הבעיה השנייה של האמונה התמימה‎

שו”תקטגוריה: אמונההבעיה השנייה של האמונה התמימה‎
ש' שאל לפני 3 שבועות

בס”ד
לכבוד הרב מיכאל אברהם
שלום וברכה
עברתי על המחברת הראשונה, נהניתי מאוד. למרות שלא הבנתי ממש כל מילה, אך את הרעיון הבסיסי דומני שקלטתי. אני חש חובה להקדים כי אני בור גמור בפילוסופיה ואף בדרכי ההיסק והטיעון, ואבקש שתקבל בהבנה ‘יציאות’ לוגיות.
כתבת:
האמונה התמימה: בעיה שנייה
אבל מעבר לקושי המובן מאליו הזה, מהתיאור שהצענו למעלה עולה כאן עוד שאלה. באיזה מובן המאמין התמים הזה הוא אכן אדם מאמין? חשבו על ראובן שנולד בבית יהודי והוא מאמין במסורת היהודית. להערכתו של הרב פלוני אותו ראובן אם היה פותח את הספרות הביקורתית והפילוסופית היה מגיע למסקנות הלא נכונות, ולכן הוא אוסר עליו את הדבר. ראובן כמובן שומע בקולו, שהרי הוא אדם ירא שמים מרבים, ומקפיד על הוראות ההלכה קלה כבחמורה.
האם ראובן הוא יהודי מאמין? הרי בעצם אם ננתח את תפיסתו העכשווית הוא כופר, אלא שהוא לא עושה את הנדרש כדי לחשוף זאת. אם שמעון האתיאיסט היה מעלה בפניו טיעונים לוגיים כאלה או אחרים, ראובן היה משנה את תפיסתו והופך לאתיאיסט. כבר ראינו שאם ראובן משתכנע מטיעון לוגי כלשהו, אזי ברור שמסקנת הטיעון כבר היתה אצלו באופן לא מודע. אם כן, עוד לפני שהוא שמע את הטיעון שהיה מוביל אותו למסקנה שאין אלוהים, הוא בעצם אתיאיסט לא מודע. אם כך, גם כשאסרנו עליו לעסוק בסוגיות הללו לא הועלנו דבר. האיש הוא אתיאיסט (סמוי, גם מפני עצמו) שומר מצוות.
לאור התמונה שתיארנו למעלה, ניתן לומר שהוא אמנם מחזיק במחשבתו את הרעיון “אלוהים קיים”, אבל רק בשני המובנים הראשונים של העלאה על הדעת. במובן השלישי – לא. התוכן המהותי שמבוטא במשפט הזה לא קיים אצלו בפנים, ולכן לפחות ברובד המהותי הוא אתיאיסט.
משמעות הדברים היא שאדם שמאמין באמונה תמימה לעולם לא יכול לדעת האם הוא באמת אדם מאמין? ייתכן שהוא אתיאיסט לא מודע, שכן אם באמת טיעונים לוגיים היו משכנעים אותו להפוך לאתיאיסט כי אז כבר כעת הוא כזה. עד שהוא לא יבחן את עצמו ואת הקוהרנטיות שלו, ויחשוף את ההנחות המובלעות בתוכו, הוא לא יוכל לדעת האם הוא מאמין או אתיאיסט.
דומני, וכך עולה הרושם מבתרי טוריך, שמאמין לא מודע אינו מוגדר כמאמין. היינו, הנבל המתמודד מול אנסלם, בהנחה וטיעוניו נכונים, אינו מוגדר כמאמין כל עוד לא ישמע את הרצאתו (ויקבל את הטיעון). מאידך, בדבריך המצוטטים אתה מניח כהנחה פשוטה שכופר לא מודע – כופר הוא לכל דבר.
אני יכול להבין את החילוק, בכך שאמונה היא תודעה חיובית, וככזו, כל עוד היא לא מודעת היא לא קיימת. בעוד שכפירה היא תודעה שוללת, ודי בכך שבהנחות המאמין מובלעת הכפירה, על מנת לשלול את תקפות האמונה. עם זאת, קשה לי להגדיר את ההבדל בבהירות, ואשמח אם תחדד אתה יותר את החילוק.
אך גם אם נקבל זאת, עדיין אני יכול להבין את גישת הרב פלוני האוסר על ראובן לפתוח את ספרי החקירה או לפתח שיחה עם שמעון האתאיסט. הרב פלוני הרי סבור כי טיעוניו של שמעון ו/או אלו שהספרים מספרים עליהם אינם נכונים. או מחמת שההנחות לא נכונות, או שההיסק מוטעה. (ידיעתו מבוססת על חקירה עצמאית, או אמון בהוגים אחרים שחקרו זאת עצמאית.) קיים חשש, שראובן למרות אמונתו המסורתית, טועה ומקבל כבר עתה את ההנחות הבלתי מוצדקות, או לחילופין יטעה ויקבל את ההיסק המופרך. הלא הלוגיקה אינו מדע חף מטעויות, וכבר במחברתך הראית איך פילוסופים טועים, ולעתים בגדול (ובל נשכח את ה’נגיעס’…).
אני חושב, כי כופר בטעות שאינו מודע לכפירתו, אינו כופר.
היינו: כופר מחמת טעות המודע לכפירתו – כופר הוא לכל דבר. (ולו בשל העובדה כי אינו מודע לאמונתו); מאמין בטעות שאינו מודע לכפירתו (במידה וההנחות המבססות אותה נכונות, וההיסק גם הוא צודק) – גם הוא כופר, כי אמונתו מבוססת על היסק לא נכון או על הנחות שניתן להבהיר לו את חוסר תקפותן. אך כופר בטעות שאינו מודע לכפירתו – למרות הנחותיו (המוטעות) המבליעות בתוכן (לטועים בלבד) כפירה, כל עוד הוא לא העלה על דעתו את המסקנה הכופרת, לא ניתן לדעתי להגדירו ככופר.
הרב פלוני, בדאגתו לנשמת ראובן להצילה מן השאול המזומן לכופרים, מבקש למנוע ממנו את מצודת הטעות הפרושה לפניו. ועל כן אוסר הוא עליו את החקירה העלולה להסיטו ממשבצת המאמין לזו של הכופר.
גם ביחס לבעיה הראשונה אותה העלית ביחס ל’אמונה תמימה’, יש עמי מלין. אך נשמור זאת להזדמנות הבאה.
בברכה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

