הפילוסופים היווניים

שו”תהפילוסופים היווניים
עידן שאל לפני חודש 1

1) סוקרטס חי בתקופת הבית הראשון, אפלטון היה ילד כשנחרב הבית הראשון ונפטר מספר שנים לאחר בניית הבית השני, אריסטו חי בתקופת בית שני. על פי תיארוך ויקיפדיה. איך זה שאף אחד מהם לא הזכיר בתורתו את היהודים ואמונתם, את הניסים שהיו בבית המקדש, את הנהגת ה’ בעולם, מציאות הבורא, נבואה וכו’ ?
2) אתה מאמין בתיאור תוכן המפגש של אלכסנדר הגדול עם שמעון הצדיק כפי שהוא מופיע בגמרא? שאלכסנדר השתחווה לפניו ואמר לחייליו שהוא רואה את דממותו נלחמת ומנצחת את אויביו?
3) על מה לכוון בתפילה כשאומרים ‘ועל ניסיך שבכל יום עמנו, ועל נפלאותיך שבכל עת‘ אם אין השגחה? אפשר לכוון על זה שהוא קושר את הרוח בגוף בכל רגע כעין מה שאומר הרמ’א על אשר יצר ?
4) (להבא) אתה מעדיף שאם יש שאלות על נושאים שונים לשאול בנפרד?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1
  1. למה שיזכירו? זה הופיע בניו יורק טיימס? באותה תקופה היו יותר מכשפים מאשר אנשים רגילים.
  2. לא. התקופות שלהם בכלל לא חופפות (אם כ ראיתי פעם שהיו שני שמעון הצדיק). זו אגדה.
  3. על חוקי הטבע שממשיכים לפעול מכוחו של הקב”ה. אפשר כמובן גם לקשר בין הגוף לנפש, למרות שגם זה לא נס במובן של חריגה מהטבע. גם אם זה לא שייך לפיזיקה, אבל זה חלק מטבעו של העולם.
  4. לפחות בשאלות שדורשות דיון וצפוי המשך משמעותי בהחלט עדיף לפצל.
עידן הגיב לפני חודש 1

תודה. בקשר ל2 אני מנסה למצוא איזה רעיון או נמשל למה חז”ל הכניסו את האגדה הזאת דווקא כך ומה היא באה ללמד ולא מצליח. לא סביר שעבדו עלינו סתם כדי לפאר ולרומם את שמעון הצדיק. הלפ מי.

מועד מועדים וחצי הגיב לפני חודש 1

האגדה באה ללמד שהיהודים הם משהו ממש מיוחד במינו ואפילו כובש אדיר (וחלאה רצחנית) כמו אלכסנדר מכיר בערכם ובעצם כל מה שהשיגו כל הגוים עם הקדמה הזאת שלהם וכויחי ועוצם יודי זה הכל מכח דמות דיוקנו של יהודי אחד שנושא את דגל הרוחניות בעולמנו הגשמי. ולצורך העניין הזה כמובן לא משנה אם אלכסנדרוס מוקדונוס ושמעונוס הצדיקוס מייצגים פה את עצמם או ארכיטיפים. מה יתן לך ומה יוסיף לך אם במקום שמעון הצדיק יהיה איזה כהן אחר בן בלי שם. אלא שזה ממגילת תענית להסביר מדוע נקבע יום פלוני יום טוב או רע והיא אמורה להיות מקור היסטורי חזק מאגדות.

מ”מ פטור בלא כלום אי אפשר, ובהשראת האתר כאן או אולי זה ממקומות אחרים שכתבו כעי”ז ומר’ משה שפירא ואחוזת מרעהו יש לומר יש לומר ששמעון הצדיק הוא מייצג שלב עיקרי של הטמעת דרכי החשיבה וההמשגה והניתוח והמיון היווניות לתוך התורה. שמעון משיירי כנסת הגדולה ששם נביאים והתורה מגיעה מלמעלה והוא הראשון ש”הוא היה אומר” תורה דידיה היא והיינו שכבר מחדש בתורה מדיליה כלומר מנתח את העקרונות ומסיק מסקנות ומתוך המיון והסדר צומחות תובנות חדשות (כר’ עקיבא בשעתו שגילה כללים חדשים ומהם הוליד פרטים חדשים לרוב). אלא שצריך לידע שהכח האנליטי הכובש ומשיג אינו עומד אלא על רגליו של הכח הסינתטי שאם אין הנחות תולדות מניין. ושורש הסינתטיות הוא במקדש שעליו יצא להגן שמעון הצדיק לפי שהמקדש הוא השראת שכינה והאמונה בכח הסינתטי תלויה ועומדת באמונה באלוה יתעלה.

מועד מועדים וחצי הגיב לפני חודש 1

בכל אופן זה מה שאני יכול לתרום מזכרונותיי מההצעות הספרותיות שעולות בספר שתי עגלות וכדור פורח ובשיעורים של ר’ משה שפירא זצ”ל ואם עשיתי סלט יבואו בעלי תבלינים ויתבלוהו.

מיכי הגיב לפני חודש 1

שום סלט. דברים כדרבנות.

השאר תגובה