הראיה מן המוסר וההכרה

שו”תקטגוריה: אמונההראיה מן המוסר וההכרה
נור שאל לפני 3 חודשים

1 המוסר טבוע בנו כנטיה פסיכולוגית, הסיבה שמבחינה פילוסופית אנו מקבלים אותו כי הוא טוב.
כאן שאלת ‘מה קובע מה טוב’? פשוט מאד לאחר שקאנט הגדיר כ”כ יפה את המוסר ”מה שאתה רוצה שכולם יעשו” זה מגדיר מה טוב. כל אחד יודע שזה טוב לחנך כך, טוב להתנהג כך וטוב להיות כזה גם כשאיש לא רואה כי זה נותן סיפוק.
 
2ההכרה היא הכלי היחיד לידיעעתנו על העולם. אין לנו כלים אחרים לכן אנחנו מקבלים אותה בלי הסבר פילוסופי.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 חודשים

יש כאן שאלה. לא הבנתי אותה.

נור הגיב לפני 3 חודשים

לא הבנתי את הראיות מן המוסר וההכרה [אפיסטמולוגיה] לקיומו של אלוהים ב’המצוי הראשון’.

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

מה לא הבנת? נא לטרוח ולכתוב משהו ספציפי. אתה לא מצפה שאני אחזור כאן בשביל על חצי מהספר.

נור הגיב לפני 3 חודשים

1. בספר הרב כותב שהמוסר יכול להיות נטיה פסיכולוגית, קיומו של הטיעון החושף הוא כאשר אדם מאמין שיש מוסר ולא שזה רק נטיה פסיכולוגית.
טענתי, שהוא יכול להאמין שיש מוסר מצצד שהוא טוב כפי שקאנט הגדיר- מה שהיה רוצה שכולם יעשו.
הרב שואל ע”ז בספר שצריך מישהו חיצוני שיגדיר מהו טוב, כי בלא זה אין סיבה לטוב שיהיה טוב.
שאלתי שיש סיבה- מה שגורם לרע, כמו שנטיה אובדנית היא נטיה גרועה כך נטיה לדברים שאם כולם יעשו היא נטיה גרועה.
2. בראיה מן ההכרה הרב שואל- אם זה נטיה פסיכולוגית להאמין לחושים מדוע אנו לא מסופקים בהם מבחינה הגיונית.
תשובתי פשוטה- כי אין אופציה אחר.
תודה רבה

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

1. למה הטוב מחייב? טוב זו סתם הגדרה. קאנט הגדיר מהו הטוב ולא הסביר למה צריך לנהוג כך. טענתי היא שבלי מקור חיצוני אין תוקף לשום צו מחייב. להגדיר משהו כטוב אינו נותן לו תוקף. אז אם אני נוהג רע על בסיס מה אתה מגנה אותי? סתם כי כך אתה חש? למה זה אמור לעניין אותי?
2. אין לי גם אופציה לעוף, אז לכן הליכה היא לעוף? אם אין אופציה אז לא. אנשים נותנים אמון בחושיהם לא בגל לשאין ברירה אלא כי יש להם אמון.
את כל זה הסברתי שם היטב.

נור הגיב לפני 3 חודשים

1. תודה. נכון, פספסתי.
2. זה נטיה פסיכולוגית, שהסיבה שאני לא משנה את התפיסה הזו כי היא מועילה לי [ואין משהו אחר שיועיל לי].

mikyab צוות הגיב לפני 3 חודשים

לככן הקדמתי שהראיה הזאת, כמ והראיה מן המוסר, פונה רק למי שנותן אמון בחושיו ולא למי שמתייחס אליהם כרע הכרחי (ולדעתי זה כמעט כל האנשים).

השאר תגובה