היתר עסקה

שו”תקטגוריה: הלכההיתר עסקה
קובי שאל לפני 4 חודשים

בס”ד
שלום הרב,
לא מזמן למדתי קצת על היתר עסקה, רציתי לשאול מה דעת הרב בעניין? האם זה מותר הלכתית.
כידוע לאט לאט קיימת התפתחות רצינית מאוד בכך שהאדם לא יהיה נאמן בטענה על הפסדי הפיקדון (וכיום גם שיטען בעניין הרווחים). האם זה שקיימת איזושהיא היכי תימצי רחוקה מאוד לכך שהאדם יכול להיפתר, מספיקה? 
למשל יש היתרי עיסקא שכל חודש האדם צריך להוכיח שלא הפסיד וכו’ וכו’, ומספיק שעבר חודש אחד ואז כבר לא יועיל לו.
כך שבעוד שההיתרים הפשוטים של פעם היה סיכוי רציני שבעל הפיקדון היה יכול להפסיד עד פלגא מכל הפיקדון (אם ישבע לו) . כיום זה כמעט ולא אפשרי.
2. כמו כן מצד היישום המעשי, הרי אם לא משביעים בימינו וק”ו בבתי משפט, לא קיים תוקף מעשי לחוזה בהנחה שהראיה שם היא בשבועה. 
3. מבחינת רוח הדברים: כפי שרואים מפשטות הגמ’ חז”ל הכניסו המון סייגים בעניין ריבית, ולענ”ד יותר ממצוות אחרות בדיני ממונות, וכך גם רואים לאורך האמוראים שמוזכר שהרבה פעמים נהגו שלא כשורה ונמנעו מלחזור על שגיאתם. כך שרוח הדברים נלענ”ד בוודאי איננה לעשיית היתר עיסקה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

אתה צודק שיש כאן הערמה בעייתית. הרב יעקב אריאל כתב פעם שהיתר עיסקא רלוונטי רק למי שלווה כדי לעשות עסק ולא כדי לצרוך. במצב שזה כדי לעשות עסק אין כאן הערמה אלא זה גופו הדין של היתר עסקא עצמו. ולצורך צריכה זה באמת לא ראוי לסמוך על היתר זה.
אני חושב שביסוד הדברים מונחת התחושה שכיום האיסור הזה הוא בעייתי ברוב המקרים. בנקים ותאגידים אינם כמו גורמים פרטיים לצורך זה, ולא ברור מדוע שלא ירוויחו על הכסף שלהם (ישכירו אותו). לכן פוסקים מרשים לעצמם להערים על האיסור. וכמובן שיש פוסקים שאומרים שביחס לבנקים אין בכלל איסור ריבית.

ק הגיב לפני 4 חודשים

בעניין מי שלווה רק כדי לעשות עסק, אבל סוף סוף ניתן לראות את ההלוואה ככך שהמלווה מוחל ללווה על חצי מההלוואה תמורת כך שהוא יקנה לו חצי מהמובחר שבעסקיו (ויהיה בתורת הפיקדון).
ב. ד”א היה לי קושייה נוספת על הסעיף שהוא מקנה לו את המובחר שבעסקיו, שלעולם איננו ידע מהו המובחר שבעסקיו ותמיד זה יתברר למפרע אז כיצד בידיוק הוא יכול להביא ראיה על דבר שלא מוגדר? רק במידה ויפסיד בהכל באונס אולי ניתן לומר זאת.

במידהו ואכן חברות בע”מ לא קשורות לאיסורי ריבית אז מדוע בכלל לבצע היתר עיסקא?

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

א. אבל אז באמת מדובר בהערמה שהרי לא זו כוונתם. וסעיף ב שלך יוכיח.
ב. אכן, זו הערמה.
לשיטה זו באמת לא צריך לעשות.

ק הגיב לפני 4 חודשים

להבנתי הערמה זה אומר שלא ראוי לעשות (זה לא כוונת התורה), אבל זה לא אומר שהם עוברים על איסורים קונקרטים של ריבית עד כמה שכבר עשו.
בב. התכוונתי יותר מזה, שאם אין לו שום היכי תימצי להישבע לכאורה זה ריבית דאורייתא ממש.

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

יש כמה סוגי הערמות. חלקן כן כרוכות באיסור בדיוק כמו כאן (כמו מערימין על הבכור). שאלה מאד סבוכה מדוע מתייחסים אליהן כהערמות ולא כאיסור. בפשטות זה מפני שבעצם התירו את האיסור עצמו בנסיבות הנדונות, אלא שחייבו לעשות זאת בהערמה כדי שלא ילמדו להקל סתם.

השאר תגובה