היחס לחוקי התורה בפרשנות הפשט

שו”תקטגוריה: מטא הלכההיחס לחוקי התורה בפרשנות הפשט
אברהם אהרון שאל לפני 3 שבועות

שלום רב.
במקומות רבים מצוי הבדל בין פשט המקראות שבתורה לבין איך שדרכי הדרש דורשים אותם והשפעתם על ההלכה למעשה המובאת בדברי חז”ל, ואין כוונתי בהזכירי את המונח ‘פשט’ לצורה שבה אני או כל קורא אחר רואה את הדברים אלא אף לצורה שבה הראשונים מפרשנים את הפסוק לפשוטו של מקרא, לדוגמא: בספר שמות כא, לג-לד ‘וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור: בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו’ ופירש הרשב”ם ‘והמת יהיה לו, לפי הפשט כיוון שמשלם כל דמיו בדין הוא שהמת יהיה למזיק, אבל חכמים פירשו לניזק כי פחת הנבילה דניזק הוא’ עכ”ד, וכחזיון הזה ראינו עוד פעמים רבות וטובות.
נמצא אפוא שיש מקום לפירוש הפשט גם כאשר איננו תואם את הדרש, אולם ההלכה תמיד נצמדת לפרשנות הדרש (אף אם במקרה דנן לא מדובר בהבדל שבין פרשנות הפשט לפרשנות הדרש אלא לפרשנויות פשט אחרות זו מזו) ואם כן כללי ההתנהגות קרי ההלכה לא נקבעות על פי הפשט הפשוט, וכאן הבן שואל אם כן מה צריך להיות היחס לתורה על פי פרשנות הפשט, הרי התורה לא מהווה ספר חוקים וכללים התנהגותיים שבהם צריך האדם לנהוג, ובמקרה המובא בדוגמא לעיל שעל פי הפשט התורה אומרת כלל שבעל הבור זכאי לקחת את נבלת השור הניזק, מה הקורא עושה עם הכלל הזה ברגע שההלכה אומרת לו לא לעשות אותו, ומה המשמעות של חוקי התורה על פי פשט.
תודה מראש

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

יש על כך סדרת מאמרים יפהפייה של דוד הנשקה בהמעין תשל”ז-ח. עיין שם. בקצרה הוא טוען שתמיד יש משמעות גם לפשט ולא רק לדרש.

אברהם אהרון הגיב לפני 3 שבועות

שוב שלום.
תודה על ההפניה למאמריו של פרופ’ דוד הנשקה בעניין האמור, אכן מדובר באסופת מאמרים יפיפייה הראויה לעלות על שולחן מלכים, אמנם על אף שברבים מהמקרים שייך לומר שיש משמעות גם לפשט הפשוט במסגרת הדרש, וכפי שהיטיב הנשקה להביא דוגמאות במאמריו, וכגון ‘ועבדו לעולם’ האמור בנרצע לאחר שש, ששייך לומר שברמה העקרונית העבדות היא סיבה שיעבוד לעולם ויציאת היובל היא סיבה חיצונית שמפקיעה את העבדות לעולם (על אף שברש”י במסכת קידושין טו א ד”ה קמ”ל דלעולם כתב ‘מידי דחשוב עד לעולם’ ומשמע שיציאה ביובל איננה הפקעה ב’לעולם’ אלא הגדרה ב’לעולם’) וכמו כל ששת הדוגמאות שמביא שם הנשקה, בכל אופן ישנם מקרים שהדרש עוקר בתכלית את הפשט, וכעין הדוגמא שהבאתי בשאלתי שפשט הפסוק מזכה למזיק את נבלת השור, ואילו הדרש מזכה לניזק שאז לא שייך לומר כלל שבתוך זה שמקבל הניזק את הנבלה יש קיום מסוים לדין שעל המזיק לקבל את הנבלה.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לגבי והמת יהיה לו, המכילתא שואלת זאת בפירוש, ומסבירה:
והמת יהיה לו – לו – לניזק, או אינו אלא למזיק, אמרת, אילו כן, מה ת”ל והמת יהיה לו, אלא מגיד ששמין דמי נבלתו ומנכה לו דמי נזקו [מכילתא]:
נראה שזה אפילו לא שיקול מדרשי אלא פשטי. במצב שזהו הפשט אין צורך שהפשט ישתתף גם הוא בעיצוב ההלכה (ואולי לז ההתכוון הר”A מקינון בספר הכריתות כשדיבר על מידות דרש שלא נכנסו למניינו של רי”ש, שכן הן מלמדות על הפשט).
וראה בזה גם במלבי”ם ובתורה תמימה שם.
מעבר לזה יש עדיין משמעות גם לפשט, שהרי דורשים שהמזיק יעלה את הנבלה מהבור (ב”E יא ע”א), וכן לגבי שור פסולי המוקדשין – יצא זה שהמת לא שלו (נא ע”א).
.

y הגיב לפני 3 שבועות

אברהם אהרון,
כתבתי על כך מאמר. רק בפרקים ו’ ז’.
https://drive.google.com/file/d/1mK1MZ7j0Y0fB5ljZpVqSw5beZZwIYuN6/view

