הפעלת סמכות על ידי הפרט

שו”תקטגוריה: מוסרהפעלת סמכות על ידי הפרט
ישי שאל לפני שנה 1

מכמה מקומות מביאים ראיה שאפשר להפריש את חברו מאיסור גם בגרימת נזק (ואולי אפילו בחבלה): רב אדא בר אהבה קרע למישהי את הבגד משום צניעות (ברכות כ), הרמב”ם בהל’ כלאים אומר שהרואה חברו עם כלאים קופץ עליו וקורע ממנו ובפיהמ”ש כתב שלא רק שאסור לתקן כלים לחשוד על השביעית אלא שראוי לקלקל להם, בחו”מ תכא,יג פסק שמותר להכות כדי להפריש מאיסור (אמנם שם מדובר על מי שמכה אחר, ואולי מותר בגלל שבכל מקרה בסוף תהיה מכה, ודמא דהאי חיוור שהוא גם עובר על איסור, ולכאורה כך משמע מהרמ”א שם שרק מי שתחת רשותו מותר להכותו כדי להפרישו מאיסור במקרים אחרים, אבל אז לא ברור מניין ההיתר להכות מי שתחת רשותו).
השאלה הזו עולה כמובן גם בעניינים מוסריים, כמו פעילי בעלי חיים שמשחררים בעלי חיים שסובלים, ובכך פוגעים בממון מי שמצער אותם.
בהפעלת סמכות כזו על ידי הפרט יש שתי בעיות להבנתי: 1. גרימה לאנרכיה – אני משליך את הטלפון החכם שלך לאסלה שלי כי לדעתי הוא איסור, אבל אולי מישהו יקדים וישבור לי את האסלה כדי שלא אוכל להשליך, וכמובן שכל זה מביא למלחמות קודש שאנחנו מכירים למשל מפונביז’. 2. פגיעה באוטונומיה של הפרט – אני יכול ללכת לגנוב תרנגולות מסכנות שכלואות בלול סוללה, אבל אז יבוא מישהו ויגנוב לי את הכלב כי לא קיימתי לא בארק מצווה וזה לא הומני לגדל כך כלב (זה כמובן הקצנה). הרי בדרך כלל מדובר במקרים שבהם יש צדדים לכאן ולכאן, למשל מה האיזון הראוי בין צער בע”ח לבין שימוש בהם לתועלת, והתערבות שלי בכל מה שנראה לי לא מוסרי פוגעת בהכרעות של האחר.
מה דעתך הכללית במקרים כאלה (הלכתית ומוסרית)? למשל, מתי צריך לשחרר בגזלה בעלי חיים שבעליהם מתעללים בהם?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

זו שאלה קשה מאד. אני עצמי נתקלתי בה בהיותי בירוחם, בא אלינו בן של חברים שלמד שם בישיבה החרדית, והשאלנו לו ספר קריאה (של ג’וזף הלר – בעהמח”ס מילכוד 22, משהו קרה). המשגיח בישיבה תפס אותו עם הספר והחרים לו את הספר. הוא בא אליי מבויש וסיפר לי. אמרתי לו שיאמר למשגיח שאם הוא לא מחזיר לי את הספר אני תובע אותו לדין תורה ו/או מתלונן במשטרה. המשגיח אמר שכבר זרק אותו לפח (או שכן או שלא), אז דרשתי ממנו פיצוי נזיקי וקיבלתי. אחרי זה באמת חשבתי לעצמי שמבחינתו זה ודאי ספר תועבה ולכן ראוי להשמידו, אבל מה לעשות שאני לא מסכים לזה?!
אני חושב שבמקומות שבהם יש מחלוקת צעד כזה דורש לפחות החלטה של ערכאה שיפוטית או קונצנזוס רחב. גם זה כמובן לא סוגר את העניין, שהרי כל פרא אדם יכול להחליט שהקונצנזוס הדרוש הוא בין חברי הכולל שלו וכל האחרים הם פושעים ועמארצים. אבל פראי אדם לא מחפשים כללים רגולטוריים לפעילותם. מי שכן מחפש כללים כאלה, מוטב לו שלא ינקוט באלימות ופגיעה אלא אם יש הסכמה של מוסד אובייקטיבי כלשהו ולא די בדעתו האישית.
הדוגמאות שמובאות בגמרא יכולות להיחשב דוגמאות שיש עליהן הסכמה של מוסד מוסמך (התלמוד עצמו), ולכן מוצדק לפעול על פיהן. אבל כמובן שלגבי ימינו זה לא המצב, שהרי כיום אנחנו לא בחברה שמקבלת את התלמוד וגם בנסיבות החיים שלנו לא תמיד ההנחיות הללו הן הנכונות אפילו למי שכן מקבל אותו. לכן כיום כמעט איני רואה מצב שבו יש הצדקה לפעולה אלימה למניעת איסור.
 

אהרן הגיב לפני שנה 1

לגבי החרמת הספר, אני לא מכיר את המקרה, אבל לא תמיד החרמה היא בגלל שהספר הוא “תועבה” בעיני המשגיח, לפעמים זה סנקציה על אי שמירת הכללים, ואדעתא דהכי החניך נכנס למקום.
זה דומה למקרה שבחור ישיבה ישחק ב”טטריס” או ב”רמי” בזמן הסדר. הוא צפוי להחרמת המשחק + קנס כספי, למרות שהמשחק אינו “תועבה”. במקרה כזה שייך לפנות לבי”ד או למשטרה?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

ראשית, זה לא המקרה כי עובדה שהמשגיח סירב להחזיר אותו לא לו ולא לי בטענה שמדובר בתועבה. שנית, עדיין ניתן לפנות למשטרה כי זה שפגעו בכללים מצדיק הענשת הבחור אבל לא החרמה וגזל של הספר שלי.

מושה הגיב לפני שנה 1

לקרוע ספר וכולי אפשר לחשוב.. אם זה הכללים- אין מה לעשות, צריך להיות חכם ולא צודק. ולגבי הדוגמאות הנ”ל פלאפון אסלה וכולי- חוקי המדינה שוללים את זה אז בטח התורה. אלא אם כן מדובר בעבודה זרה ממש. שמצווה להכריתה ולהאבידה מהעולם.

כנ”ל לגבי התאכזרות אדם לבעל חיים שלו…. תדווח עליו לרשויות והם יטפלו בו– חח למה אתה צריך לעשות משהו אחר חוץ מלדווח? סליחה שעניתי בשאלה

השאר תגובה