הימלכות בגדול לפני פסיקה
שלום הרב,
חו"מ סימן י' סעיף ב':
כל מי שבא לידו דין ומדמהו לדין אחר שבא לידו כבר ופסקו, ויש עמו בעיר גדול ממנו בחכמה ואינו א'} נמלך בו, הרי זה בכלל הרשעים שלבם גס בהוראה.
מה הפשט כאן? זה נראה לי מאוד רחוק שכל רב חייב להתייעץ לפני כל פסיקה שלא כתובה אחד-לאחד בספרים. האם מדובר רק בפסיקה ישירה מהגמרא? במשהו מחודש לחלוטין?