שזה יפעל בפעם הבאה כלפי העד האקראי שנמצא.
כפי ששאל דיווד היום לגבי אנלוגיה רגילה.

אני לא רואה לאן הדיון המוזר הזה הולך. אם אתה רוצה להעלות טענות ספקניות – אומר לך כבר כאן שאין עליהן שום תשובה. אם אתה לא ספקן, אין שאלה. לכן מבחינתי אין לי מה להוסיף. הכל הוסבר.

לא זה לא ממש טענה ספקנית קלאסית, אלא שאלה ברורה מה אתה סבור שמקור ההצדקה לעדות?
מוזר מאוד לטעון שזה אקסיומה בעלמא כמו שכתבת ברישא… זה לא שונה בהרבה ממי שיאמר שהוא מאמין בתורה כאקסיומה. והאמירה שלומדים אותה מן הניסיון היא לא ברור שהיא מספיק מסבירה זאת. (על הצד שלא ניתן לתת אמון בעדויות) ובפרט שהיא רק מצדיקה בדיעבד את האמון שלנו בכך, אבל לא מעיקרא..

אני שואל זאת, פשוט כי לאחר המהלך הזה, ראיתי מישהו שהשתמע לי ממנו שטען שזהו אקסיומה, אבל זה נשמע תמוה כפי שנימקתי.

מצד שני אולי זוהי הנחה אפריורית למציאות שהקב"ה הטמיע בנו/ 'עיני השכל' , או סינטתית כמו אנלוגיה (או בבסיסה אנלוגיה כלימוד מן הניסיון), חשבתי גם שמי שמאמין בראליזם מוסרי יכול להגדיל את מתן האמון בעדויות. ובפרט במקרה שאין לשני אינטרסים לשקר (ואז נוצר מדרון לאמת).
לכן מעניינת אותי מהי דעתך, כי זה נושא שהרבה מן ראיותיו הם מעגליות (להוכיח אמון בעדות X ע"פ עדות Y)…