הלכות לוויה ובתי קברות

שלום, וברכה כבוד הרב.

 
אשמח לעזרתך בכמה שאלות הנוגעות לדין הלכה מבחינת מסגרת רזה, וכן מבחינת תפיסתך הכללית אם תרצה לחלוק, בנושאים של נפש, נשמה, מוות וכדומה.

אציין מראש שאני הדיוט בתחום התורה, ולכן ייתכן שחלק מהשאלות שלי בסיסיות.

1. גבולות החובה בלוויה ובתי עלמין:
   מהו הגבול ההלכתי המחייב בהקשר של לוויות וטקסי אזכרה בבתי עלמין? היכן נגמרת חובת ההלכה ומתחילה התוספת לרווחת הציבור והמשפחה?
2. קדושת בתי קברות וחללי צה"ל:
   כיצד עוצבה התפיסה ומה היחס של הרב, לגבי בתי קברות כמקומות של קדושה-טומאה? וכן בהקשר חללים, דוג מאתר הידברות בנושא – (קישור למאמר) – מה חושב על דברים מסוג זה?.
3. בתי קברות ישנים:
   מהו היחס ההלכתי למקומות קבורה שבהם נפטרו אנשים לפני יותר מ-100 שנים, כאשר רוב הרקמות והעצמות כבר כָּלות? מדוע ממשיכים לתפוס את המקום כבעל משמעות מטא-פיזית?.
4. אישיות, נשמה ומוות:
   כיצד הרב מבין את רעיונות האישיות האנדבידואלית – ביחס לנשמה – ביחס למוות, בהקשר היהודי והלא היהודי?. מה דין קדושת גוף הנפטר? ומשמעות קבורת הגוף בארץ?.

מניח שמדובר בהרבה שאלות, ומאמין שכבר עסקת בחלק מהנושאים האלו בפוסטים קודמים. אשמח אם תוכל לשלוח אותי אליהם, כדי לא להטריחך בכתיבה מחודשת.
סליחה אם הדברים מכבידים מעט – שנזכה לצער בעתו ולבשרות טובות.
תודה רבה על זמנך ומאמציך!