הוראת הברסלבר להתקשר למתים בשעת התפילה

שו”תהוראת הברסלבר להתקשר למתים בשעת התפילה
Copenhagen שאל לפני שנה 1

לימד רבי נחמן…ועל כן ‘הזהיר לאנשיו שיאמרו קודם התפילה: הנוסח בו רגילים היום חסידי ברסלב הוא: “הריני מקשר עצמי בתפילתי לכל הצדיקים האמיתיים שבדורינו, ולכל הצדיקים האמיתיים, שוכני עפר, קדושים אשר בארץ המה, ובפרט להצדיק יסוד עולם, נחל נובע מקור חכמה, רבינו נחמן בן פיגא, זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל אמן’.
“וכן כתב רבי נתן מברסלב: ‘וכל כוונתו בעבודתו ותפילתו – שתגיע העבודה והתפילה להצדיק והוא יעלה אותה למקום שצריך, ואז ניצול מכל הסכנות שבדרך עליית התפילה.’
“ועוד אמר: ‘כל אדם בעולם,אפילו החוטא הגרוע והמושחת ביותר,שיבוא על קברי, ייתן פרוטה לצדקה עבורי ויאמר את עשרת המזמורים, אזי אהפוך את כל הרקיעים למענו, אני עצמי אמשוך ואוציא אותו מתוך הגהינום’!” (שיחות הר”ן קמ”א)
“ותלמידו ר’ נתן כתב על כך: ‘כי יש בני אדם שנפלו כל כך בעוונותיהם עד שנאחז בהם הרע כל כך, עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב להשם יתברך רק שבאים על קבר הצדיק האמתי, והוא בכוחו הגדול שגדול במיתתו יותר מבחייו יכול להוציאו ממקום שנפל לשם ולתקנו, אף על פי שלא היה אפשר להתקן בשום אופן’! (ליקוטי הלכות נזיקין ג’).”
 
האין זו עבודה זרה?
 
 
הציטוטים מכאן
https://www.zadikimtours.com/contentManagment/uploadedFiles/banner/prateiharshama.pdf
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/547506

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 11 חודשים

השאלה מה פירוש “להתקשר”. לא נראה שכוונתו להתפלל אליהם או דרכם. אם כן, אז זו ע”ז כמובן. ואם לא – אז זה נראה לי סתם מיותר.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 11 חודשים

כפי שמוסבר בציטוט השני (וכן אלה שאחריו) – דרכם:

“וכל כוונתו בעבודתו ותפילתו – שתגיע העבודה והתפילה להצדיק והוא יעלה אותה למקום שצריך”

mikyab123 הגיב לפני 11 חודשים

אם כך, אז לפחות לרמב”ם זו נראית ע”ז (עבודה דרך מתווכים). וצל”ע אם זה הכרחי.

אורן הגיב לפני 11 חודשים

למה תפילה לגורם שאינו הקב”ה נחשבת עבודה זרה? תפילה זה מלשון פילל, קיווה, ייחל. האם אסור לקוות או להתחנן לדברים מאנשים בשר ודם? מעבר לזה, תפילה דרך צדיק יכולה להיחשב כמו דיבור דרך טלפון, הטלפון הוא אמצעי כדי להגיע למי שאני באמת רוצה לדבר איתו.

mikyab123 הגיב לפני 11 חודשים

אם מישהו מפלל לאדם שיהיה לו לבריאות. אבל להתפלל במובן הדתי אסור.
על תפילה דרך מתווכים ראה רמב”ם תחילת הל’ ע”ז.

י.ד. הגיב לפני 11 חודשים

רש”י חולק על הרמב”ם וסובר שמותר ואולי אף עדיף להתפלל דרך מתווכים (מלאכים וכדומה). ואין הספרים תחת ידי אבל דומני שזה בסוטה.

והציטוט של קופנהגן לא ברור אם זו פרשנות מאוחרת או דברים שכתב רבי נתן. בכל אופן, הקישור נדמה כסוג של טרמפ כמו שעשתה החללית בראשית.

י.ד. הגיב לפני 11 חודשים

או אם נאמר זאת פשוט, מהעובדה שהעולם ממשיל להגיד את הפיוטים תמכתי יתודתי בשלושה עשרה מידות ומכניסי רחמים נדמה שלא נפסקה הלכה כרמב”ם, ולא ברור מה הרב רוצה מהברסלברים.

