הלכות ומנהגים
שלום הרב
בעקבות ויכוח על (אי) אכילת דג בחלב רציתי לדעת האם באיסורים כאלו, שאסורים מטעם שלכאורה אינו הלכתי (משום הסכנה), יש לחז״ל סמכות מהותית.
כלומר שגם אם איני משתכנע שהם צודקים, שהרי הרופאים כיום לא חושבים שיש בזה סכנה כלשהי, האם אני עדיין מחויב להקשיב להם מתוקף סמכותם.
מצד אחד סמכות אף באיסורים כאלה היא אפשרית (ואולי מה שאסרו בגמרא בשר ודג יוכיח על קיום הסמכות),
אך מצד שני לכאורה אין פה שאלה הלכתית כלל (אולי חוץ מ׳וחי בהם׳, אך על איסור זה אני עובר רק אם הרופאים טועים, מה שלא סביר) אלא שאלה רפואית גרידא.
תודה