הליכה אחר הרוב
האם יש מקור להליכה אחר הרוב מהתורה? (חוץ מהדרשה של הפסוק אחרי רבים להטות שבאופן אירוני דווקא אומר שאסור ללכת אחרי רבים רק כי הם הרבים אם הפסיקה שלהם רעה)
לכאורה זה נראה שחכמים אימצו את הרעיון שצריך ללכת אחר הרוב או מסברא או ממנהג העולם שהיה בקרב החכמים (דמוקרטיה וכו') ואז חיפשו לזה מקור בתורה והכניסו את זה גם. אבל אני לא מכיר את כל המקורות בשביל לדעת את זה בוודאות
האם זה נשמע לרב הגיוני או נכון? (לא נראה שזה בעייתי במיוחד יותר משאר דברים דאורייתא אחרים שנלמדים מסברא)