אברהם אהרון הגיב לפני 3 שבועות

רוב שלומות,
ראיתי את מאמרך שהבאת בקישור הנ”ל, למותר לציין שמדובר ביצירת מופת הראויה לשבח.
אמנם לא מצאתי תשובה ברורה לשאלתי בתוך הדברים, כלומר, במאמרך תיקפת את סמכותם של חכמים כפרשני ‘החוק המקובל’ המקראי, וביססת את שושלת ההלכה הרבנית על פני שיטת הקראים, אך גם חכמים בפרשנותם לא מנעו את לימוד המקרא כפשוטו באומרם ‘אין מקרא יוצא מידי פשוטו’ אלא נתנו רובד נוסף של דרש וקבעו הלכות על פי פרשנות הדרש בעוד הקורא יכול להמשיך לקרא את התורה כפשוטה, וכעת נשאלת השאלה אם אני הפותח את ספר התורה וקורא בה בפשטות מוחלטת, נתקל בציווי מסוים שאומר לי לך ותעשה מעשה X ופרשנות הדרש ההלכתית אומרת לי אל תעשה X אלא W אם כן אינני יכול לדבוק בכלל של ‘אין מקרא יוצא מידי פשוטו’ מכיוון שהתורה בפשטות היא ספר ציווים אך אינני יכול לקיים את אותם ציווים באשר התורה שבעל פה מגבילה אותי, ושוב יצא המקרא מידי פשוטו.

y הגיב לפני 3 שבועות

אברהם אהרון,
תודה על המחמאה.
ככל הזכור לי כן הבאתי במאמר כמה וכמה אפשרויות להבין את מקומו ההגיוני של הפשט אחרי שיש דרש.
למשל, שדרש הוא שינוי הלכתי שאירע בדור כלשהו (אולי אפילו בדור של משה), והפשט באמת ייצג את ההלכה הישנה. כך כתבו כמה חכמים.

ראה למשל בעמוד 72, אפשרות אחת מכמה שהבאתי, אצטט אותה כאן:

לעיתים ההפרש שבין הפשט והלכת חז”ל נובע מכך שהפשט הוא ההלכה שנהגה בזמן
מסוים, והלכת חז”ל היא ההלכה לדורות כך למשל מציע הרב שרקי מדיוק ברמב”ם כי בדורו של משה נהגה הלכת ‘עין תחת עין’ כפשוטה והיא השתנתה לממון כבר בזמן יהושע, ראו בדבריו כאן וכאן. עוד ציין שכבר הנצי”ב העלה אפשרות כי חלו שינויים בתורה
מזמנו של משה במדבר לכניסתם שלבני ישראל בארץ. שינויים אלו גרמו לפסוקים מסוימים
להיראות מיותרים, אך למען האמת לפי זמן כתיבתם, הם היו נצרכים. ראו למשל בפירושו
לויקרא ז’, כ”ד, )מובא כאן בעמוד 10 ,)על האפשרות שבזמנו של משה לא נהגו איסורי נבלה
וטרפה: “ונראה דלפי הפשט קאי נבלה שהיא נחורה במדבר שהיו רשאים לאכול”(.
כמו כן גם דרכו של ה’משך חכמה’ על התורה היא להסביר פשטי מקראות מסוימים כנובעים
מהמציאות ההלכתית השונה שנהגה בדור המדבר, ומכאן נובעת סתירתה להלכה המקובלת
בידינו, ראו במאמרו של הרב יהודה קופרמן, ‘מבוא לפירוש ה’משך חכמה’ על התורה’,
בעיקר בפרקים ח’ ו-ט’ )עמודים מ”ב – נ”ד(.
לרוב חז”ל באים להסביר את ההלכה העכשווית בפסוקים, למרות שלפי האמת הם לא
מתאימים להם, ולא אמורים להיות מתאימים, וזו דרכם של חכמים במקומות רבים, לצייר
המציאות הקדומה כאילו היא מתאימה לעכשווית, ועושים כן אף בענייני אגדה )כגון: “קיים
האבות כל התורה כולה”, או “ומצות אפה” האמור בלוט, “פסח היה”(. ולכן כמובן שאין
סתירה בין פסוק זה להלכתם של חז”ל, המחייבים את המזיק בממון ולא בהוצאת עינו )ומכאן
ש”עין תחת עין” היא פירוש מעשי עכשווי ולא פירוש מילולי מקורי(.
ייתכן כי במהלך הדורות נשכחה העובדה שההלכה המעשית אינה פירוש מילולי של פשט
הכתוב, אלא פירוש מעשי הנובע מסיבות כאלה ואחרות המעוגנות בכתוב, ודבר זה מוביל
לניסיונות מיותרים ליישוב פשט הכתוב עם ההלכה המעשית )כך למשל ייתכן שקרה עם
‘ממחרת השבת’, ראו במאמר של סמט(.

אברהם אהרון הגיב לפני 3 שבועות

שלום וברכה,
האם לפי דבריך הנ”ל פרשנות התורה בצורה הפשטנית איננה עולה בקנה אחד עם ערך ‘נצחיות התורה’ וכל יסוד החיוב להאמין בנצחיותה הוא רק ברמת הדרש אך הקורא הפשטן צריך להסתכל על החיובים כציווי היסטורי ולא מעשי לשעה בה הוא קורא את אותו הציווי.

y הגיב לפני 2 שבועות

אכן, לפחות בחלק מהמקרים. נצחיות התורה במשמעותה המקובלת והרדיקלית, נסתרת ולא סבירה בלי קשר.

השאר תגובה