מאמין לא מודע הוא מאמין, אבל המצוות שהוא עושה שלא מתוך האמונה שלו לא שוות כלום. למשל, אנשים מוסריים בעיניי הם מאמינים מובלעים. ועדיין לטענתי המוסר שלהם אינו בעל ערך כי הם לא עושים זאת מתוך היענות לצו כלשהו.

 

ש' הגיב לפני 3 שבועות

יפה. זאת התשובה לאי הבהירות שחשתי בנוגע להבדל בין המאמין הבלתי מודע לרעהו הכופר.
השאלה היא, אם כפירה בלתי מודעת היא בעלת משמעות מבחינת הגדרת אדם כ’כופר’, וכפי שכתבתי בהמשך דבריי.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

תלוי לעניין מה. ברור שרשעות אין כאן, אבל כפירה גם אם היא מודעת אינה רשעות.
שתיית יינו, זה תלוי במעשים (כמו חילול שבת). ולעניין התייחסות מעשית (להעלות אותו לתורה, שליח ציבור) אני חושב שמה שקובע הוא ההיבטים המודעים.

ש' הגיב לפני 3 שבועות

נניח, לגבי דין עולם הבא.
ואני מדבר בעיקר על כפירה מוטעית לא מודעת.
הטור החדש, אם אפשר.
דבריך באופן כללי מתוקים מדבש ונופת צופים. אני חייב לומר לך שדרך חשיבתי השתנתה במידת מה.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

לגבי עוה”ב זה עניינו של הקב”ה. אין לי מושג בעניינים אלו. זו לא נפ”מ. אמנם ראה רמב”ם בשורש הארבעה-עשר בוויכוח עם בה”ג האם למנות עונשי כרת במניין המצוות (הרמב”ם טוען שזה עניינו של הקב”ה, ויש לדחות).
מצורף הטור החדש:
https://mikyab.net/posts/63630

השאר תגובה