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

אין כאן פסיקת הלכה. מי שחושש חושש ומי שלא לא. בה במידה יכולת לומר שמכיון שהברסלברים וכלל החסידים מקבלים התקשרות לצדיק מכאן גופא מוכח שלא פוסקים כרמב”ם. ואכן הערתי שאיני יודע אם דבריו הכרחיים.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 11 חודשים

לא הבנתי מה שייך פסיקת הלכה. קודם כל יש מובן כלשהו מה נחשב עבודה זרה, ורק אחרי כן פסיקת הלכה. זה דומה למה שר’ שמעון שקופ אומר שקודם יש הגדרות בסיסיות מה נחשב קניין ורק אחרי כן באה התורה ואוסרת גניבה וגזל, ולא שאיסורי גניבה וגזל מגדירים מהו קניין.

במילים אחרות, לא ניתן להגדיר מהי מהות העבודה זרה לפי פסיקת הלכה כי זה עניין במציאות – האם אתה עובד את הקב”ה, או משהו אחר (בריאה כלשהי). לאחר שהתיאוריה שלך אומרת שמעשה מסוים הוא עבודה זרה הרי שגם אם כל חכמי ישראל יתירו – הדבר יהיה אסור.

mikyab123 הגיב לפני 11 חודשים

זה לא מדויק. ההגדרה מהי ע”ז אינה עובדתית טהורה. יש בה מרכיבים ערכיים. למשל יש דעות בפוסקים שבני נוח לא מוזהרים על שיתוף. זה לא אומר ששיתוף אינו טעות במישור העובדתי. אבל האיסור מוגדר במסגרת ההלכה. קו”ח בן בנו של קו”ח בנדון דידן (תפילה דרך מתווכים), שבכלל לא קשור לעובדות אלא רק לאיסור והיתר.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 11 חודשים

זו גם כן שאלה עובדתית: האם הקב”ה אסר עליך לכוון את התפילה עד הצדיק כדי שההוא כביכול ידאג לשלוח אותה אליו. האיסור שהקב”ה הטיל (או לא – לפי המכחישים) היא עובדה במציאות.

האיסור לענ”ד נלמד משני דרכים: ראשית – המוסר האוניברסלי התבוני שמכיר שאין להתקשר לנבראים בהתקשרות הרוחנית והנפשית הראויה לבוראם, ולעומת זאת כשדואגים להעלות את התפילה אך ורק עד הצדיק מתבצעת המרה של מושא ההתקשרות לאדם או נשמת מת כלשהו במקום לה’. שנית – הידיעה שדברי הנביאים אמת ומי שמעיין בפשטי דבריהם מתוך כנות אינטלקטואלית ורוחנית יכול לראות שהדבר מתועב בעיניו.

mikyab123 הגיב לפני 11 חודשים

לפי ההיגיון הזה כל שאלה הלכתית היא עובדתית ולכן אין מקום ומשמעות למחלוקות. זה פלפול סמנטי ריק.
באשר להמשך, אלו סברות ועל כך בדיוק ניטשות המחלוקות. אבל מעבר לזה, איסור יסודו בציווי ולא בסברות. הסברות יכולות ללמד שמעשה הוא טוב או רע. איסור והיתר הם עניין להלכה.
לגבי “למה לי קרא סברא הוא”, ראה מאמרי כאן “מעמדן ההלכתי של סברות”.

רוני הגיב לפני 11 חודשים

לכאורה השאלה את מי מייצג הצדיק.
אם פונים אליו בתור נציג של הקב”ה – זו בוודאי עבודה זרה על פי הרמב”ם.
אבל אם הוא נציג של המתפלל – אז אולי לא, שהרי אין מי שסובר שאדם המבקש מחברו שיתפלל עבורו הוא בכלל עובדי ע”ז (גם אם זו לא ע”ז, זה לא אומר שזה רצוי).

mikyab123 הגיב לפני 11 חודשים

אכן. יש עוד בעיה בזה שהמקשר הוא אדם מת.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני 11 חודשים

לרב,

לא נובע ממה שטענתי שכל שאלה הלכתית היא עובדתית. כשאתה יודע את העובדה אז לא מתעוררת שאלה הלכתית. נניח אתה יודע שבשר מסוים הוא בוודאי חלב או בוודאי חמץ (בפסח) – אין שאלה הלכתית אלא רק עובדה שהקב”ה אוסר זאת עליך. שאלה מתעוררת כשהדבר אינו ידוע או שהקב”ה הותיר את העניין עבור שכלם של בני אדם מסוימים במצב מסופק. ואז יתכן לטעון אולי שאין עובדה (או לחילופין שהעובדה היא שאתה מחויב להכרעה שיוצאת מהדיון ההלכתי).

