הלכה

איא שאל לפני 3 שבועות

לכבוד הרב שלום 
הבנתי שהרב פוסק לפי הבנתו בסוגיא אפילו נגד ראשונים 
הרב יכול להפנות אותי למאמר שלך שיוצא הפוך מהראשונים להלכה 
תודה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

לא זכור לי שאמרתי דבר כזה. אמרתי שגם אם יוצא נגד כל הראשונים ועמדתך בזה נראית לך מוצקה אפשר לפסוק כך. איני זוכר כעת דוגמה קונקרטית (קטניות זה לא ממש זה, ופירכת צד חמור הצעתי הסבר נגד כל הראשונים, אבל ההשלכות ההלכתיות שם הן עקיפות).

טירגיץ הגיב לפני 3 שבועות

נראה לי שההסבר בפירכת צד חמור הוא דוגמה לא מספיקה למחלוקת על כל הראשונים בעיזוז ובגבורה (ואפשר שהוא כהאי עורבא דמייתי נורא לקיניה). שם הרעיון מבהיק אך לדעתי לא עומד במבחן המקורות וגם בסברא יש לקדר בהרריו. הארכתי במקומו דהיינו טור 346 ואחזור כאן בתוספת נופך. ואם כאן הוא חוץ למקומו וחוץ לזמנו מ”מ יהיה לי למשמרת ואקריבנו בבוא הזמן.

א. בסוטה כט ע”ב דור אחר פריך צד חמור למרות שגם בלמד יש צד חמור משלו, כלומר פורכים צד חמור על צד שווה שהתחיל מקל וחומר, למרות שבזה אין בסיס לפורך לחשוב שהמאפיין העובדתי המשותף של שני המלמדים לא קיים בלמד. [וברמב”ן בכתובות לב ע”א ראיתי שמביא רש”י בסנהדרין שפורכים צד חמור רק אם אין בלמד ג”כ צד חמור, וזה מתאים לשיטתך, והרמב”ן שם מקשה עליו קושיה דומה מפסחים ומיישב. וצ”ע מסוטה הנ”ל]. על פניו זאת קושיה חלוטה.

ב. רחוק מאד מאד לומר שמי שפורך צד חמור מבטל רבים מהלימודים בש”ס (העולים בחיפוש ‘וחזר הדין’. ואת תכני הסוגיות אפרט אם צריך) כגון זבחים טו ע”ב לומדים זר שקיבל דם הזבח פסל במה הצד מבעל מום ואונן והפירכות הלכתיות. קידושין כ ע”ב צריך פסוק שהמקדיש שדה אחוזה גואל לחצאין כי יש מה הצד להיפך ממוכר שדה אחוזה ומוכר בית בבתי ערי חומה [ועוד] והפירכות הלכתיות.
ומי שפורך צד חמור בכל מקום ומקום שבו הפירכות הלכתיות מניין ילמד הדינים הללו או מה יעשה עם הפסוקים שבאים להוציא מידי הלימוד הזה והיאך הגמרא לא מחשבת לשיטתו בשום מקום. אלא ודאי שאין זו שיטה קבועה אלא בכל לימוד שיקול דעת נפרד. וזאת ראיה גדולה בעיניי, כי מה בצע בהסבר שנוטל ארבע הופעות של ‘צד חמור’ בש”ס ומסביר שבכולן הפירכות הלכתיות, ומתעלם מהופעות אחרות (מסתמא רבות יותר) של פירכות הלכתיות שבהן לא הופיע צד חמור.
ועוד דמות ראיה במנחות ס ע”ב יש לרבי יהודה צד שווה עם פירכות הלכתיות ורבי שמעון אינו מקבל את הלימוד והגמרא דנה במה נחלקו ותולה את המחלוקת במשהו די מפוקפק, ולמה לא אמרה רבי יהודה צד חמור לא פריך כמו שאמרה בסוגיא במכות ד שאותה ניתחת לנתחים ורבי שמעון צד חמור כן פריך.

ג. ועוד אני מביא מן החדש ראיה לזה שאינה שיטה, והיא מדברי האמורא רבי עולא. בכתובות לב סע”א פורכים צד חמור אליבא דעולא, ואילו בב”ק פח ע”א עולא לומד מליבו צד שווה עם פירכות הלכתיות ולא פורך צד חמור [וגם במכות ד ע”ב עולא אליבא דר’ יהודה לא פורך צד חמור]. הא למדנו שכל לימוד לפי עניינו ואין אדם מחזיק בשיטה קבועה לפרוך צד חמור בכל מקום או שלא לפרוך בשום מקום.

ד. ואי בעית אימא סברא. גם לפי שיטתך להלכה לא פורכים צד חמור. כלומר הפורך אף שהוא במעמד של מגן לא יכול להמציא שיש מאפיין עובדתי משותף לשתי חומרות שונות ולתלות שהוא אינו קיים בלמד, אלא עליו לנהוג בבניין אב ולהניח שאם קיים מאפיין עובדתי משותף במלמדים אז הוא קיים גם בלמד ולכן הלמד יקבל גם את הדין החדש. וההסבר הזה הוא מובן כ”כ עד שאין לחשוב שהפורך צד חמור חולק עליו.

השאר תגובה