היחס בין שני המאפיינים של קרן

לבנות מגדל על בסיס סתירה בין שני תוס' זה לא סביר. היו הרבה בעלי תוס' ובהחלט יש דעות שונות. אמנם מקובל שבמסכת אחת מדובר באותו עורך ולכן אמורה להיות קוהרנטיות, אבל במקום שבו יש סתירה חזיתית בלי רמז לפתרון לא סביר לבנות מגדל כדי ליישב. כנראה מדובר בשתי דעות חולקות וזהו. יש גם כמה קשיים בתזה שלו, שכן הייתי מצפה שיביאו את זה בדיון בתחילת המסכת על תולדותיהן לאו כיוצא בהן, שהרי כאן יש תולדה שאינה כיוצא באב. אף דיש לדחות שכן כאן זו תולדה של שני אבות, כעין מה שמצינו בסוגיית ו ע"א-ע"ב, וזה כנראה לא נחשב תולדה שאינה כיוצא באב (אחרת למה לא הביאו שם את כל הציורים של סוגיית דף ו?). לעצם הטענה, כבר עסקו בשאלה  מה היחס בין שני המאפיינים של קרן: כוונתו להזיק ומשונה (לאו אורחיה). הוא מניח שהם לא חופפים ושצריך את שניהם. בד"כ מקובל לחשוב שאלו שתי זוויות של אותו מאפיין, שכן אם יש היזק שאינו אורחיה (משונה) אז כנראה יש כוונה להזיק. אמנם ההיפך אינו הכרחי: היזק בכוונה אינו בהכרח משונה. כך למשל אצל הנחש שזו דרכו. לכן עקרונית יש מקום לסברא זו. אבל עדיין זה נשמע לי דחוק, שכן הפטור ברה"ר לא מבוסס רק על אורחיה. כפי שהסבירו הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, הפטור ברה"ר הוא מפני שיש לאדם רשות להוליך שם את בהמתו, ולכן כל עוד ההיזק הוא כדרכה הוא פטור. האם יש רשות לאדם להוליך נחש שדרכו להזיק ברשות הרבים רק מפני שזו דרכו? להיפך, נחש כזה אסור לגדל גם בבית (לא תשם דמים בביתך), ולכן היה מקום לחייבו בנזק בכל מקום, אפילו בביתו של המזיק עצמו (בניגוד לשאר מזיקים, כולל קרן, שאם הכניס הניזק את בהמתו לרשות בעה"ב – בעה"ב פטור), ובוודאי ברה"ר. באשר לסוף דבריך, אם נחש אורחיה להזיק אז לא יהיה בו דין תם והוא יהיה מועד מתחילתו (כדאיתא בדף טו ע"ב). לכן אין דבר כזה נחש תם.