מה הבעיה בכך שזו סברה? גם הטענה שמשה קיבל תורה מסיני מקורה בסברות (היסטוריות או אחרות). זה לא הופך את הדעה החולקת לבעלת אותה מידה של לגיטימיות בעיני ה’.
והרי הטענה שמכיוון שמדובר בסברות ולכן יש לדעת המתירים מקום כביכול רציני כלשהו גם היא סברה בעצמה.

איסור והיתר להבנתי הם מה שהקב”ה אוסר או מתיר (ומאחר והקב”ה ותבונתו אחד – הרי שהטוב והרע המוסרי שהאדם מגיע אליו בתבונתו הטבעית זהים עם צו ה’).

mikyab צוות הגיב לפני 11 חודשים

אני לא מצליח לעקוב אחרי הדיון כאן. כתבת שמדובר בשאלה עובדתית האם הקב”ה אסר או לא. מכאן אכן נגזרת המסקנה שכתבתי.

סברא ודאי אינה פסולה, אבל סברא אינה עובדה (בניגוד לדבריך). זה מה שכתבתי בהתחלה. אח”כ הוספתי שעל סברות יש ויכוח, והלכה לא יוצאת מסברא אלא מציווי. סברא יכולה לפרש ציווי אבל לא לייצר אותו (במעמד של דאורייתא). המשפט האחרון שלך הוא חוסר הבנה למהותה של ההלכה. הפניתי אותך למאמרי על הסברות, ע”ש.

שלום שלום הגיב לפני 11 חודשים

נכתב הסבר לגבי התקשרות התפילה להצדיק עניינה ופעולתה. עם ראיות מגדולי המקובלים וגדולי החסידות וכן מרבנים ליטאיים. שווה קריאה אחת ולתמיד

התקשרות התפילה לצדיק היא שקודם התפילה יכוון שמתפלל על דעתו של הצדיק ובשעת התפילה יתכוון שהוא מתפלל בהתחברות ובהכללות אליו כדי שהצדיק ישלים ויתקן את התפילה אך אין הכוונה להתפלל לצדיק עצמו או לחשוב שמעלה את תפילתו דרך נפש הצדיק ומבקש ממנו שיעלה את התפילה אלא שהוא יתפלל איתנו כמו תפילה בציבור וכשהצדיק מתפלל הוא מעלה את כל התפילות.

מקורות לרעיון התקשרות התפילה להצדיק והתקבלותו
רבי יהונתן אייבשיץ:

“אם כן כל התפילות סובבות לתפילתן של צדיקים, ומתדבקות בתפילתן, והוא [-הצדיק] שאין מסך מבדיל בינו לבין השם, על ידי תפילתו גם תפילת אחרים עולה… ועל ידי תפילתם גם תפילת אחרים עולה”

— יערות דבש ח״א סוף דרוש ט
רבי חיים יוסף דוד אזולאי

“כשיש צדיק אחד בדור השכינה עמו ובאמצעותו נוטלת שבח ותפילות כשרי ישראל ועבודתם על ידי הצדיק ההוא ראש הדגל”

— מדבר קדמות צ, ו

רבי משה קורדבירו:

“ותפלתם ועבודתם על ידי הכשר ההוא ראש הדגל… ויהיו תפילותיהם של ישראל כולם עולות דרך הסולם הזה”

— אילימה עין כל תמר ה פרק יד
החתם סופר:

“וכשהם [-ישראל] מתדבקים זה בזה אזי אף על גב שאני אינני יכול לכוון תפילתי כראוי, אני מתפלל על דעתו של גדול הדור ושנית שאנו מתקשרים זה בזה ונעשה הכל כאחד… ואם כן אנחנו מסכימים לגדולינו ועושים אותם שלוחים בשליחותינו”

— חתם סופר על התורה פרשת שמות
הבן איש חי:

“כי על הרוב אין תפלתו של האדם שלימה מצד הכוונה, אך נשלם חסרונה מחמת הצטרפות שלה עם תפילות הצדיקים שהם שלימות, והם מושכים תפילות החלשים, כמו ספינה של אש [-קיטור] שמושכת עמה ספינה פשוטה, ולכך זה שאין לו חפץ ורצון בחיבור ואחדות, אז מידה כנגד מידה תפילתו לא תהיה מצטרפת עם תפילות צדיקים השלמים, ונבדלת ונפרדת מהם, ואז יוכר חסרונה ואין בה כח לעלות”

— בניהו בן יהוידע ברכות ה

ר’ חיים ויטאל:

“גם אמר לי [האריז”ל], כשהלכתי עמו לטבריא במערת רבי עקיבא, כי אמר לו רבי עקיבא שאזכור עשרה פעמים את רבי עקיבא זה אחר זה קודם כל תפילה מן השלושה תפילות ערב בוקר וצהרים ועל ידי זה יתעבר בי ויסייעני מאד”

— שער הגלגולים הקדמה לח

הרש”ש:

“יכוון לדבק ולקשר חיה שלו עם חיה של הצדיק וכו׳, נשמתו עם נשמת הצדיק”

הרב יעקב ישראל קנייבסקי:

“ונתברר לי שהועיל לו מאד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על דעת האריז”ל והט”ז והש”ך והמגן אברהם, ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם, ונודע לי שזה הועיל לו כמעט לגמרי להתפלל בלא מחשבות זרות”

— קריינא דאגרתא חלק א אות רפא במהדורא החדשה
רבי נתן מברסלב:

“אבל באמת כל התפילות – הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם ומקימים אותם, כמו שכתוב ויקם משה את המשכן, ומעלין כל שייפא ושייפא לדוכתיה, ובונין קומתה של השכינה מעט מעט”

ובליקוטי תפילות הוא מתפלל

והננו מכונים בתפלתנו ומקשרים את כל תפלותינו לכל הצדיקים שבדורנו. ואתה ברחמיך הרבים תעורר את לב צדיקי אמת שבדורנו, ותתן להם כח שיקבלו את תפלתנו ויעלו אותם לפניך. ואף אם תפלתנו אינה כראוי והיא מערבת בפסלת הרבה ואין בתפלתנו אפלו דבור אחד או אות אחת שתהיה זכה ונקיה, ודברי מגמגם מאד ולשוני מלא פגם, כי לא בדעת אדבר והדבור רחוק מן המחשבה, הן על כל אלה גברו רחמיך וחסדיך. ותתן כח בצדיקיך האמתיים שיוכלו להעלות ולהרים ולהגביה כל תפלותינו לזכותם ולנקותם מכל סיג ופגם, באפן שיוכלו לעלות לפניך לרצון, ויבנו מהם את קומת השכינה, להכינה ולסעדה ולהקימה מגלותה. ותקים את סכת דוד הנפלת, על ידי תפלותינו, ותשיב שכינתך לציון, ותאיר פניך אלינו

ותזכני להתפלל אליך בהתקשרות נשמות ישראל. שתהיה תפילתנו תפלת רבים. ולא תמאס את תפילתנו. כמו שכתוב: “הן אל כביר ולא ימאס”. ויתוסף ויתגדל למעלה תוספות קדשה רבה ועצומה על ידי תפילתנו

רבי אברהם בן רבי נחמן

“שכל דברי חז”ל על אודות האיסור הנ”ל הוא כשמתכון לעשות בזה את מי שמבקש מאתו לאמצעי ח”ו אבל אם אין כוונתו זולת כענין תפלת הצבור שמעוררים זה לזה לבקש ולהתפלל יחד על צרותיהם בכלל ובפרט כי כל אחד מחויב להשתתף בצרות חבירו… מוכרחים מאד להתחבר בתפילותיהם בכלליות הצבור ובפרטיות נפש הצדיק והחכם שבהם. וגם אף על פי כן מוכרחים כולם להצטרף גם בתפלת הפושעים והרחוקים שבהם, כי גם זה מענין ההכרח”

רבי משולם פייביש מזבריז’:

“עם כל זה עולים דברי תפילתו על ידי התקשרות האדם את עצמו באמרו ׳הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך׳ וכולל את עצמו אהבה גמורה עם נשמות קדושות הצדיקים”

חסידי ברסלב ההולכים בדרכו של רבי נחמן מברסלב קודם התפילה מקשרים את עצמם לכל הצדיקים ויש נוסח שהם אומרים: הריני מקשר את עצמי בתפילתי לכל הצדיקים האמתיים שבדורנו ולכל הצדיקים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה”

הרב יעקב ישראל קנייבסקי נשאל על ידי תלמידו הרב אברהם הורביץ על חסידי ברסלב שמזכירים קודם כל תפלה הריני מקשר את עצמי עם רבי נחמן וענה לו שבוודאי ברסלב לא מתכונים לכך אלא לבם וכוונתם רק לריבונו של עולם עם זכותו של ר’ נחמן שיהיה כח לתפילותיהם שיתקבלו.

הרב גדליה קעניג חיבר קונטרס חיי נפש זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות לצדיקים בשעת התפילה, תוך ציון דבריו של רבי חיים מוולוז’ין בעניין זה (המובאת בספרו “נפש החיים”), שלפי הבנת הקורא יש בעניין זה משום עבודה זרה. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני העדה החרדית הרב שמואל וואזנר ורבנים נוספים חסידים ומתנגדים. בהמשך התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב צבי יהודה קוק עם הוספות מכתב יד המחבר.

השאר תגובה